ובכל פעם שחשתי כאב פרצה לה מחלה ואם זו היתה המלחמה אבדתי הראיה,
ולימים הגעתי אל הנחלה בני היה בסכנה, ואני שוב במחלה,
ואזי העזתי לעשות שינוי בחיי נבגדתי, וגופי כאב,דאב. חליתי כל כך.
תכופות משלים אותנו גורלות בהשכיחם תמונת עבר סוערת, אותן שמשות שוב מדי בוקר בוהקות ואני מאמינה כי כל שעה חוזרת.
וכן משלה גם חידתו של המחר, עת יום יגע מתנחל אל יצועו אולי האל המר פניו של בוקר כה מוכר והפעם מגן על יצורו.
|