לפני 8 שנים הכרתי את עמוס טל שיר, הוא בא לראות את ההשקעה החדשה שלו בתחום קידום מכירות באינטרנט emotion- הוא בחר לנו את השם כמו אבא גאה וזה מה שהוא אמר לנו: "אין לי מושג באינטרנט, כל מה שאני יכול להציע לכם זה חום ואהבה, איפה חדר המעשנים?" מאד ציפיתי לפגישה איתו, שמעתי עליו המון מחברה של אחותי שעבדה אצלו שנים רבות והעריצה את האדמה שהוא דורך עלייה ואת העשן שיוצא לו מהאף מהסיגריות. כמובן שמיד התנדבתי להראות לו את החדר שלי...לא רק שלא עישנתי, זה עוד היה בתקופה שהאסטמה שלי עדיין באה לקחת אותי מדיי פעם (או כמו שחברה שלי סיסי אומרת "אביב הגיע פסח בא") ללילה במלון בלי כוכבים שמכמות הסטרואידים בווריד אתה יכול לדמיין שאתה בכלל על הירח. הוא ישב מולי וסיפר לך איך הוא נהנה לראות חברה צעירים שיודעים מה הם עושים (לרגע היה נדמה לי שהוא משכנע את עצמו שהוא השקיע בחברה הנכונה והדחיק את החשש שאולי בעצם הקדמנו את זמננו ולא רק לו אין מושג מה אנחנו בעצם עושים שם גם לנו), התלהב מסרטון פלאש שהמחיש את הפעילות שלנו והכי רצה כבר ללכת הביתה. נפרדנו עם חיוך והרבה אופטימיות. דברים קורים בהפתעה במיוחד שממש לא מצפים להם....עברו כמה חודשים טובים של עבודה עד שעות מטורפות, אמא שהבן שלה בן השנה ידע להגיד "אמא עבודה אמא עבודה" וגם כשכבר יכולנו לצאת איזה ערב מוקדם כי סיימנו בעשר העדפנו לעשות סיבוב בקניון רננים שבדיוק נפתח ולהמשיך לדבר על מהפכה. לא רק עמוס לא הבין ...emotion עלתה הרבה והכניסה מעט ולא היה לה קיום בימיים ההם, עמוס ניסה להציל אותנו בעזרת ילדי הפלא שהיו עוד השקעה שלו....הילדים של e-dologic, הם נחלצו לעזרתנו, הביאו לקוחות, נתנו תמיכה טכנית ובעיקר ניסו לעזור לאבא עמוס להגן על ההשקעה בנו. כשהבנו שאין לנו אוויר לנשימה וימיינו ספורים החברה התחילו לחפש עבודה, את ליאת זה דחף להוציא החוצה כישרון נדיר ולהיות היום בעלת רשת נועה (על שם הבת שלה) לריהוט חדרי ילדים ותינוקות, את גנית (טינקי וינקי "האמא שבעבודה") זה החזיר הביתה ואפשר לבעלה להוציא את השיר המדהים "את יודעת.." שהיינו שומעים ימים שלמים בלי סוף כשבקושי ידענו לבטא את השם קטורזה (הבעל המוכשר ולא הסטנדאפיסט), אותי זה שלח להתלבט בין e-dologic לבין BTL בדיוק בזמן שמרב התחברה עם אייל נאור ונטיית הלב שלי הייתה שאני רוצה ללכת לשם אבל "האחות הגדולה" זאת שחברה של המעריצה של עמוס טל שיר אמרה לי "שילת, את הולכת לאידיאולוג'יק! לא לשום מקום אחר, הם חברה צעירים שעמוס מאד מאמין בהם וזה העתיד". אני עם אחותי הגדולה כבר מזמן הפסקתי להתווכח ובטח לא עם החברות שלה במיוחד לא שרוני האחת ויחידה, הם ביחד מכיתה א' שזה שנה אחרי שאני נולדתי, הם אכלו, למדו, התלבשו ועשו הכל יחד כולל להתעלל בי האחות המורדת כך שאני הייתי רק נספח קטן שצריך לציית לצמד המופלאות האלה. אז הודעתי למירב שאני ממש מודה לה אבל אני בוחרת בעתיד...בוחרת להמשיך איפה שהתחלתי ...באינטרנט בקבוצת פובליסיס. אני מודה שלא היה צריך הרבה לשכנע אותי, ידעתי מה כוחה של שרוני בקבוצת פובליסיס וכמה כבוד והערכה רוכשים לה החברה הצעירים וידעתי שככה עמוס אולי יזכה לשמוע את השם שלי עוד פעם...אז נכון, עברתי ראיון אצל דורון והפלא ופלא התקבלתי (עד היום לא זוכרים בדיוק מי התקשר להודיע להם שאני מגיע לראיון ושברור כבר שהתקבלתי שרוני או צרפתי..דורון בהכחשה).... אז עברו 8 שנים מהיום ששמעתי את השם ינון לנדנברג ....בחתונה שלנו עמוס היה גאה ונרגש ואמר שבזכותו התחתנו כי הוא קנה את שתי החברות שעבדנו בהם ....עלתה לו הרבה כסף החתונה הזאת, אכן בזכותו. אתמול בדרך לסופ"ש רומנטי בדן קיסריה (ותודה למולי המדהים שתמיד תמיד דואג לנו לפינוקים ...גם אותו הכרנו בזכות עמוס...) עצרנו באם הדרך לאכול ארוחת בוקר, ינון קנה לי דיסק מתנה ולעצמו את הספר "אלוהים אוהבת אותי" של עמוס טל שיר. הגענו לחדר, נגמרה לי הבטריה במחשב ולא היה לי מטען, שמחתי קצת להתנתק והתחלתי לקרוא את הספר בצהרים (כל שעה עגולה שינון מבין שכולי מרותקת הוא מציע לנסע הביתה להביא את המטען למחשב ואני אומרת לו "אין צורך אהוב אני אקרא קצת כיף לי"), הפסקתי רק כי ינון הכריח אותי להתארגן לארוחת ערב...חזרתי עם סחרחורת אחרי 2 קפרינייה או איך שקוראים למשקה הזה שאני כל פעם חושבת שזה לימונדה וחוטפת הלם כשאני בקושי עומדת על הרגלים...אז אחרי שינון הפשיט אותי, שם אותי במיטה והיה בטוח שאני ארדם טוב טוב עד הבוקר ויצא למרפסת עם המחשב כדי לא להפריע לי...בשארית כוחותיי קמתי לצחצח שיניים ולהוריד את האיפור...נכנסתי למיטה, הזמנתי תה משירות החדרים ולא עזבתי את הספר עד שלא סיימתי אותו.... את ינון שמעתי אומר מספר פעמים "עמוס גנב את אישתי, אני מעלה על זה פוסט"... אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, אמרתי לינון שאני לא יודעת אם זה בגלל שאני מכירה את עמוס אבל הרגשתי שלא קראתי את הספר אלא ראיתי אותו כמו סרט מול העיניים ושזה ממש ספר מדהים ואני חייבת להגיד לעמוס מה דעתי.... הבוקר "עמוס חטף את בעלי" מלבד השעתיים שהוא היה במסז ועכשיו שהוא נרדם אפילו תוך כדי ארוחת הצהרים הוא המשיך לקרוא את הספר, הזדהה איתי שהספר הוא כמו סרט ואפשר ממש לראות את מה שמתואר שם, שהוא סוחף, מרגש (כמה בכיתי בהלוויה...לא מגלה לכם מי מת) ובעיקר הראה לי כמה אלוהים אוהבת גם אותי! אם אלוהים אוהבת את עמוס והיא נתנה לו את הכישרון לכתוב כזה ספר אז אלוהים אוהבת אותי כי בזכות עמוס הכרתי את הבעל המקסים שלי שאני אוהבת אהבת נפש, בזכותו יש לי שני ילדים מדהימים ותמיד תמיד יהיה לנו את האב הרוחני שלנו עמוס שהבטיח חום ואהבה ועמד בהבטחה שלו תוך כדי שהוא לומד גם דבר אחד או שניים על האינטרנט הזה שיום אחד הוא יהיה משו משו. הבטחתי לעצמי שיום אחד גם אני אכתוב ספר.... אלוהים בהחלט אוהבת אותי (ינון עדיין מתווכח איתי שאמרו פעם שהוא כושי ועכשיו הוא בת ואח שלו שהביא לי את המטען למחשב אמר שרק בתל אביב זה ככה..בחיפה אלוהים אוהב) |
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אה...ועוד משהו...
כנראה שאלוהים מעלים לכולנו מטעני מחשב וסלולרי בכוונה כדי לתת לנו פסק זמן בו וקרים לנו דברים טובים במיוחד. יש הקבלה בין מה שקרה לך כשהגעת למלון ללא מטען ובין מה שקורה לגיבור הספר, דין, כשהוא מגלב שחסר לו מטען ללפטופ במלון בניו יורק וזה מביא אותו ללובי המלון שם בעצם כל הסיפור מתחיל לקרות... אז אולי באמת אלוהים אוהבת גם אותך :-)
אהבתי את הפוסט.
אהבתי את הספר של עמוס.
הייתי בכמה צמתים וראיתי את הדברים האלה קורים וצומחים ויוצאים באופן מרגש משליטה ומקבלים חיים משל עצמם:
אידולוג'יק התחילו משני נערים (ינון ודורון) בחדר עם שני מחשבים מחוברים למעביר אחד.
עמוס ברגעיו, והיו לו רגעים שאני מתגעגעת לכל אחד מהם.
שילת וינון, בגדול, כי הם עברו לקומת קרקע ואני לקומה שלישית.
ממתינה לספר הבא של עמוס ולזה שאחריו בשקיקה!!!
פוסט מצוין, ואחרי כזו המלצה גורפת כנראה שעמוס יהיה חייב לך כמה אלפי עותקים (לפחות. שלא לדבר על המפה-לאוזן של כל אלפי העותקים הללו, בקיצור, רב המכר יזקף לזכותך)
מזל ששבוע הספר עכשיו ואפשר לבדוק ממש מקרוב את כל הספרים שממליצים לי עליהם לאחרונה. גם אני משכנעת את החצי לשחק קצת בפלייסטיישן ואני "אקרא קצת" לצידו, גם מקבלת קרדיט על פרגון הזמן הגברי הבלעדי וגם עושה בדיוק את מה שבא לי (כשביומיים האחרונים זה היה "מוטי" של אסף שור).
אהבתי לקרוא את הפוסט הזה שלך
הכתיבה שלך נעימה ומשובחת.
תודה רבה
אז זהו, שאני לא מחזיקה מעמוס אליל, מאף אחד האמת, אבל גם ממש לא אהבתי את מה שאמר במאמר שהיה עליו ב"ידיעות",
וזה לגמרי התישב לי עם הכרותי המאד מצומצמת איתו.
לעומת זאת את הכתיבה שלך בפוסט הזה אהבתי מאד!!!
באמת הצלחת לסחוף אותי לתוך סרט, והיה אחלה, תודה.
אני דרך אגב לגמרי יכולה להבין את אהבתך לעמוס, אחרי החום ואהבה, שתי חברות לופט גשפט יעני, ובעל אהוב-ליבך.
מה עוד אפשר לבקש מעמוס אחד
??
כל טוב,
אמשיך לקרוא פה,
רומי
תודה.
סופ"ש מקסים גם לך
תקראי תספר תתמוגגי יותר
נפלאות הטכנולוגיה ...
את מוזמנת להגיב גם כאן.
אוי שילת את כותבת נפלא
התמוגגתי לגמרי
כן אבל היתה לי הרגשה משום מה שהגבתי גם פה. טוב לא משנה...
אף אחד לא מחק את התגובה שלך, את הגבת בפוסט של ינון לא שלי
http://enon.cafe.themarker.com/view.php?t=368953
תראי בעצמך
מי מחק את התגובה שלי? למה?
אלי התכוונת אם יש קשר ליחסי ציבור?
לא כי, אני בת 15 תלמידה בתיכון. הלוואי והייתי עוסקת בזה בעתיד חחחחחחח בינתיים אני יכולה רק לחלום שאני עושה יחסי ציבור עם מבחני קבלה לחטיבה עליונה...
איזה מילים.....*
את בטוחה שאת לא קשורה ליחסי הציבור?
בהחלט עושה חשק לקרוא...
אליל זאת בהחלט הגדרה נכונה
אמרתי לך שזה סוף שבוע מרגש...גם מלון דן וגם אלוהים אוהבת אותי....
לא יצאנו מהחדר אפילו לאכול אתמול כל היום
לא אמרת שאתה לא קורא בלוגים?
נו דיי, תמשיך תמשיך ...
אחרי נ.ב מספר 1 ברור ש...
הקרדיט לקבלתי לעבודה כולו שלך
באמת ספר מדהים. היה כיף לקרוא אותו.
סיפרתי לעמוס שבתור אחד שלא קורא ספרים (אני מרגיש מספיק בטוח בעצמי לחשוף את הפרט המביך הזה, אבל אני פשוט לא אוהב לקרוא ספרים) הקריאה של "אלוהים אוהבת אותי" היתה בשבילי חוויה מיוחדת וקולחת שהזכירה לי הרבה מהחוויות המשותפות שלנו ביחד והסיפורים ששמעתי כל כך הרבה פעמים. החל מהצרפתים הרעים, דרך "להשתין על היד", ועד מהפכת הרוק אנד רול בכנס באילת....
בקיצור ספר מומלץ ביותר.
נב
1. ברור שהפוסט של שילת מנצח את זה של ינון
2. למען האמת ההיסטורית אני דורש בחזרה את הקרדיט על קבלתך לעבודה באידיאולוג'יק
כל כך יפה,
שווה כוכב
מקסים
כוכב גם מהגמד:)
ינון הפוסט של אישתך היפה ניצח פה ובגדול
אל תנסה להביא רייטינג דרך פוסט בבלוג שלה. לא יפה...
אלופים אתם.
תענוג לקרוא
תענוג שקראת
מעשה שהיה כך היה
עמוס טל שיר גנב לי את אישתי היפה!
שילת, מרגישים שהתרגשת.
ריגשת.
נהניתי מכל רגע.
אני מאלה שאין להם סבלנות לקרוא יותר מכמה שורות.
אם מנה כזאת של פירגון מי יכול עלייך?
אהבתי
כיכבתי
מבטיח לקרוא
אבל מקנא בעמוס שאת פשוט מכורה לו
מפרגן לך ולו
שי
כתבת יפה
גנבת אותי
לרגע
מעצמי
הוא כנראה אליל, עמוס טל שיר.
ובהחלט מעורר קינאה, סופ"ש רומנטי.
איזה כיף!
קראתי עליו כתבה, ואמרתי לעצמי שאני אקרא את הספר, עכשיו קיבלתי חיזוק!
כתבת יפה:)
שעמוס רק לא יחטוף אותי פתאום!