כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אי בלב מדבר

    אי שם,
    בלב המדבר,
    אי בודד,
    אי,
    בלב,
    מדבר

    פוסטים אחרונים

    0

    חד מילי

    14 תגובות   יום שני, 31/3/08, 16:00

    "סיפור העקידה נחשב לאחד השיאים באמנות הסיפור המקראי: הוא מתעלם מתיאורים ופרטים של רקע, נוף, מחשבות והרגשות, ממעט בדיבורים, אך רומז אל כולם בסגנונו הפשוט והקצר, ובשתיקתו." _כאן_

     

    לו הייתי /

    משורר מקראי /

    מילה אחת שירתי /

    אני


     
    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/4/08 14:59:

       

      צטט: ליטל בר 2008-04-17 14:50:48

      פשוט ויפה

      כן, בדיוק ההפך ממני

      :-)

      תודה.

        17/4/08 14:50:
      פשוט ויפה
        3/4/08 07:32:

      האמת, לא נראה לי המקום להרחיב את הדיון בנושא.

      נשאר איש בדעתו:)

      תודה.

        2/4/08 17:18:

       

      צטט: שתוקית 2008-04-02 10:28:01

       

      צטט: מורנינג 2008-04-02 07:14:23

      אברהם לא עמד במיבחנו של האלוהים.

      המיבחן האמיתי והתשובה הנכונה,

      הא הבנתידיעת האל המסויים הזה,

      שלעולם לא יבקש קורבן אדם.

      ושאינו דומה לאלילים, מהם ברח אברם בהיותו אצל אביו(תרח כהן אלילים בזכות עצמו)

       

      לראייה , התייחסותו של אלוהים לאחר ניסיון העקדה(לפי הסוד יצחק אכן נעקד באותו המעמד ואף מת)

      אל אברהם, התייחסות הרבה פחות "חמה" כמקודם.

      עוד עניין שאולי ניתן להסיק על אברהם , היא עקדת בנו השני ישמעאל.

      בעצם זריקתו מביתו אל המידבר עם מעט מים ואוכל, יש מן השליחה אל המוות.

       

       

      בנוגע לעקדת יצחק, היא מתרחשת בשלב מאוחר מדי מכדי שאברהם יחשוב שהאל האחד המונותאיסטי מבקש ממנו באמת להעלות קורבן אדם. דוקא זהו המבחן. האם לאחר שציוויתי אותך לקום מכל מה שמוכר לך וללכת בדרך שהיא ראשונית לכלל האנושות (אמונה מונותאיסטית), אתה תהיה מוכן לחזור לאותו המקום רק כי אני ציוויתי? זו האמונה השלמה. בדומה לכך, הציווי לעקוד את יצחק בא בניגוד מוחלט להבטחת ה' לאברהם כי יעשה ממנו גוי גדול. אלו מבחני אמונה קיצוניים בהם אברהם בהחלט עומד, לדעתי.

       

       

      את ישמעאל אברהם לא עוקד. הפרידה הן מהגר והן מישמעאל כואבת לאברהם כי אהב את שניהם, ובעיקר את בנו. אלא שצו ה' לאברהם היה לעשות כדברי שרה. ושרה היא המבקשת "גרש את האמה". ושוב, אברהם עושה כצו ה'.

      הכאב, לא משנה את עניין הפקרתו של ישמעאל לחסדי שבע הבארות. תשובה מורחבת יותר תבוא...

        2/4/08 10:28:

       

      צטט: מורנינג 2008-04-02 07:14:23

      אברהם לא עמד במיבחנו של האלוהים.

      המיבחן האמיתי והתשובה הנכונה,

      הא הבנתידיעת האל המסויים הזה,

      שלעולם לא יבקש קורבן אדם.

      ושאינו דומה לאלילים, מהם ברח אברם בהיותו אצל אביו(תרח כהן אלילים בזכות עצמו)

       

      לראייה , התייחסותו של אלוהים לאחר ניסיון העקדה(לפי הסוד יצחק אכן נעקד באותו המעמד ואף מת)

      אל אברהם, התייחסות הרבה פחות "חמה" כמקודם.

      עוד עניין שאולי ניתן להסיק על אברהם , היא עקדת בנו השני ישמעאל.

      בעצם זריקתו מביתו אל המידבר עם מעט מים ואוכל, יש מן השליחה אל המוות.

       

       

      בנוגע לעקדת יצחק, היא מתרחשת בשלב מאוחר מדי מכדי שאברהם יחשוב שהאל האחד המונותאיסטי מבקש ממנו באמת להעלות קורבן אדם. דוקא זהו המבחן. האם לאחר שציוויתי אותך לקום מכל מה שמוכר לך וללכת בדרך שהיא ראשונית לכלל האנושות (אמונה מונותאיסטית), אתה תהיה מוכן לחזור לאותו המקום רק כי אני ציוויתי? זו האמונה השלמה. בדומה לכך, הציווי לעקוד את יצחק בא בניגוד מוחלט להבטחת ה' לאברהם כי יעשה ממנו גוי גדול. אלו מבחני אמונה קיצוניים בהם אברהם בהחלט עומד, לדעתי.

       

       

      את ישמעאל אברהם לא עוקד. הפרידה הן מהגר והן מישמעאל כואבת לאברהם כי אהב את שניהם, ובעיקר את בנו. אלא שצו ה' לאברהם היה לעשות כדברי שרה. ושרה היא המבקשת "גרש את האמה". ושוב, אברהם עושה כצו ה'.

        2/4/08 10:18:

       

      צטט: מורנינג 2008-04-02 07:14:23

      הא הבנתידיעת האל המסויים הזה,

      שלעולם לא יבקש קורבן אדם.

      זו ראיה מעניינת של העקידה, שאף פעם לא חשבתי עליה. ואני אוהב גם את השוני וגם את הדעה עצמה.

       

      זה לא אומר שאני מסכים איתך - להגיד שאלוהים לא יבקש קורבן אדם? מאיפה אתה יודע? ה"צמחונות" הזו  לא מסתדרת לא עם התנ"ך ולא עם החיים.

       

      אפילו בסיפור הכי אנושי (יותר נכון - כה אלוהי בגלל שהוא כה אינו אינושי)  - מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה - זה לא מהתנ"ך. בתנ"ך זה "סוס ורוכבו רמה בים".

        2/4/08 07:14:

      אברהם לא עמד במיבחנו של האלוהים.

      המיבחן האמיתי והתשובה הנכונה,

      הא הבנת\ידיעת האל המסויים הזה,

      שלעולם לא יבקש קורבן אדם.

      ושאינו דומה לאלילים, מהם ברח אברם בהיותו אצל אביו(תרח כהן אלילים בזכות עצמו)

       

      לראייה , התייחסותו של אלוהים לאחר ניסיון \העקדה(לפי הסוד יצחק אכן נעקד באותו המעמד ואף מת)

      אל אברהם, התייחסות הרבה פחות "חמה" כמקודם.

      עוד עניין שאולי ניתן להסיק על אברהם , היא עקדת בנו השני ישמעאל.

      בעצם זריקתו מביתו אל המידבר עם מעט מים ואוכל, יש מן השליחה אל המוות.

        1/4/08 05:13:

      מוזר, הלילה לפני שנרדמתי, חשבתי על סיפור העקידה. הגעתי למסקנה שיש בסיפור הזה משהו, שעדיין אף אחד לא תפס.

      אף הסבר לא מתלבש לי עד הסוף. בטח ובטח לא הסבר האמונה ללא תנאי.

       

        31/3/08 22:36:

      תודה.. באמת

       

       

      (דוקא עניין אותי יותר הקשר בין מגילת אסתר לעקדה. אולי כשתוכל בזמן אחר. אולי אמצא את זה לבד. תודה)

        31/3/08 21:10:

       

      צטט: שתוקית 2008-03-31 19:44:37

      אז תסביר לבד קצת

      נשמע מעניין

      בוחן פתע?-)

      קראתי כנראה שני מאמרים. אחד מהם התייחס למגילת פורים כסיפור בסיגנון פרסי, ומה מה שאני זוכר זה את הפרטים לעומת מיעוט הפרטים בעקידת יצחק, ואת מקומו המרכזי של אלוהים, שאינו מופיע כלל במגילה.

       

      המאמר השני הוא "בין פורים ובין פסח" של מאיר שלו במוסף הכתבות של יום ו' במעריב. הוא מנגיד את מגילת אסתר לסיפור יוסף (!):

       

      • גם יוסף וגם מורדכי נעשו משנה למלך, בארץ זרה אליה הגיע בכפיה.
      • שני הגיבורים הביאו תועלת לאדוניהם, אך לא זכו להכרת טובה.
      • גם אחשוורוש וגם פוטיפר חושבים שמנסים לאנוס את נשותיהם.
      • בשני המיקרים נותן מלך את הטבעת שלו.
      • בשני המיקרים מלבישים את הגיבורים בגדי פאר ומציגים אותם בתהלוכה

       

      ועוד, ועוד.

      שני ההבדלים העיקריי:

       

      1. אלוהים פעיל ועוזר אצל יוסף, נעדר במגילה.
      2. לדמויות במגילה אין עומק מעבר להתרחשויות, בוודאי בהשוואה לדמותו של יוסף מילד מפונק לנסיך חכם.

      (זה לא שאני כזה זוכר - הלכתי למענך לחבילת העיתונים שנקראו, חפרתי ומצאתי).

       

        31/3/08 19:44:

      אז תסביר לבד קצת

      נשמע מעניין

        31/3/08 19:38:

      קראתי עכשיו מאמר יפה ואולי אפילו שניים על ההבדל בין עקידת יצחק ומגילת אסתר.

      חיפשתי, וצר לי שלא הצלחתי להביא קישור.

        31/3/08 18:53:

      סיפור עקידת יצחק לא נותן שום פרט ממה שלא קשור בו ישירות, בשל החשיבות העילאית שנודעת לכל מלה וחוסר רצון לסתור זאת ואת הקדושה הנלווית בתיאורים בנאליים. והחשיבות קודם כול, בפנייה ודיבור ישיר בין אלוהים לאדם. דבר שאינו קיים בימינו, אם היה הוא הלך לאיבוד ולצמיתות. מדובר בלידתו של עם, בראשית ההיסטוריה שלו שהיא גם היסטוריה של משפחה אחת, הראשונה שיצרה אותו. כל הדברים עצומי החשיבות האלה, לא מותירים מקום למלים רגילות של תיאור 'תמונת נוף'. אני רואה את המעשה לא כנס על חודה של מאכלת שאו טו טו, היה מאחר שנייה המלאך ויצחק היה נשחט ואין המשך ליצירת עם... נהפוך הוא: מדובר ברצון אלוהי, שיודע לקבוע בדיוק את המעשה הדרוש שלא יחטיא כחוט השערה. שום סיכון לא היה פה: תוצאה ידועה מראש, לא יד-מקרה, יד מכוונת של אלוהים.

      כשחשוב, לא פחות: המקום, הרי המוריה, שעליו עתיד להיבנות - לימים - המקדש.

      כל מלה חשובה, וכל מלה נוספת - מיותרת. כל אחד יכול להשלים, היה ורצונו בכך. הדרמה, העזה, הכה מרשימה, היא במיעוט המלים.

      תודה לך, אבי, שהעלית נושא חשוב זה.

        31/3/08 16:02:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      bfou
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין