זו השאלה שריחפה לה בשנה וחצי האחרנה מעלי - הבעיה הגדולה של האנשים במדינה שכולם יודעים להציע הצעות עד שזה נוגע להם, מדוע, מדוע בתקופה שבה כל נער 3 משתמט מוטלת עלי החובה להתנדב? מה יצא לי מזה חוץ מ5 דקות אצל רפי רשף ואולי אם יש לי מזל כתבה בקצה ידיעות? הצגה טלויזיונית מטופשת- לא תודה את 15 דקות התהילה שלי כבר קיבלתי- בערוץ 1 בחדשות מקומיות בגלי צהל ובעוד כמה מקומות נראה לי די והותר לא? שמתם לב שמאז שגברה תופעת ההשתמטות כל שבוע שומעים בתקשורת על נער נכה שמתעקש להתנדב? איפה כל זה היה לפני 6 שניים למשל? גם אז היו נכים שהתנדבו. איפה זה היה? לא שמענו על מקרה 1 כזה ? מה שמוכיח שהכל הצגה 1 גדולה,ספין תקשורתי יח"צ לצהל ועידוד לאותם תיכונסטים סטלנים להיתגיס ולא להשתמט אנחנו לא יודעים מה קורה אחרי שהמצלמות כבות,ואחרי שהעיתנאי חוזר לסקר עוד רצח עוד תאונה,עוד התעללות ועוד נינט ועוד הישרדות ועוד דן קקו. איזה כיף לתקשורת עוברת מסיפור לסיפור מסקרת מסיפורים כאלה ועד כתבות פרופיל על התחת והקרחת. כמו, שאמרתי,אנחנו לא באמת יודעים מה קורה אחרי שהמצלמות כבות אולי אותו נער אמיץ עובר חויות קשות? אולי אותה נערה נכה מוטרדת מינית על ידי מפקדה שמנצל את חולשתה ואת חוסר יכולתה להתנגד למעשיו? איני יכול לקחת את הסיכון ולהתנדב שמא לי יקרה דבר כזה,וכבר קרו ועוד יקרו מקרים כאלה.. האם הבסיסים בארץ מותאמים לנכים?כשאחי היה בצבא ביקרנו אותו ביקור שגרתי סך הכל חשקה נפשי ללכת לשרותים. האם הדבר בר ביצוע?-לא, בכל פינה סלע בכל פינה חול,הכל מסלול מכשלים אחד גדול. שהגעתי ליעד המבוצר חשכו עיני איזו טינופת, איזו זהומה כל הרצפה חלקה כי זרוקה שם ביצה. כך המצב בעוד בסיסים רבים בארץ על סמך ניסיון כשהצבא מקבל חייל הוא אחראי עליו ,לספק לו תרופות אם צריך לספק לו פינה טחובה לישון בה, אוכל מגעיל- חוץ מבחייל האיויר שם על כל מטר רבוע יש מקדונלס, אם אני מגיע בהתנדבות הצבא מסייר אחריות מעלי. לצרכי למכאובי. הרי הם לא רצו בשירותי מלכתכילה. אילו היתי מתנדב מה היתי יכול לעשות? נכון מה שאני עושה כדי לכתוב כאן, אך אבוי, בצה"ל חושבים שהם יודעים יותר טוב, מה הכי טוב קרוב לודאי שהיתי מגיש קפה לו היתי "מתנדב"", כן האטימות הצהלית הידועה לשמצה. אח, המדים המדיים איזו גאווה ,החזה מתלמלא לנוכח המראה, אולי, רק חבל שלו הייתי מתנדב עד שהיתי לובש אותם כבר היה צריך להוריד אותם מהי בכלל התנדבות? משהו שעושים אותו מתוך אהבה רצון, אמונה עם ניצוץ בעינים, לאורך ילדותי הרבה אנשים התנדבו למעני ועל כך תודתי העמוקה והכנה להם,אבל ברוב רובם של המתנדבים לא ראיתי את הנ"ל והי נראה כאילו עשו התנדבותם כדי לצאת יד חובה ולא מתוך רצון כן ואמיתי אולי חוץ משניים ואחת שאיתה היה לי קשר ממש מיוחד לא מזויף ואמיתי לא ניכנס לזה כי זה לא הנושא רק אומר שתמיד תיהיה לה פינה חמה חמה בלבי- נטע איפה את? לסיכום אעלה רק שאלה אחת, למה דווקא אני צריך להתנדב כשכל אותם משתמטים וסלב סוג ז אשר משמשים דוגמה לדור שלם של טיפש עשרה, לא עושים כן? |
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למה צריך להתנדב ?
להתנדב לא צריך. להתנדב רוצים
אבל אור יקירי, אם השאלה מפעמת בך, סימן שאתה רוצה. ואם ההתלבטותקיימת בך,סימן שמשהו בך חי. בשונה מאנשים שמנסים להשתמט. ואני לא שופט אנשים שמנסים להשתמט. אנשים משתמטים מסיבות שונות. ואני מכיר באופן אישי כמה כאלה. אז אני לא יכול לשפוט.
אבל רצון זה לתת ולתרום בעיני מבורך. הוא מראה על חשיבה מחוץ לעצמי.
אור,
אתה מעלה נקודות מאוד חשובים בבלוג שלך בכלל ובפוסט הזה בפרט.
להתנדב ולהרגיש קורבן, נראה לי שמפספס את המטרה.
כדאי להתנדב, כי זה עושה טוב. כי זה מרחיב את הלב.
יש חיילים מתנדבים בצבא, שעצם לבישת המדים עושה להם טוב. ישנם כאלה שהנתינה עושה להם טוב.
ואם הלב מתכווץ, ויש לך התנגדות כל כך גדולה, אל תתנדב לצבא.
אם אתה רוצה להתנדב ולתת, ישנן עוד מספיק מסגרות שתוכל לעשות זאת.
כשאני מתנדבת, אני עושה זאת מתוך שמחה, אחרת אני לא עושה.
התנדבתי עם קשישים, כי הזיקנה והמוות מאוד הפחידו אותי. עשיתי את זה 3.5 שנים. נהניתי מכל רגע. כשהפסקתי להנות עזבתי. היום מצאתי לעצמי מקום חדש, עם יולדות.
חפש לך מקום שיעשה לך טוב. ואם תבחר לא להתנדב, גם טוב.
בהצלחה
עופרה
בס"ד
יכולתי לכתוב הודעה זו גם אם טרם סיימתי לקרוא את שכתבת. אולי משום שאני נכה, אולי בגלל שאני נאבק לשינוי תדמית הנכה ואולי בגלל שניהם גם יחד.
נכון, כשרוח ההתנדבות נמצאת בתוכנו סביר שיהיו כאלה שיעשו אותה רק כאמצעי לרצייה חברתית. לי כנכה זה לא משנה מה הם המניעים של אותו נכה, מהו פרק הזמן בו התנדב ומה הם המניעים הממסדיים שהביאו את צה"ל להחליט לקבל את הנכה לצבא.
מבחינתי כל התנדבות באשר היא יש בה את ההזדמונות שלנו לאינטרקציה חברתית. עינו לברך ולעודד כל סוג של חשיפה ולהיות חלק מהחברה ולחפש שלא להיות נטל עליה - רק כך בו יבוא השינוי החברתי.
אברהם רואש
נשמע כאילו אתה יזמת את הקמפין עם הטיול מהטליוזיה בכל מקרה היתי בכל מיני מקומוקת וחויתי בדיוק את מה שאתה מדבר עליו גם ללא הצבא לשם השוואה יעדו מכירי שיש לי ראיה מאוד מציאותית וראליתשל החיים דבר שאולי מקבלים בצבא קיבלתי ללא הצבא
לשרת בצבא משרת הרבה פעמים גם אותך, התבגרות- עצמאות מסוג אחר.
הרבה חבר'ה לומדים מקצוע והניסיון שרכשו בשירות נותן להם פור על האחרים...
הרבה חבר'ה עובדים אחריי הצבא במקצוע שרכשו במקום עבודה זמנית משעממת ובטוח שמרוויחים טוב יותר...
החבר'ה שתכיר שם, חברויות מסוג אחר שעשויות ללוות אותך לכל החיים, תחשוב על האנשים שתפסיד.
שירות בצבא חושף אותך לכל גווני האוכלוסיה הישראלית, גם לאלו שלא דמיינת, מחזק אצלך יכולת לתקשר עם כל מיני סוגים של אנשים- גם כאלו ששונים ממך בתכלית.
הרבה יכולות חברתיות- מנהיגות, עבודה בצוות, תקשורת בינאישית ...עשויות להתפתח בצבא ולשרת אותך לכל החיים.
בטוח שחוויות מהסוג שחווים בצבא לא תחווה באף מקום- חיים פעם אחת לא?
אחריי השיחרור נסעתי לארה"ב להדריך במחנות קיץ של הסוכנות היהודית (עוד חוויה מומלצת...), שם בין אמריקאים בני גילי, הבנתי את ההבדלים התהומיים בינינו- הם כל כך ילדותיים ומתעסקים/מוטרדים בכלום שזה מדהים.
בקיצור, אתה לא חייב להתנדב, ניסיתי להסביר מה אתה מקבל מהצבא- ולא מה אתה יכול לתת.
לדעתי זה הכרח בשביל להשתלב פה בארץ ולהבין את החומר האנושי. עם כל הצער שבדבר השירות פה חובה, ככה שרובם חווים את זה. זה כמו להיות בשיחה עם חברים על טיול שכולם השתתפו בו ואתה לא, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, לעולם לא תבין הבדיחות והטיול כבר היה...
בהצלחה בכל החלטה שתתקבל!