כאשר היא בתוכי אני מסופק, אני טועם אותה ולבי רחב, היא אהבת חיי היחידה, היא הטעם שאותו לא אשכח לעולם. אני אוהב אותה בכל רגע ובכל שניה, כאשר אני מריח אותה, ריחה הוא כריח האהבה. חריפותה מורידה דמעות מעיניי, אך לוותר עליה... לא ולא ידידי. בשבילי היא יותר מסיפוק, בשבילי היא הכל, עבורי היא החלום שמתגשם... לשימחתי בכל יום ויום, לעולם לא מתלוננת, היא זורמת בי בחדווה, מביאה חום לגופי, גם כאשר בחוץ קר נורא. כאשר אני גומר, כבר מחכה בשקיקה למחר, בלעדיה, הכל חלף ועבר. אוהב אותה, אוהב אותה ואמשיך לאהוב לעד, את מרק הירקות שלי, עם פלפל סודני חריף... קצוץ עד דק. © כל הזכויות שמורות דביר שושן |