סיפרתי אתמול ללואיס, על אותה פעם שנפלתי למאורת ארנב וחטפתי כזו מכה בתחת, ששבועיים הסתובבתי עם אחוריים נפוחים, ממש כמו של ג'ניפר לופז - הנחמה היחידה מהזפטה הנוראית הזו.

חודשיים אחרי, הארנב קפץ לבקר. אתה יודע, היה בסביבה וחיפש מקום להניח את הראש ללילה, לפני שימשיך לצפון.

לילה עאלק! ארבעה חודשים שהוא כאן, מתכנן את מסלול הטיול. מסתובב כל היום בבוקסר שורטס מנומרים ועם עיניים אדומות. אני לא יודעת אם זה בגלל שהוא מוריד ראש כל שעתיים או בגלל שהוא ארנב.

סיפרתי לו גם על איזה כובען ששפך עלי תה, ישר על הג'ינס שקניתי במכירת סוף עונה בדיזל. מטורף!

בנוסף, המניאק הזה עשק אותי ב-300 שקלים. מצאתי את אותו כובע שמכר לי, ברבע מחיר בדלית אל כרמל, בבסטה של ענאן (נו, הקירח עם השפם שנועל נעליים שחורות אלגנטיות כאילו, עם שרוכים פרומים, בלי גרביים ושרוואל לבן מוכתם, שנראה כאילו הוא לא מנער כמו שצריך).

בן זונה! לא קונה אצלו יותר בחיים!

עוד סיפרתי, שלפני שבועיים עבר לגור מולי איזה קוקסינל. נחמד דווקא. קצת מזכיר לי את מרים, הבת של שוורץ, השכן שגר בקומה מתחתיי . אישה נחמדה. רווקה בת 40 שמגדלת 13 חתולים, פאות לחיים ושפם.

לא, אל תבין אותי לא נכון, היא באמת על הכיפק, אבל רבאכ, שתתגלח! 

אז אותו קוקסינל, מסתובב לו בפאה שחורה מתולתלת וקרינולינה רקומה בלבבות אדומים.

כן, אני יודעת שהוא queen , אבל לבבות זה כל כך פסה!

פגשתי אותו אתמול במעלית ואמרתי לו, שעם שמלה שחורה קטנה אי אפשר לפספס. אז מצאתי אחת כזו בארון שלי ונתתי לו. למה לא?! שיהיה לו בכיף.

לא יודעת למה, אבל יש לי הרגשה שלואיס הולך לספר את הכל לכולם. גם כן חבר. אבל מה 'כפת לי, שיספר. מי יאמין לו בכלל?! 
 

(אוקי, אוקי, יכול להיות שקצת הגזמתי. למרים, הבת של השכן, יש רק שבעה חתולים. אבל בחי 'לוהים שהאישה הזו שעירה).