הפוסט הזה נכתב בעצם בשנת 2001 והלך למגירה. הרישום הזה ליווה אותו. את הרישום שיחזרתי עכשיו בפיינט. הייתי אז כשנה אחרי ניתוח קיסרי, ולמדתי ציור במדרשה. היום מצאתי לחוויות האלה במה.
רציתי לצייר את הצלקת שלי חשבתי שככה אתמודד (וגם שזה מאד פוטוגני)
כשציירתי נזכרתי בצלקת השנייה זאת שלא רואים.
אח"כ תליתי על הקירות (לביקורת) והתמודדתי עם זה יפה מאד באמת יפה מאד.
אבל לאף אחד לא היה אכפת שזאת הצלקת שלי זאת שרואים.
|
lyndaoneil0
בתגובה על 1. חיים בקפה
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני עוד לא מסוגל לצייר את הצלקות שלי...
מסוגל לצייר צלקות שאני רואה אבל לא את שלי.
שאפו.
מייק
את בעצמך יפה. וולקאם טו מי בלוג אנד מי לייף!
החוויה, כמו אותה, צלקת התיישנה כבר. אבל החוויה של להיות כאן עטופה באהבה - כמילותייך היפות- היא מרוממת... תודה רות.
ואת בורכת ביכולת לברך... תודה לך ניקה.
יש אנשים יפים עם צלקות :)
הי ורד, מילים, וגם הצלקת, כדורבנות. בהחלט חודרים פנימה.
מרגישה את העוצמה ושמחה שאני מצטרפת רק עכשיו ורואה שעטפו אותך במסרים קרובים ואהבה. זה בטח מקל ומשחרר קצת את החוויה. אני יודעת שהלהיות שם בשקט ובקבלה עם אותה חוויה, אותה צלקת, מרפאה במעט גם כן. חיבוק
יפה כפול
כוכב
בורכת ביכולת לגעת
תודה שאיפשרת לנו להיות חלק
ניקה
איזה תגובה חמודה... ישר חייכתי. תודה.
אתה חמוד...
ולמה לא באת לפיקניק?
חיבוק ו*
מקווה שמאז הצלקות נעלמו וחיוכך גדל!
באין כוכב, שוחל חיבוק ענק!
אח... קשים חיי האמן.
תודה אורי!
צלקות או לא להיות.. צלקת זו או אחרת.. מלמדת, מרגשת, מזכירה שפעם היה..
ועכשיו ננסה את הצלקת באהבה לטשטש.. אנחנו פה בשביל לאהוב אותך!
וגם בשביל לככב!!
זה בדיוק הקטע באומנות...
האומן סובל... והקהל נהנה.
ביטאת את זה כל כך יפה! אהבתי
ציור מעניין..
ריתק אותי לראות פתאום בגוף את הפנים,
הרי הפטמות נראות לפתע עיניים
הטבור הוא האף
והצלקת.. מחייכת
נשיקות חזרה. ותודה תמרה.
את מצוינת שחבל על הזמן.. תודה, ודיווחתי לך בפרטי
תודה לך יוספה. זה באמת מתנה לבטא את עצמך- ועוד מתנה גדולה זה שיש מי שיקשיב.
דרך חשיבה מאד מעניינת.כן , גם ככה אפשר לראות את הדברים. תודה ושבוע נהדר לך.
תודה ששיתפת בחוויה שלך. זה מרגש.
גם התגובה שלך.
תודה מוטי. שלמה אני ברגע בו אני בוחרת... שבוע מעולה.
אבל לאף אחד לא היה אכפת
שזאת הצלקת שלי
זאת שרואים.
"זה לא תמיד ככה??? אנחנו תמיד רואים את מה שאחרים
לא מבחינים בו... אוףףףף..."
כיכבתי על האותנטיות שבך.
נשיקות
אני חושפת אותה טוב טוב, רואים?
אני חושבת שלכולם יש צלקות כאלו או אחרות. זה נהדר שאת יכולה לבטא את הצלקת שלך באמנות. זה מוציא את הכאב החוצה. כוכב על הציור.
צלקת היא בדרך כלל חוויה לא נעימה מהחיים
לא בהכרח משהו פיזי.
תמיד טוב להסיר צלקות
ואת בחרת לך בדרך מקורית
והרבה יותר קשה.
אפשר גם להפנים שצלקת או לא
זה מה שאני
ממש אילו היית נולדת אתה
מה אז היית עושה?
שבוע טוב
את צודקת. ואת מרגשת.
אכן. למי אין?
מילותיך מזור לפצעי
צלקת של אהבה...את מקסימה.
תודה לך. תמיד התגובות שלך נעימות ונוגעות בלב
אכן כשמך כן אתה. ובצדק
תודה לך.
יפה אמרת אפור הזקן.
תודה. ואיך עיכלת את הסטייקים
?
מגן חמוד. אתה לא צריך לקחת את הצלקות שלנו על עצמך... מספיק שאתה כאן.
תודה ורד. כשקראתי אותך הרגשתי פתאום את העיקצוץ
קבורה בין החיים. נורא יפה יקירתי. ותודה לך
תודה לך. יפה שראית את העוצמה
תודה. היום אני כבר לא מרגישה מצולקת. וגם אני מאמינה ש יצירה צריכה להביא איזה סוג של יופי לעולם, ולא כיעור נוסף.
נכוןאתי, בינתיים את היחידה שהתייחסה לחלק שבעצם לאף אחד לא אכפת...
אהבתי. להתפייס עם צלקות...
אתה לא יכול ככה פתאום להחליף שם להוריד את התמונה ולבלבל את החבר!
תודה לך. אני חווה הכל דרך הרגש
תודה לך חברה חדשה. כן, זה שיש לנו כלים לתעל את הצלקות שלנו, זה כיף גדול
תודה לך. זה נכון בגלל שבאמנות יש יופי היא מאפשרת לנו לגדול
אני שמחה שאתה מתעניין בי כל כך לעומק
מחכה לתאור הצלקת השניה.
יותר מעניין.
הרבהההה יותר.
}{
ראי כמה ברכה הבאת לעולם דרך צלקת אחת קטנה....
ריגשת אותי מאד!
שלמה את ומושלמת כפי שאת וכפי שאת לא.
וברגע ששיתפת אותנו גם את כבר לא תבחיני בה.
שבוע מבורך
זו צלקת טובה..ניתוח קיסרי..ילד נולד...חיים חדשים.
צלקות אחרות..הרי הרבו לכתוב כאן...
מי יתן ויפכו לצלקות טובות...
שלך.שרה
הו , הצלקת שרואים,
הרי כאין וכאפס היא,
ליד זאת שלא רואים.
ההתמודדות מול זאת שאינינה, וניראית,
זאת ההתמודדות המלאה
של כולנו בחיים.
ולמי אין לפחות צלקת,
כן צלקת, אחת,
תלויה על הקיר.
תחבושת משי לצלקת, תחבושת ומי ורדים.
צלקת של אהבה.
זה מה שזה, בעיני.
מקסימה את.
*
טל
הצלקות הפנימיות לצערי לפעמים אינן ניתנות לריפוי בעזרת ניתוח פלסטי. צריך לחיות איתם ולהתמודד. אהבתי ואם יש לי כוכב השאיר ביציאה יום טוב שיהיה
טיבן של צלקות נעלמות מן העין הוא שבסופו של דבר, בין אם נרצה ובין אם לאו, הן מגיחות להן והחכמה היא לדעת לנתב את הרגשות שהן מעירות בנו בצאתן, למקומות בונים ומרפאים.
easier said than done
אין לי משהו חכם להגיד על צלקות.
השארת סימן.
אנחנו מה שאנחנו
עם צלקות פיזיות ונפשיות
ורק אם נישא אותן בחן ובגאווה וללא בושה
נהייה באמת אנחנו
צלקות הן סוג של אנדרטה
זיכרון לחוויות שעברנו
ואת בחרת להתמודת בדרכך שלך
יפה :-)
עכשיו הצלקת
שלך
היא הצלקת שלנו
עכשיו
כבר פחות כואב
וקצת יותר קל בלב
צלקות מראות שלמדנו משהו ועברנו אותו בשלום
אלה שרואים ואלה שלא רואים
לא מוותרות עליהן
טקסט נוגע, ציור מרגש ומטריד,
מעקצץ בצלקות
הצלקת הכי כואבת
זו הצלקת שלא רואים
שהיא נימצאת בפנים עמוק
קבורה בין החיים
שמדי פעם היא צצה בזיכרון כואב
נכון הצלקות שלא רואים הכי מורגשים לנו.
אבל בין המילים מסתתר עוצמה ואת עצומה
(ניפגש בסיבוב)
הצלקות הנראות פחות כואבות מאלו הנסתרות
וכתבת יפה ולא מצולק כלל וכלל
רונית
נכון, לא חשוב באיזו צלקת מדובר,היא כואבת לנו ורק אנחנו יודעים עליה.
אתי
לכתוב צלקות, זה בעצם להתפייס איתן,
ולפעמים גם עם עצמנו.
}{
צלקות הן מגילת החיים הנכתבת על עור.
כואבות יותר הצלקות בנשמה ובלב - הן אינן מגלידות, לעולם.
סוג של התמודדות
ובחרת בה בריגוש
יש משהו כל כך חזק בציור הזה. האמנות הרי עושה אסטטיזציה של החיים שהם בדרך כלל הרי לא מי יודע מה אסטטיים...
אהבתי מאוד ואשמח להתוודע אל עוד