מאחוריי שתי נשים,

סוג של כוסיות בעברן,

יושבות על פעמיים הפוך

ומעשנות סיגריות דקיקות,

כמו הגיזרה שאולי

הייתה להן פעם.

והוא,

מלפני,

עם הגב מופנה אלי,

לוגם בהפגנתיות אייס קפה

שככל הנראה לא נרכש

במקום בו שנינו

בחרנו לשבת

בתזמון מושלם.

והוא קם,

מסובב את הכסא,

ויושב מולי.

אולי הצליח לזהות

שאני כותבת,

דווקא עליו.

או שסתם ניסה

להמלט מהשמש.

עכשיו נראה למי

יש יותר כוח.