כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קפה ורד

    הכל אפשרי





    ...וכל הזכויות שמורות ©

    תגובות (81)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/4/08 13:41:
    כדאי לך לנסות. זה באמת מאד משחרר. תודה לך. ורד
      1/4/08 09:57:

    אני עוד לא מסוגל לצייר את הצלקות שלי...

    מסוגל לצייר צלקות שאני רואה אבל לא את שלי.

     

    שאפו.

     

    מייק 

      1/4/08 06:30:

     

    צטט: hadarok 2008-04-01 00:10:57

     

    יש אנשים יפים עם צלקות :) 

    את בעצמך יפה. וולקאם טו מי בלוג אנד מי לייף!

      1/4/08 06:28:

     

    צטט: רות-תהל 2008-03-31 23:47:56

    הי ורד, מילים, וגם הצלקת, כדורבנות. בהחלט חודרים פנימה.

    מרגישה את העוצמה ושמחה שאני מצטרפת רק עכשיו ורואה שעטפו אותך במסרים קרובים ואהבה. זה בטח מקל ומשחרר קצת את החוויה. אני יודעת שהלהיות שם בשקט ובקבלה עם אותה חוויה, אותה צלקת, מרפאה במעט גם כן. חיבוק

    החוויה, כמו אותה, צלקת התיישנה כבר. אבל החוויה של להיות כאן עטופה באהבה - כמילותייך היפות-  היא מרוממת... תודה רות.

      1/4/08 06:24:

     

    צטט: חולמת מגשימה 2008-03-30 19:34:12

    בורכת ביכולת לגעת

    תודה שאיפשרת לנו להיות חלק

    ניקה

    ואת בורכת ביכולת לברך... תודה לך ניקה.

      1/4/08 00:10:

     

    יש אנשים יפים עם צלקות :) 

      31/3/08 23:47:

    הי ורד, מילים, וגם הצלקת, כדורבנות. בהחלט חודרים פנימה.

    מרגישה את העוצמה ושמחה שאני מצטרפת רק עכשיו ורואה שעטפו אותך במסרים קרובים ואהבה. זה בטח מקל ומשחרר קצת את החוויה. אני יודעת שהלהיות שם בשקט ובקבלה עם אותה חוויה, אותה צלקת, מרפאה במעט גם כן. חיבוק

      31/3/08 11:18:
    תודהמחייך
      30/3/08 20:32:

    יפה כפול

    כוכב

      30/3/08 19:34:

    בורכת ביכולת לגעת

    תודה שאיפשרת לנו להיות חלק

    ניקה

      30/3/08 11:57:

    איזה תגובה חמודה... ישר חייכתי. תודה.

      30/3/08 11:33:
    הצלקות האמיתיות הם לא חיצוניות, הן אלה שמסירות את החיוך מהפנים, ואת כזו חייכנית ש... שווה כוכב
      30/3/08 06:22:

     

    צטט: המסקרן 2008-03-30 02:26:04

    מקווה שמאז הצלקות נעלמו וחיוכך גדל!

     

    באין כוכב, שוחל חיבוק ענק!

    אתה חמוד...

    ולמה לא באת לפיקניק?

      30/3/08 06:21:
    חיבוק ותודה.
      30/3/08 06:05:

    חיבוק ו*

      30/3/08 02:26:

    מקווה שמאז הצלקות נעלמו וחיוכך גדל!

     

    באין כוכב, שוחל חיבוק ענק!

      29/3/08 23:05:

     

    צטט: ת תח תחמ תחמן מיומן 2008-03-29 22:44:31

    זה בדיוק הקטע באומנות...

    האומן סובל... והקהל נהנה.

    ביטאת את זה כל כך יפה! אהבתי 

    אח... קשים חיי האמן.

    תודה אורי!

      29/3/08 23:04:
    סי מותק. פוסט בלי התגובה שלך לא יכול להחשב לפוסט.....
      29/3/08 22:47:

    צלקות או לא להיות.. צלקת זו או אחרת.. מלמדת, מרגשת, מזכירה שפעם היה..

    ועכשיו ננסה את הצלקת באהבה לטשטש.. אנחנו פה בשביל לאהוב אותך!

    וגם בשביל לככב!!

      

    זה בדיוק הקטע באומנות...

    האומן סובל... והקהל נהנה.

    ביטאת את זה כל כך יפה! אהבתי 

      29/3/08 21:22:
    צלקות מרגישים :-)
      29/3/08 21:11:
    נכון. את צודקת.מחייך
      29/3/08 21:01:

    ציור מעניין..

    ריתק אותי לראות פתאום בגוף את הפנים,

    הרי הפטמות נראות לפתע עיניים

    הטבור הוא האף

    והצלקת.. מחייכת

    נשיקה

      29/3/08 20:37:

     

    צטט: בלרינה 2008-03-29 19:43:39

     

    אבל לאף אחד לא היה אכפת

    שזאת הצלקת שלי

    זאת שרואים.

    "זה לא תמיד ככה??? אנחנו תמיד רואים את מה שאחרים

    לא מבחינים בו... אוףףףף..."

    כיכבתי על האותנטיות שבך.

    נשיקות

    נשיקות חזרה. ותודה תמרה.

      29/3/08 20:36:

     

    צטט: חנצ'וש 2008-03-29 18:30:12

    אני חושפת אותה טוב טוב, רואים?

     

    את מצוינת שחבל על הזמן.. תודה, ודיווחתי לך בפרטי

      29/3/08 20:34:

     

    צטט: יוספה 2008-03-29 18:27:52

    אני חושבת שלכולם יש צלקות כאלו או אחרות. זה נהדר שאת יכולה לבטא את הצלקת שלך באמנות. זה מוציא את הכאב החוצה. כוכב על הציור.

    תודה לך יוספה. זה באמת מתנה לבטא את עצמך- ועוד מתנה גדולה זה שיש מי שיקשיב.

      29/3/08 20:33:

     

    אפשר גם להפנים שצלקת או לא

     

    זה מה שאני

     

    ממש אילו היית נולדת אתה

     

    מה אז היית עושה?

     

     

    דרך חשיבה מאד מעניינת.כן , גם ככה אפשר לראות את הדברים. תודה ושבוע נהדר לך.

      29/3/08 20:30:

     

    צטט: גגו 2 2008-03-29 17:46:25

    קודם קבלי כוכב...באהבה......נגעת במשהו אצלי...בצלקת שרואים...ואני לא אוהב אותה...כשאני הולך לים אני לא מוריד חולצה כי יש צלקת...למרות שהצלקת הזאת הצילה את חיי...מנסה לאהוב את הצלקת אבל לא יכול...ואף אחד אבל אף אחד לא מתיחס לצלקת הזאת....אני רואה אותה תמיד תמיד

    תודה ששיתפת בחוויה שלך. זה מרגש.

      29/3/08 20:29:

     

    צטט: הדר גד 2008-03-29 16:41:45

    ריגשת אותי מאד!

    גם התגובה שלך.

      29/3/08 20:28:

     

    צטט: truly4u 2008-03-29 16:41:44

    שלמה את ומושלמת כפי שאת וכפי שאת לא.

     

    וברגע ששיתפת  אותנו גם את כבר לא תבחיני בה.

     

    שבוע מבורך 

    תודה מוטי. שלמה אני ברגע בו אני בוחרת... שבוע מעולה.

      29/3/08 19:43:

     

    אבל לאף אחד לא היה אכפת

    שזאת הצלקת שלי

    זאת שרואים.

    "זה לא תמיד ככה??? אנחנו תמיד רואים את מה שאחרים

    לא מבחינים בו... אוףףףף..."

    כיכבתי על האותנטיות שבך.

    נשיקות

    אני חושפת אותה טוב טוב, רואים?

      29/3/08 18:27:

    אני חושבת שלכולם יש צלקות כאלו או אחרות. זה נהדר שאת יכולה לבטא את הצלקת שלך באמנות. זה מוציא את הכאב החוצה. כוכב על הציור.

      29/3/08 18:26:

     

    צלקת היא בדרך כלל חוויה לא נעימה מהחיים

     

    לא בהכרח משהו פיזי.

     

    תמיד טוב להסיר צלקות

     

    ואת בחרת לך בדרך מקורית

     

    והרבה יותר קשה.

     

    אפשר גם להפנים שצלקת או לא

     

    זה מה שאני

     

    ממש אילו היית נולדת אתה

     

    מה אז היית עושה?

     

    שבוע טוב

      29/3/08 18:02:

     

    צטט: sir13 2008-03-29 16:09:22

    זו צלקת טובה..ניתוח קיסרי..ילד נולד...חיים חדשים.

    צלקות אחרות..הרי הרבו לכתוב כאן...

    מי יתן ויפכו לצלקות טובות...

    שלך.שרה

     

    את צודקת. ואת מרגשת.

      29/3/08 18:02:

     

    צטט: הלופט של רוני 2008-03-29 13:37:31

    ולמי אין לפחות צלקת,

    כן צלקת, אחת,

     

    תלויה על הקיר.

     

    אכן. למי אין?

      29/3/08 18:01:

     

    צטט: איתן זקצר 2008-03-29 13:33:12

     

    תחבושת  משי  לצלקת,  תחבושת  ומי   ורדים.

     

    מילותיך מזור לפצעי

      29/3/08 18:00:

     

    צטט: דינורה 2008-03-29 13:31:15

    צלקת של אהבה.

    זה מה שזה, בעיני.

     

    מקסימה את.

     

    *

     

    טל

    צלקת של אהבה...את מקסימה.

      29/3/08 17:59:

     

    צטט: pinkason1 2008-03-29 12:56:54

    הצלקות הפנימיות לצערי לפעמים אינן ניתנות לריפוי בעזרת ניתוח פלסטי. צריך לחיות איתם ולהתמודד. אהבתי ואם יש לי כוכב  השאיר ביציאה יום טוב שיהיה

    תודה לך. תמיד התגובות שלך נעימות ונוגעות בלב

      29/3/08 17:58:

     

    צטט: המטיף 2008-03-29 12:51:13

    טיבן של צלקות נעלמות מן העין הוא שבסופו של דבר, בין אם נרצה ובין אם לאו, הן מגיחות להן והחכמה היא לדעת לנתב את הרגשות שהן מעירות בנו בצאתן, למקומות בונים ומרפאים.

     

    easier said than done

    אכן כשמך כן אתה. ובצדק

      29/3/08 17:58:

     

    צטט: ריינמן 2008-03-29 12:38:37

    אין לי משהו חכם להגיד על צלקות.

    השארת סימן.

     

    תודה לך.

      29/3/08 17:57:

     

    צטט: אפור הזקן 2008-03-29 12:19:05

    אנחנו   מה  שאנחנו

    עם  צלקות  פיזיות  ונפשיות

     

    ורק  אם נישא  אותן  בחן  ובגאווה  וללא  בושה

    נהייה  באמת  אנחנו

     

    נשיקהמגניב

    יפה אמרת אפור הזקן.

      29/3/08 17:56:

     

    צטט: ברוכצ'יק 2008-03-29 11:51:58

    צלקות הן סוג של אנדרטה

    זיכרון לחוויות שעברנו

    ואת בחרת להתמודת בדרכך שלך

     

    יפה :-)

    תודה. ואיך עיכלת את הסטייקיםמחייך?

      29/3/08 17:46:
    קודם קבלי כוכב...באהבה......נגעת במשהו אצלי...בצלקת שרואים...ואני לא אוהב אותה...כשאני הולך לים אני לא מוריד חולצה כי יש צלקת...למרות שהצלקת הזאת הצילה את חיי...מנסה לאהוב את הצלקת אבל לא יכול...ואף אחד אבל אף אחד לא מתיחס לצלקת הזאת....אני רואה אותה תמיד תמיד
      29/3/08 17:40:

     

    צטט: מגן דהרי 2008-03-29 11:43:24

    עכשיו הצלקת

    שלך

    היא הצלקת שלנו

    עכשיו

    כבר פחות כואב

    וקצת יותר קל בלב

    מגן חמוד. אתה לא צריך לקחת את הצלקות שלנו על עצמך... מספיק שאתה כאן.

      29/3/08 17:38:

     

    צטט: ורד מוסנזון 2008-03-29 11:40:55

    צלקות מראות שלמדנו משהו ועברנו אותו בשלום

    אלה שרואים ואלה שלא רואים

    לא מוותרות עליהן

     

    טקסט נוגע, ציור מרגש ומטריד,

    מעקצץ בצלקות 

     

    תודה ורד. כשקראתי אותך הרגשתי פתאום את העיקצוץ

      29/3/08 17:36:

     

    צטט: חזיה שחורה בקרטה 2008-03-29 11:36:47

    הצלקת הכי כואבת

    זו הצלקת שלא רואים

    שהיא נימצאת בפנים עמוק

    קבורה בין החיים

    שמדי פעם היא צצה בזיכרון כואב

      

    קבורה בין החיים. נורא יפה יקירתי. ותודה לך

      29/3/08 17:35:

     

    צטט: ניפגש בסיבוב 2008-03-29 11:32:42

    נכון הצלקות שלא רואים הכי מורגשים לנו.

    אבל בין המילים מסתתר עוצמה ואת עצומה

    (ניפגש בסיבוב)קורץ

     

     

    תודה לך. יפה שראית את העוצמה

      29/3/08 17:29:

     

    צטט: כש-רונית 2008-03-29 11:18:01

    הצלקות הנראות פחות כואבות מאלו הנסתרות

    וכתבת יפה ולא מצולק כלל וכלל

    רונית

    תודה. היום אני כבר לא מרגישה מצולקת. וגם אני מאמינה ש יצירה צריכה להביא איזה סוג של יופי לעולם, ולא כיעור נוסף.

      29/3/08 17:27:

     

    צטט: אפלטונית 2008-03-29 11:16:31

    נכון, לא חשוב באיזו צלקת מדובר,היא כואבת לנו ורק אנחנו יודעים עליה.

     

     

     

    אתי

    נכוןאתי, בינתיים את היחידה שהתייחסה לחלק שבעצם לאף אחד לא אכפת...

      29/3/08 17:26:

     

    צטט: תלתלית 2008-03-29 11:15:44

    לכתוב צלקות, זה בעצם להתפייס איתן,

    ולפעמים גם עם עצמנו.

    }{

    אהבתי. להתפייס עם צלקות...

      29/3/08 17:25:

     

    צטט: לשעבר 2008-03-29 11:13:44

    צלקות הן מגילת החיים הנכתבת על עור.

     

    כואבות יותר הצלקות בנשמה ובלב - הן אינן מגלידות, לעולם.

    אתה לא יכול ככה פתאום להחליף שם להוריד את התמונה ולבלבל את החבר!

      29/3/08 17:24:

     

    צטט: art1 2008-03-29 11:11:47

    סוג של התמודדות

    ובחרת בה בריגוש

    תודה לך. אני חווה הכל דרך הרגש

      29/3/08 17:23:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2008-03-29 11:08:36

    ויש מי שמסתובבות עם אותה צלקת, רק במיקום סמוי יותר, בין קפלי הגוף. אלו ואלו - לא מספרים לנו על זה קודם...לא? כמה חשוב שניתן לתעל את הצלקת הסמויה דרך ציור, כתיבה, יצירה!

    תודה לך חברה חדשה. כן, זה שיש לנו כלים לתעל את הצלקות שלנו, זה כיף גדול

      29/3/08 17:22:

     

    צטט: חיים שפיר 2008-03-29 10:58:25

    יש משהו כל כך חזק בציור הזה. האמנות הרי עושה אסטטיזציה של החיים שהם בדרך כלל הרי לא מי יודע מה אסטטיים...

    אהבתי מאוד ואשמח להתוודע אל עוד

     

     

     

    תודה לך. זה נכון בגלל שבאמנות יש יופי היא מאפשרת לנו לגדול

     

      29/3/08 17:20:

    אני שמחה שאתה מתעניין בי כל כך לעומק

      29/3/08 16:56:

    מחכה לתאור הצלקת השניה.

    יותר מעניין.

    הרבהההה יותר.

    }{

      29/3/08 16:42:

     

    צטט: ורד סת שני 2008-03-29 16:39:01

    חברים, ריגשתם אותי כולכם. לא היתה במה יותר טובה להציג בה צלקות מול תגובותיכם העמוקות. נעמתם לי מאד. כמה קל לצלקות להבריא בזכותה של האהבה. ורד

    ראי כמה ברכה הבאת לעולם דרך צלקת אחת קטנה....

      29/3/08 16:41:

    ריגשת אותי מאד!

      29/3/08 16:41:

    שלמה את ומושלמת כפי שאת וכפי שאת לא.

     

    וברגע ששיתפת  אותנו גם את כבר לא תבחיני בה.

     

    שבוע מבורך 

      29/3/08 16:39:
    חברים, ריגשתם אותי כולכם. לא היתה במה יותר טובה להציג בה צלקות מול תגובותיכם העמוקות. נעמתם לי מאד. כמה קל לצלקות להבריא בזכותה של האהבה. ורד
      29/3/08 16:09:

    זו צלקת טובה..ניתוח קיסרי..ילד נולד...חיים חדשים.

    צלקות אחרות..הרי הרבו לכתוב כאן...

    מי יתן ויפכו לצלקות טובות...

    שלך.שרה

      29/3/08 13:37:

    הו , הצלקת שרואים,

    הרי כאין וכאפס היא,

    ליד זאת שלא רואים.

    ההתמודדות מול זאת שאינינה, וניראית,

    זאת ההתמודדות המלאה

    של כולנו בחיים.

    ולמי אין לפחות צלקת,

    כן צלקת, אחת,

     

    תלויה על הקיר.

     

      29/3/08 13:33:

     

    תחבושת  משי  לצלקת,  תחבושת  ומי   ורדים.

      29/3/08 13:31:

    צלקת של אהבה.

    זה מה שזה, בעיני.

     

    מקסימה את.

     

    *

     

    טל

      29/3/08 12:56:

    הצלקות הפנימיות לצערי לפעמים אינן ניתנות לריפוי בעזרת ניתוח פלסטי. צריך לחיות איתם ולהתמודד. אהבתי ואם יש לי כוכב  השאיר ביציאה יום טוב שיהיה

      29/3/08 12:51:

    טיבן של צלקות נעלמות מן העין הוא שבסופו של דבר, בין אם נרצה ובין אם לאו, הן מגיחות להן והחכמה היא לדעת לנתב את הרגשות שהן מעירות בנו בצאתן, למקומות בונים ומרפאים.

     

    easier said than done

      29/3/08 12:38:

    אין לי משהו חכם להגיד על צלקות.

    השארת סימן.

      29/3/08 12:19:

    אנחנו   מה  שאנחנו

    עם  צלקות  פיזיות  ונפשיות

     

    ורק  אם נישא  אותן  בחן  ובגאווה  וללא  בושה

    נהייה  באמת  אנחנו

     

    נשיקהמגניב

      29/3/08 11:51:

    צלקות הן סוג של אנדרטה

    זיכרון לחוויות שעברנו

    ואת בחרת להתמודת בדרכך שלך

     

    יפה :-)

      29/3/08 11:43:

    עכשיו הצלקת

    שלך

    היא הצלקת שלנו

    עכשיו

    כבר פחות כואב

    וקצת יותר קל בלב

      29/3/08 11:40:

    צלקות מראות שלמדנו משהו ועברנו אותו בשלום

    אלה שרואים ואלה שלא רואים

    לא מוותרות עליהן

     

    טקסט נוגע, ציור מרגש ומטריד,

    מעקצץ בצלקות 

     

    הצלקת הכי כואבת

    זו הצלקת שלא רואים

    שהיא נימצאת בפנים עמוק

    קבורה בין החיים

    שמדי פעם היא צצה בזיכרון כואב

      

      29/3/08 11:32:

    נכון הצלקות שלא רואים הכי מורגשים לנו.

    אבל בין המילים מסתתר עוצמה ואת עצומה

    (ניפגש בסיבוב)קורץ

      29/3/08 11:18:

    הצלקות הנראות פחות כואבות מאלו הנסתרות

    וכתבת יפה ולא מצולק כלל וכלל

    רונית

      29/3/08 11:16:

    נכון, לא חשוב באיזו צלקת מדובר,היא כואבת לנו ורק אנחנו יודעים עליה.

     

     

     

    אתי

      29/3/08 11:15:

    לכתוב צלקות, זה בעצם להתפייס איתן,

    ולפעמים גם עם עצמנו.

    }{

      29/3/08 11:13:

    צלקות הן מגילת החיים הנכתבת על עור.

     

    כואבות יותר הצלקות בנשמה ובלב - הן אינן מגלידות, לעולם.

      29/3/08 11:11:

    סוג של התמודדות

    ובחרת בה בריגוש

      29/3/08 11:08:
    ויש מי שמסתובבות עם אותה צלקת, רק במיקום סמוי יותר, בין קפלי הגוף. אלו ואלו - לא מספרים לנו על זה קודם...לא? כמה חשוב שניתן לתעל את הצלקת הסמויה דרך ציור, כתיבה, יצירה!
      29/3/08 10:58:

    יש משהו כל כך חזק בציור הזה. האמנות הרי עושה אסטטיזציה של החיים שהם בדרך כלל הרי לא מי יודע מה אסטטיים...

    אהבתי מאוד ואשמח להתוודע אל עוד

    0

    5. הצלקת שלי

    81 תגובות   יום שבת, 29/3/08, 10:48

    הפוסט הזה נכתב בעצם בשנת 2001 והלך למגירה. הרישום הזה ליווה אותו. את הרישום שיחזרתי עכשיו בפיינט. הייתי אז כשנה אחרי ניתוח קיסרי, ולמדתי ציור במדרשה. היום מצאתי לחוויות האלה במה.

    רציתי לצייר את הצלקת שלי

    חשבתי שככה אתמודד

    (וגם שזה מאד פוטוגני)

    כשציירתי

    נזכרתי בצלקת השנייה

    זאת שלא רואים.

    אח"כ תליתי על הקירות (לביקורת)

    והתמודדתי עם זה יפה מאד

    באמת יפה מאד.

    אבל לאף אחד לא היה אכפת

    שזאת הצלקת שלי

    זאת שרואים.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ורד סת שני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין