לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
פגישה
היא רצה למקום המפגש הקבוע שלהם, ממתינה לו בעודה מהמהמת לעצמה שיר. אין לה שעון, אבל היא יודעת שיגיע בעוד דקות ספורות. חסרת מנוחה, היא מקפצת על רגל אחת, מסתחררת במקומה, חוזרת לשבת. הנה הוא מגיע, היא רואה אותו מרחוק. מתכננת את הפגישה - בכל פעם אחרת. אומדת את המרחק ביניהם. האם הוא כבר רואה אותה? האם ראה את הבעת פניה? אוהבת את הליכתו, גמלונית משהו, כי הוא גבוה כל כך. כשהוא במרחק שנראה לה מתאים, היא מתחילה לפסוע לעברו. תחילה לאט. צעדיה מדודים. שלא תיראה נרגשת מדי. כשהמרחק מתקצר, היא מגבירה את קצב הליכתה. האם הוא קורא את מחשבותיה? היא מחייכת קלות, לבה פועם במהירות. עכשיו תויו ברורים יותר, הוא מחייך אליה. נותרו עוד מטרים ספורים. היא מאיצה כעת, עוברת לריצה מהירה. הוא ממשיך ללכת, מחייך. כעת נותרו עוד שני צעדים, היא מרחפת אותם, מזנקת אל בין זרועותיו. שם מקומה. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוה! לזה חיכיתי!!!!
אפשר לתת לך כוכב על תגובתך?
ככה כל פעם שאנחנו נפגשים.
בתי הקטנה ואני.
:-)
לך יש כנפיים, את לא צריכה לחכות..... :-))))
מוזמנת באהבה.
נו, כולם תפסו את המקום..
אני אחכה למסע הבא :)
תודה גילה....
אם את רוצה, אני מאמינה שזה יגיע.
:-))) you should know....
תודה חגי.
בשבילך - יש תמיד מקום!
כזה אני
רוצה...
זה כתוב בהזמנה ששלחתי....
כיכבתי אותך,
גילה
כיף ההתרגשות הזו, כיף
:-)
איזה יופי.
מרחיב את הלב.