גלגלתי את הכדור על לשוני נגסתי בו בקלילות בין שיניי מקפידה לא לרסק אותו למרות שהוא חסר טעם ידעתי שאם אלעס ואבלע אותו במהירות הוא גם לא יקבל טעם
בעודי מעניקה לו את טעמי חושבת את המחשבות הקבועות המאירות אותו מרגישה את הרגשות הקבועים המעירים אותו הרהרתי בליבי מה יקרה אם לא...
מאז שנולדתי מידי יום הכניסו לי את הכדור לפה לימדו אותי היטב את דרכי הא/ערתו לא פספסו דבר עד שהפך לטבע שלי זה מעבר להתמכרות בלעדי הכדור כאילו אין אני
המשכתי לגלגל אותו על לשוני הלוע שלי השתוקק לבלוע אותו כולי ממוקדת בפעולה אך עדיין מרגישה לא מוכנה מה קרה הפעם? הטלתי ספק תהיתי אך לא יכלתי להעלות השערה מה יקרה אם לא אבלע את הכדור כי לא היה לי מושג לא היה לי עוגן להישען עליו לא היתה בי שום ציפיה הקשורה לאפשרות הזו לא ידעתי מה זה אומר
אז ניסיתי ליצור את עצמי ללא הכדור ללא הידע המוכר ללא המחשבות הידועות ללא הרגשות הקבועים ניסיתי לגלות מהו רצוני ועדיין הכדור על לשוני במקרה ולא אצליח
לאט לאט הבנתי שכל עוד שהוא על לשוני הפסדי נכתב מראש בניסיוני
יום אחד אמרתי די אני הולכת עד הסוף ירקתי את הכדור ממילא הוא חסר יכולת וטעם בלעדיי והתחלתי להכיר את עצמי בלעדיו
העוגן שאני נשענת עליו נשגב מבינתי הפחד שנחשפתי אליו עצום עד אימה אלא אם אני בוחרת בקפידה את אמונותיי ואני רואה את העוצמה בפעולותיי שלמות - על אף שאינן מושלמות מטעויות מכווננות - על אף שאינן טהורות מכוונה אנושית ענוות - על אף שאינן נקיות מגאוה
הפכתי את כיוון מבטי הפכתי את הבנתי והפכתי לכדור בעצמי
|