עד הפעולה הבאה "אני לא מרגיש שום שינוי." אמר בהחלטיות טבולה בחיוך קטן ואירוני. "אז למה עבדנו קשה כל-כך?" השיבה והתבוננה בו בפליאה. "אין לי מושג." השיב והתרסק על הכורסא באנחת רווחה ואז המשיך: "את בטוחה שנגמר, נכון?" היא הדליקה סיגריה, שאפה עמוק, נשענה על משקוף הדלת ואמרה: "כן, אני בטוחה שנגמר."אבל "הדלקת הסיגריה", אותה פעולה פשוטה, כבר אמרה לו את כל אשר היה צריך לדעת. אף פעם לא הייתה מרשה לעצמה להירגע באמצע פעולה כלשהי, רק לאחר שרמת הוודאות הייתה במאת האחוזים לפחות, הייתה מרשה לעצמה לעצור וליהנות. הפעם, הפעולה התבצעה כראוי. לא היו מכשולים, לא היו סייגים וגם לא טעויות אנוש. הם ידעו את המשימה העומדת לפניהם, על כל הבעיות שעלולות להתעורר וביצעו אותה ללא דופי.היא התבוננה בו בחיוך זדוני ומבטה אמר את שהייתה צריכה לומר. והוא הבין היטב, אך כרגע, זה היה הדבר כמעט האחרון שרצה. יום ארוך עבר עליו והוא היה מותש נפשית ופיסית, כל מה שהחזיק אותו כעת, זה הרצון העז למקלחת. טוב אולי רצה גם איזה חיבוק חם.דקות ארוכות עברו בשקט מנומנם, לבסוף שאל אותה: "את באה להתקלח?"היא הנידה בחיוב, כיבתה את הסיגריה בתוך המאפרה והלכה להתפשט בחדר. הוא נעמד במרחק מה, צופה בה מורידה מעליה את עול הבגדים, עוברת למצבה הטבעי והמועדף מבחינתו. שדיה חמקו מהחזייה הכובלת והיא ניערה את שערה השחור והמטולטל, פורעת אותו בעזרת אצבעותיה. הוא אהב אותה והיא אותו. היא הסתובבה וראתה שהוא מתבונן בה, היא חייכה אליו והמשיכה במלאכה המבורכת. הוא היה נהנה להתבונן בה עירומה וחשופה, כאשר היא רק שלו, אך גם כשישנה וחלמה על מקומות רחוקים ונפלאים, היה נושק לה בצווארה ומלטף אותה בעדינות והיא מתוך שינה, הייתה קוראת לו לבוא להצטרף אליה למסעה הקסום.כעת כבר היו תחת זרם רותח של מים ברוכים. היא התבוננה בעיניה החומות אל תוך עיניו, חודרת אל תוך נבכי נפשו. הוא התבונן בה בעדינות, בעוד הוא דואג, שהזרם החם ישטוף אותה בכל חלקי גופה."תודה יפה שלי." לחשה לו ונצמדה אליו, "אני אוהבת אותך." "אני אוהב אותך גם יפיפייה שלי", לחש לה חזרה. "אז אתה באמת לא מרגיש בשינוי?" חזרה על עצמה, כאילו לא הבינה מנין זה בא."לא ממש. הכול נראה לי אותו הדבר, פחות או יותר." השיב ברכות."אתה לא חושב שהרבה יותר טוב עכשיו?" הקשתה בכוונה. "טוב אולי קצת." נכנע ללחצים, כיוון שהמים החמים הורידו ממנו כל יצר התנגדות שהיה בו."יופי." השיבה בחיוך רחב ואז המשיכה, "אז אנחנו מוכנים לפעולה של שבוע הבא?"הוא עצם את עיניו והנהן, אך בליבו חשב שזה יהיה חייב להיפסק מתישהו, אין בו כוחות לדברים שכאלה. הוא הרגיש שהיא מחבקת אותו חזק יותר ואימץ אותה לחיקו. "בואי נחכה לשבוע הבא, טוב?" אמר וכיבה את זרם המים, שאט אט החלו להתקרר. |