כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג מאס בשמו הקודם

    0

    אם אי אפשר אחרת

    14 תגובות   יום שבת, 29/3/08, 13:31

    אני חיה כאילו עוד שניה יהיה פיגוע כאילו רעידת אדמה תעיף אותי קיבינימט כאילו כל דקה תדפוק בדלת המשלחת כאילו שאתה באדמה                                               ואז אני מתעוררת ויודעת אני חיה כאילו עוד שניה יהיה פיגוע כאילו רעידת אדמה תעיף אותי קיבינימט כי יחזקאל ושמואל עלו במדרגות וכבר אמרו והאחות מקופת חולים ברחוב האם נכנסה לי לסלון והגישה לי איזה כדור אבל אני חיית שליטה ולא רוצה שום דבר ואני רגועה כמו שלא הייתי מימיי ואת יחזקאל לא ראיתי יותר או שאולי ראיתי ואת שמואל ראיתי פעם בכמה שנים כי אי אפשר לברוח ממשפחה למרות שאני אלופה ואת האחות מקופת חולים האם ראיתי כעבור שנתיים כי אז עוד לא היתה בדיקה ביתית ומישהו היה צריך לומר לי שזה חיובי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/08 13:52:

      במשכני גרים  אופטימיות, חיוכים לרוב,דריכות, וכולם נותנים מקום לכולם:-) 

        30/3/08 13:08:

       

      צטט: איריס ב. 2008-03-29 17:55:51

       

      צטט: shabat shalom 2008-03-29 17:03:59

      אל תדאגי

      הנבואות לא מגשימות את עצמן,

      למרות מה שנהוג לחשוב.

      אני, דווקא מאד מאמינה בכוח שיש למילה, ולא הייתי מעזה לכתוב ככה... אבל, זה הסרט, אבא שלי אומנם לא נפל במילוי תפקידו במלחמה הירואית, הוא סתם נפל במילוי תפקידו בבזק, ביום רגיל לגמרי, ושלושת המבשרים, שמואל, יחזקאל, והאחות, אכן הפכו לי את החיים ברגע. ומאז, לצערי, אני חיה לי מיום ליום, דרוכה, לא כל כך יפה ולא בת שש עשרה:-)

      קודם כל, אני באמת מצטער. ולא ידעתי שמדובר במשהו קונקרטי כל כך.

      אבל, כולנו עוברים בשורות רעות (לצד הטובות).

      והדריכות רק מעצימה את תוצאות העצב, ועשויה לחבל במערכות פנימיות ורגישות.

      האסון יבוא (אם יבוא), וכדי לחיות מיום ליום לא טוב היות האדם דרוך.

      נכון - זה יפה לכתוב ככה,אבל אולי יעזור לדעת שדריכות עושה קמטים. והחיוך (למרות שעושה קמטים) תמיד מוסיף ליופי.

      ולסיום אני לא מסכים (גיל הוא ענין מנטאלי. לא ענין מספרי. יופי - יש הוכחות שזה לא נכון).

      אני מקווה שלא נגעתי בענינים שאין לי רשות לגעת בהם.

      פשוט אני חסיד ה"אופטימיות כמחלה".

        30/3/08 10:55:

       

      צטט: איריס ב. 2008-03-30 10:34:53

      תמר, בעולם כמו שלנו, שאנשים מתכננים דברים לעוד שנה, לחיות משניה לשניה נחשב לחריג מאד. מאד. מי שמבין, כמוך, נדיר.

      כשאתה חי על הקצה, ומדי פעם מתחכך בסוף - אתה מבין.

        30/3/08 10:34:
      תמר, בעולם כמו שלנו, שאנשים מתכננים דברים לעוד שנה, לחיות משניה לשניה נחשב לחריג מאד. מאד. מי שמבין, כמוך, נדיר.
        30/3/08 10:03:
      בעצם, אין דרך אחרת לחיות. רק משניה לשניה.
        29/3/08 18:40:
      ריקי'לה... אין סיבה להגיד מזל טוב, זה היה אז.  ובאשר לשיר, שפעם מאד אהבתי, היום אני רואה בו הסתפקות במועט שבמועט. אני חושבת שמצאתי את הציר שלי, למרות שאני מייללת,והיום אני כבר לא מסתפקת במילה אחת:-)    ורק שתדעי,למרות שלא תמיד אני מגיבה לתגובות שלך, סתם כי אני עצלנית,  תמיד שמחה לפגוש בהן ובך.נשיקה
        29/3/08 18:19:

      איריס הזכרת לי את השיר של ריטה

      "אני חיה לי מיום ליום.....ושאלתי את עצמי

      לגבי "התשובה החיובית"..אם צריך להגיד מז"ט

      אני חיה לי מיום ליום
      מפזרת את ימי ברוח
      אנשים מתחתנים סביבי
      גם אני רוצה קצת לנוח
      אומרים שהאדמה שלנו
      מסתובבת סביב צירה
      איפה הציר שלי?
      להסתובב זה דבר נורא

      לא כל כך יפה
      ולא בת שש עשרה
      אבל יודעת משהו
      על העולם הזה

      ואם הוא רציני
      ואם הוא רק רוצה
      תמורת מילה אחת
      אתן כל כך הרבה

      פה ושם הופיע גבר
      כמו בתחנת רכבת נידחת
      מי שרצה בי בערב
      חזר בו עם עלות השחר
      אומרים שהשמש שלנו
      בוערת כבר מיליון שנה
      כמה יכול לבעור אדם
      ובסך הכל בשביל מה

      לא כל כך יפה
      ולא בת שש עשרה
      אבל יודעת משהו
      על העולם הזה

      ואם הוא רציני
      ואם הוא רק רוצה
      תמורת מילה אחת
      אתן כל כך הרבה

      ואם יושיט לי יד
      ואם יגיד רוצה
      תמורת מעט מאוד
      אתן כל כך הרבה"

        29/3/08 18:06:

       

      צטט: שולמית אפפל 2008-03-29 17:49:31

      את לא אישה בוטיק! זה מה שאני אוהבת אצלך, ירמיהו!

      הייתי מעדיפה להיות אישה בוטיק, ושיקראו לי טובה'לה, במקום להיות נביאת זעם:-)

        29/3/08 17:55:

       

      צטט: shabat shalom 2008-03-29 17:03:59

      אל תדאגי

      הנבואות לא מגשימות את עצמן,

      למרות מה שנהוג לחשוב.

      אני, דווקא מאד מאמינה בכוח שיש למילה, ולא הייתי מעזה לכתוב ככה... אבל, זה הסרט, אבא שלי אומנם לא נפל במילוי תפקידו במלחמה הירואית, הוא סתם נפל במילוי תפקידו בבזק, ביום רגיל לגמרי, ושלושת המבשרים, שמואל, יחזקאל, והאחות, אכן הפכו לי את החיים ברגע. ומאז, לצערי, אני חיה לי מיום ליום, דרוכה, לא כל כך יפה ולא בת שש עשרה:-)

        29/3/08 17:49:
      את לא אישה בוטיק! זה מה שאני אוהבת אצלך, ירמיהו!
        29/3/08 17:34:

       

      אנחנו מספר חברים שבמקרה הפסקנו לעשן באותה תקופה . (עכשיו)  .

      כולנו סובלים בדרגות שונות .

      אז ורדית אמרה  :  איזו שטות להפסיק לעשן , בּינכֹּה תיפול עלינו הפצצה .

      וסתם יצא שהפסדנו שנות עישון מענגות ..

      אז אריאל אמר  :   עם מדינה כמו שלנו אי אפשר לסמוך על כלום ,

      כמו שהעניינים מתנהלים במזרח התיכון  .. פצצה זו לא פצצה , זמנים זה 

      לא זמנים .. עוד בסוף לא תיפול שום פצצה  , הכל דיבורים והבטחות  .

        29/3/08 17:26:

       

      גם אני  .

        29/3/08 17:03:

      אל תדאגי

      הנבואות לא מגשימות את עצמן,

      למרות מה שנהוג לחשוב.

        29/3/08 14:26:

      "אם יהיה זה שנית

      אל יהיה זה אחרת

      יהיה כך

      כך יהיה

      אות באות"

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איריס ב.נ.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין