אמת החובה.
בהשראת התגובות ל"דיבר השני".
העידן החדש רואה ב"חובה" מוקצה המאיימת על תגליתו "החדשה" - ה"זרימה".
וואלה.
רוחניות מעמיקה לעומת זאת לא רואה סתירה בין השניים.
יתרה מזאת, היא רואה בזרימה חובה של ממש.
(:
חובה היא חלק בלתי נפרד מצמיחתנו האישית.
זרע חייב לנבוט.
זה הייעוד שלו.
כל זמן שהוא זרוק מיובש בין שקי הקמח במחסן - הוא לא ממלא אחר ייעודו. אבל כאשר רוח מקרית קטנה תעיף אותו החוצה, אל מתחת לברז שבחצר - הזרע יתעורר לחיים. הוא ינבוט, הוא יתפתח, הוא יצמח. גם אם ישימו עליו ערימת אבנים, הוא ימצא את דרכו אל השמש מבין הסדקים, וימשיך להתפתח. הוא חייב. הוא לא יודע אחרת. זהו ייעודו והוא חייב למלא אחריו.
המים - תכליתם לזרום ולהתפשט במרחב. גם אם תייבש ערוץ נחל - המים תמיד יזרזפו בכל אפיק אפשרי. הם חייבים. הם לא יודעים אחרת. הם ממלאים אחר ייעודם.
כך גם תלמיד האמת. חייב, לא יודע אחרת. לאדם, להבדיל מכל ברוא אחר ניתנה זכות הבכירה. אדם הוא היצור היחיד היכול להאט את צמיחתו. להאט, לא להפסיק לגמרי, אבל זה כבר לפוסט אחר. אדם יכול לא להסכים לראות (לנבוט). הוא יכול להתעקש על גישותיו ימעכבות, במודע או שלא במודע. הוא יכול להחזיק את עינייו עצומות לרווחה בכח. איך אני יודעת? הייתי שם, ברור... וגם היום אני מבקרת שם מדי פעם שלא מרצוני המודע. אבל ברגע שאני מתעוררת אני נסה משם על נפשי.... תלמיד האמת לא יכול. הוא חייב, הוא לא לא יודע אחרת.
אני רואה את ההתפתחות הרוחנית בשלושה מחזורים של בחירה.
נגיד, ויש את מוכרת הדגים בשוק. ויאללה מכם, אל תתחילו איתי בעניינה, כי לא בא לי להיכנס לזה. מוכרת דגים וזהו.
אז מוכרת הדגים מוכרת דגים. באה השוקה, גומרת הבסטה, חוזרת הביתה. ילדים, בעל, כביסות, בישולים, ניקיונות, "גריז" או משהו - ויאללה, עולה על יצועה. מחר יום חדש. יום שוק.
מוכרת הדגים לא שואלת שאלות וחיה כי ככה זה. כולם חיים חיים שהם לא פיקניק אז גם היא. פה ושם יש אירוע, פסח ראש השנה בעלה מביא לה תכשיט מתנה. כמו של השכנה, רק יקר יותר . סוחבים.
זהו השלב הראשון - אלה הם חיי חובה. חיים שלא מבחירה.
נגיד והתמזל מזלה והתעוררה בה הכרה מודעת. היא התחילה לשאול את עצמה שאלות. כאן היא מגיעה לשלב השני - שלב הבחירה. היא יכולה לבחור האם ללכת אחרי קולה הפנימי או להמשיך את חייה הישנים.
נניח והיא בוחרת להמשיך ולחקור את עצמה ואת עולמה ולהתמסר לחקירה הפנימית .
זהו השלב השלישי והאחרון.
כאן היא שוב מגיעה למצב של אין בחירה, אלא שכאן היא בחרה בשלב הזה בחירה מודעת. היא בחרה להתמסר לדרך וללכת איתה עד הסוף ויהי מה. היא מרגישה ויודעת כי היא חייבת, כי זהו ייעודה. היא לא יכולה אחרת. והיא בוחרת בו. בייעוד. והייעוד הוא חובה לה, כמו למים וכמו לנבט. כמו שאדם מאמין נושא את עול המצוות מתוך בחירה ורצון - כך גם אני בחרתי את חיי המודעים, בחרתי להיות תלמידת הרוח. אני פשוט לא יכולה אחרת. אין לי בחירה. אני חייבת. מאהבה, מרצון, מתשוקה עזה להגשים ולגדול, מתוך דחף פנימי עצום שלא ניתן לעצור או לבטל. כמו שלא ניתן לעצור מים. כמו שיש רק דרך אחת לעצור זרע מלצמוח - וזה לייבש אותו, כלומר להרוג. כשתלמיד אומר " הוא חייב אותי" - זה אומר כי מצא מורה.
מורה למה שעליו ללמוד כעת, בשלב זה של חייו.
כשאני אומרת " הוא חייב אותי" אני אומרת - "בזכותו התבוננתי על ... ואני מנסה ללמוד". כך אני רואה את זה.
אגב, ככל שאתה מתמסר ועומד בחובותיך הרוחניים להם התחייבת מבחירה - כך אתה זורם יותר ונעשה קליל יותר. תודה לאל... ותודה לכם על שחייבתם אותי לעלות את זה על הכתב... עבדתכם הנאמנה מבחירה,
(:
ביאן
| 
ray segev
בתגובה על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.
hagay itay
בתגובה על
yy-aero
בתגובה על יומי הראשון כבלונדינית...בחיי... (: 24.01.08
ביאן נריה
בתגובה על פרולוג
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נהדר.
למה לזרוק מותק?
השתמשי בו...
נו, הרגע ממש כתבתי לך תגובה לתגובתך הקודמת...
אני שמחה שצדקתי...
(:
תודה תמרה
(:
אם אתה חייב לקרוא שוב-
נראה כי לאחר הקריאה תהיה חייב ליישם...
(:
תודה יניב
i do my best
תודה לך מור, חבר לדרך,
אני מסכימה איתך כי לעיתים שימוש במילים הוא סמנטיקה.
אם המילה "חובה" מקשה עליך - מצויין, תעבד אותה.
אני מאמינה כי אחרי שתעבד - תמצא כי אין היא מאיימת עוד.
תמצא את השקט מהחובה...
ועד אז-
רק טוב,
אהבה,
ביאן
שלושת ה"ממים".
נהדר,
תודה
תודה רוני,
קראתי את זה לפני שנים.
שלחת אותי למדף כל כך קרוב-רק הושטתי את היד והספר בידי.
תודה
(:
(:
נפלא הדבר, תודה.
וכמובן שלא אתווכח איתך על עניין החובה...
(:
אני טוב לי גם עם החובה וגם עם האחריות.
(:
קראתי את שני הפוסטים האחרונים פעם אחת.
קראתי פעם שנייה.
והמילה המובהקת שהדהדה לי כל הזמן בראש היא אומץ.
איך מחברים את האומץ לחובה לבחור בעצמך.
אולי בגלל הבוקר המסוים שהיה לי היום אני חושבת שהבנתי משהו.
אני לא צריכה אומץ להיות אני כי נועדתי להיות אני.
כמו שהמים לא צריכים להיות אמיצים כדי לשטוף ולזרום.
אני רק צריכה להסכים להיות אני.
פעם אחת.
ועוד פעם.
ועוד פעם.
ופעם-פעמיים גם לא כדי להזכיר לעצמי שאני יכולה שוב.
אז מה לעשות עם האומץ? לזרוק אותו?
ואולי בכלל שום דבר פה לא קשור לאומץ?
(:
וואלה... שחר... למה להתווכח?
יש דברים שעדיף לקבל כפשוטם,
או שפשוט לעשות את הנכון לך.
אני כבר מזמן הפסקתי להתווכח...
זה ביזבוז אנרגיה מיותר...
(:
תודה חגית, הכל נכון
(:
אבל "קטלני"?מפחיד משהו...
(:
אני מעדיפה -
"שילוב מנצח"
(:
(:
תודה חני,
אחלה הגדרה-
שיעורים קצרים ומתומצתים ברוחניות.
(:
מילאתי את חובתי
(:
(:
תודה
כל מילה פנינה, מגן.
תודה
כך בדיוק!
(:
(:
תודה
אתה צודק בכל מילה נרי.
רק שזה פוסט קליל (פחות או יותר (: ) בקפה,
ולא כתבה מקצועית...
חשוב לי מאוד לגעת בנפשם של אלה שזה חדש עבורם,
כמו גם באלה העושים על עצמם עבודה כבר שנים.
וגם בכל אלה שבין לבין....
זה דורש לעניות דעתי שפה שהיא שפת היום יום,
פשוטה ונגישה המאפשרת למודעות לחלחל עמוק פנימה.
(:
תודה על ביקור,
דעתך הנחשבת תמיד ברוכה .
(:
תודה.
נסה ותווכח שזה גדול מסכום חלקיו...
אהלן עופר,
אחלה השקמה סידרת לעצמך,
דרייב נפלא החובה, הא?
(:
(:
מה דעתך על גם וגם?
קראתי.
מימוש החובה לייעוד שלנו יעשה אותנו שלמים, זורמים, לא מאלצים.
אהבתי.
(:
רבנית צדיקה?
(:
וואלה...זה חידוש מרענן...
(:
תודה ג'וזי.
זכות גדולה.
(:
תודה ג'ק,
נשיקות,
חברה ביאן
חלק תמצא כאן:
קצת פשפוש באחריות
ביאן יקירה
רק עכשיו הבחנתי
בדברי החוכמה
שהבאת בפוסט
התרגשתי
ואהבתי
תודה מקרב לב
כיכבתי באהבה:)
וגם מבחירה!
היי יניב
אין לי שום מושג לגבי המקור
קיבלתי אותו במייל אני מניח כמו הרבה אחרים
התחבר לי ממש טוב לפוסט הטוב הזה
שחר
אני חייב לקרוא שוב, קריאה ראשונה לא מספיקה לי.
שחר,
מקסים !
יש מקור לטקסט הזה ?
אפשר להשתמש בו ?
כל תהליך של צמיחה והתפתחות מתחיל מבחירה.
לכל בחירה, יש בצידה מחויבות. לעצמנו ולתהליך אותו בחרנו.
לעיתים בתהליך יש גם פרטנרים, בני זוג, ילדים, שותפים עסקיים, עובדים, לקוחות, תלמידים,
גם להם אנו מחויבים.
מחויבות שנלקחה על עצמנו מתוך מודעות, בחירה, אהבה וכבוד עצמי היא מחויבות ממנה רק נצמח ונהנה, למרות הקשיים בדרך.
תודה על פוסט מצוין ותזכורת חשובה !
הכוכב בדרך...
יניב.
מעיר מעורר ומבהיר
כוכב
היי ביאן
בגלל שאני לא כל כך אוהב את המילה חובה
צרפתי את הקטע הבא
אני מעדיף את המילה אחריות
יש כל כך הרבה אנשים החיים את החיים שלהם בלי לקחת אחריות , מטילים אשמה באחר בכל דבר הקורה להם , או מחכים שיקרה להם משהו בלי לעשות אפילו צעד אחד לקראת המטרה.
המילה אַחֲרָיוּת היא מילה מדהימה - כמו כל השפה העברית:
ראשית היא מתחיל ב- א ומסתיימת ב- ת, והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת מההתחלה ועד הסוף.
שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר :
א - הכוונה היא לאני , קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי.
אח - לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות על אחי הכוונה למעגל הקרוב אלי.
אחר - השלב הבא הוא לקיחת אחריות על האחר - והכוונה היא לכל אדם.
אחרַי - ברגע שלקחתי אחריות על שלשת המעגלים הראשונים אני יכול להוביל אחרַי
אחריו - אמונה. יש כאלו שיגידו אלוeים, יש כאלו שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית ולבסוף – אחריות. מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזו היא שיש חשיבות לסדר :
אדם אינו יכול להיות אחראי על אחר לפני שהוא אחראי על עצמו.
כרגיל יפה ונכון
רק שלדעתי נדרש להפריד בין שתי חובות
החובה העצמית הפנימית לאני ולרצונו
והחובה מהחוץ החובות שמטילה עלינו החברה
עם עצמי אני לא מתווכח
עם החברה וחובותיה יש לי ויכוח נוקב
שחר
היי ביאן,
את כותבת כל כך יפה, ומרגש ומצחיק לעיתים.
אני מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, וכמובן גם את התוכן.
אני מוצאת שאת מאוד חכמה. ומצחיקה. שילוב קטלני.
חגית
יפה כתבת, ביאן.
גם אם הידע כבר ידוע תמיד חובה להזכר בו וליישמו.
(ולכל הפוחדים מהמילה "חובה" חישבו מה היה קורה אם לא הייתם חייבים לעמוד באור אדום ברמזור.)
אשמח לעוד פוסטים כאלו, שיעורים קצרים ומתומצתים ברוחניות.
אז יאלללללהה, תזרמו..
*
תודה על ששיתפת יקירה
החכמתי
תודה ביאן
אני מתחברת לזה , אני ממש חייבת להתחבר לזה, לא יכולה אחרת. זה מי שאני
נהדר לי פרשנות כל כך מעצימה
שבת שלום וכוכב
הרבה חוכמה הבאת ברשימה הזאת
ואני באופן אישי מזדהה עם חלקים גדולים בה....
גם בדרכי ה"מסע" שלי אני מספר שאולי נראה כי בחרתי בדרך הזו
אבל לפעמים נראה לי שלא נייתה לי ברירה אחרת....
ולא בכדי נאמר" חכמה הדרך מההולך בה"
כשבחירותיו של האדם תואמות ליעודו....הדרך הופכת למרתקת ועוצמתית....
שמח להרגיש שאת במקום טוב עם בחירותייך
בהצלחה
לצערי אזלו כוכביי
כמו אוויר לנשימה בלעדיה אין חיים
מעשיר ומעניין ביאן,
תענוג לקרא את הגיגייך :)
שבת קסומה
תארת את זה יפה, מתוך חובה שהיא בחירה להבהיר.
אם בבהירות אנחנו מעוניינים כדי לבחון שיש יותר שלבים התפתחותיים ולא רק "שלושה". המסלול ההתפתחותי מכיל יותר מ"התעוררות" אחת כפי שרבים מאיתנו חוו.
כך גם היחסים בין חובה ובחירה מתעדנים וכשהם מתישבים בנשמה קשה עוד לבחין בקצוות האלו של המתבטאות בארוס של שינוי יצירה. ראוי לזכור שתנאי החיים כמו אלו של מוכרת הדגים מעצבים עבורנו מסגרות חובה/בחירה גסות יותר מאלו שאנו יכולים להכיר.
מרגיש את "החובה" זורמת בעורקיי ומעירה אותי בבוקר.
ככל שלומדים יותר יודעים פחות ...
לכן אולי רצוי להיות מודעים יותר ...
ביאן תודה לך!
פוסט עשיר ומעשיר
(:
מכל מלמדיי השכלתי ומתלמידיי עוד יותר...
(: