כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אחרי גיוס

    הכסף בבנק,
    אנחנו במשרדים,
    עכשיו מתחילים...

    סטארט-אפ זה כבר לא מה שהיה פעם

    6 תגובות   יום שלישי, 8/5/07, 14:55

     לא מזמן כתבתי על הקושי בגיוס עובדים חדשים. אחר כך חשבתי על זה שהעובדה שאנחנו סטארט-אפ הופכת את התהליך לקשה יותר מבחינתנו: אנחנו מציעים משכורות נמוכות יחסית בגלל תקציב מהודק, יש אצלנו אי ודאות גדולה – גם לגבי עתיד החברה וגם לגבי טיב העבודה, קשה לנו להציע הטבות כספיות (כמו בונוסים מעבר לשכר), אנחנו לא יכולים עדיין להציע משרות ניהוליות, ועוד כהנה וכהנה מגבלות. אני חשבתי שזה יהיה הפוך – שסטארט-אפ זה יתרון. שאנשים יראו בהזדמנות לעבוד בחברה כבר משלב כל כך ראשוני יתרון גדול ויידלקו להם העיניים.  

    ככה זה היה כשאני חיפשתי עבודה ראשונה – הייתי אחרי צבא, ממש לא עניין אותי כמה משלמים לי, והייתי אסיר תודה על הזכות לעבוד בסטארט-אפ שבו עבדתי. בזתי לכל אלה בסביבה שלי שנבלעו בחברות ענק שהיו מצליחות איתם או בלעדיהם. הרגשתי שאם הסטארט-אפ שלי יצליח זה יהיה גם הרבה בזכותי, וחשתי גאווה גדולה על כך. היה לי ברור שאני עובד במקום הכי טוב שיכלתי למצוא. זו היתה תקופה שבה עבודה בסטארט-אפ נחשבה הכי זוהרת. אני זוכר שפעם מישהו שאל אותי איפה אני עובד וכשעניתי שבחברת סטארט-אפ, הוא אמר לי (בשיא הרצינות) – וואוו, אז אתה הולך להיות עשיר... היה ברור לכולם שכל סטארט-אפ יימכר בסוף, ובהרבה כסף, וכל מי שעובד בו יהפוך לעשיר.  

    מאז, הועם זוהרו של הסטארט-אפ. היום אנשים יותר מנוסים ושבעי אכזבות מסטארט-אפים מבטיחים שנסגרו בכשלון צורב. אנשים בררנים יותר, ומחפשים מקום בטוח (ורווחי). אני מכיר אנשים שפעם לא היו חולמים לחפש עבודה בחברה שעובדים בה יותר משלושים אנשים והיום הם חלק מחברות גדולות וגם נהנים מזה. איפה הברק בעיניים? איפה החלום? והחלום זה לא מכירה או הנפקה והתעשרות מהירה, אלא להיות חלק ממקום שהוא הבית השני שלך, מקום שאפשר לגדול איתו, להשפיע עליו, להזדהות עם ההצלחה שלו. כנראה שזה פחות מדבר היום לאנשים. 

    לא מזמן שלח לי מישהו מייל של הצעת עבודה שהוא קיבל מסטארט-אפ בשנת 2000. הוא משום מה שמר את המייל מאז. המייל הכיל את תיאור התפקיד המוצע, המשכורת, כמות האופציות ואז את ההערה המעניינת הבאה לגבי שווין:

     A note about the options: looking at the company's growth potential, what you are now getting may result in an upside of $300K and very probably much more. In addition, as you may get more options in the future, we view this compensation channel as the most important one and want you to share this view 

    Today the share price we are looking at is about $5. an IPO by Q1 2001 can

    take it to $12-$15 range and we firmly believe our valuation can get very shortly after as high as $2B (i.e. share price of $80 - $100).

         

    שווי חברה של שני מליארד דולר! כמובן שזה לא קרה. פחות משנה אחרי שליחת המייל הסטארט-אפ הזה כמעט נסגר ובסופו של דבר נמכר במכירת חיסול של חמישה מליון דולר. אני חושב שהיום אף אחד לא היה מעז לשלוח מייל כזה או להבטיח הבטחות כאלה. היום זה כבר נשמע מגוחך והעובדים כבר מספיק חכמים (ולמודי אכזבות) כדי לא להאמין לזה. אני מקפיד להזהיר את המועמדים לחברה שלי שסטארט-אפ זה מסוכן, ויש סיכוי שהחברה תפסיק להתקיים תוך איזשהו פרק זמן, אני ממש לא מספר אגדות וסיפורים על אקזיט אדיר והתעשרות מהירה. אבל אני מספר על החלום. על מה זה להיות חלק מחברה שמתחילה מכלום והופכת להיות משהו. ועל הסיפוק האדיר של להיות חלק מזה...  

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/5/07 07:57:

      שגיא - בבית שני לא התכוונתי בהכרח לכמות השעות שאנשים יעבדו (אני לא מאמין באפקטיביות של 15 שעות עבודה ביום באופן קבוע)  אלא לתחושת הנוחות, הביטחון והשייכות שאנשים מרגישים בביתם והייתי רוצה שירגישו גם במקום העבודה שלהם. 

       

      רן - בכל חלום יש סיכונים, אלמלא הסיכונים כנראה שזה לא היה באמת חלום. אם כל סיכון היה מרתיע אותנו אז אף פעם לא היינו מנסים להגשים את החלומות שלנו.    

        11/5/07 12:43:
      מסכים לכל מה שאמרת ושותך לקושי שלך, כנראה זה פונקציה של אופי, להיכנס לסטארט אפ בשלב הסיד שלו כאשר העתיד אינו ברור דורש אופי מסויים או הימצאות של אדם בשלב מסויים בחייו שבו הוא מוכן לקחת על עצמו את החוסר בהירות הזה, הבעיה היא עם האנשים שחושבים שזה מגניב להיות בסטארט אפ אבל לא באמת מוכנים "לשלם את המחיר" ,ואז אתה מוצא כל מיני אנשים שמבקשים משכורות שהם סך כל ההשקעה שהצלחת לגייס.
        11/5/07 10:41:

       

      צטט: sagil1975 2007-05-10 22:14:54

      דווקא הרבה אנשים רוצים גם היום לעבוד בסטארט-אף, אבל כידוע איפו שיש יותר סיכון גם התנאים צריכים להיות יותר טובים. ככה זה בחיים בכל דבר. בתניים אני מתכוון למשכורת + בונוסים. בנוסף לכך אתה כותב שעבודה זה בית השני של העובד, אם אני לוקח את האמירה הזאת ומפענך אז כנראה אחד הכוונות שלך שעובדים יעבדו אצלך 25 שעות ביממה. אז זהו שלא, עבודה זה לא בית ובית זה לא עבודה. אומנם גם אני מעביר את רוב השעות ביום רגיל בעבודה אז עדיין יש גבול מאוד ברור בין בית לעבודה. כנראה שלפני שפתחתה את הסטארט-אף שלך הייתה צריך (ולא רק אתה) ללמוד כצת כלכלה (בקטע של חוקי שוק החופשי) ויחסי ענוש (בקטע של שעות עבודה מול שעות בבית). אז בהצלחה בהמשך

      הסיכון בסטארט-אפ (ייסגר, יפטר וכו') מגובה על ידי הסיכוי שתתעשר מהאופציות, כל כך מגובה עד שזה הגיוני שהשכר נמוך יותר. מעבר לכך, שגיא, שכחת שגם שוק העבודה הוא שוק חופשי .

        11/5/07 02:01:

      "והחלום זה לא מכירה או הנפקה והתעשרות מהירה, אלא להיות חלק ממקום שהוא הבית השני שלך, מקום שאפשר לגדול איתו, להשפיע עליו, להזדהות עם ההצלחה שלו."

       

      גם החלום הזה הוא בעייתי - כידוע לך בוודאי, לא כל מי שמתחיל בסטארט-אפ שזכה לגדול זוכה לגדול יחד אתו. המקום מתבגר, ואתו התרבות הארגונית, ואם אתה בתור עובד נשאר קצת מאחור, זה הרבה יותר כואב מאשר במקום שהמעורבות הרגשית שלך בו היתה נמוכה מלכתחילה. עוד סיבה אפשרית להסס לפני שמצטרפים לסטארט אפ. 

        10/5/07 22:14:

      דווקא הרבה אנשים רוצים גם היום לעבוד בסטארט-אף, אבל כידוע איפו שיש יותר סיכון גם התנאים צריכים להיות יותר טובים. ככה זה בחיים בכל דבר. בתניים אני מתכוון למשכורת + בונוסים. בנוסף לכך אתה כותב שעבודה זה בית השני של העובד, אם אני לוקח את האמירה הזאת ומפענך אז כנראה אחד הכוונות שלך שעובדים יעבדו אצלך 25 שעות ביממה. אז זהו שלא, עבודה זה לא בית ובית זה לא עבודה. אומנם גם אני מעביר את רוב השעות ביום רגיל בעבודה אז עדיין יש גבול מאוד ברור בין בית לעבודה. כנראה שלפני שפתחתה את הסטארט-אף שלך הייתה צריך (ולא רק אתה) ללמוד כצת כלכלה (בקטע של חוקי שוק החופשי) ויחסי ענוש (בקטע של שעות עבודה מול שעות בבית). אז בהצלחה בהמשך

        10/5/07 19:18:

      אשרך

      הבעיה היא שאנשים הולכים כעדר ומונעים מחלומות, אם לא מוכרים להם חלומות

      לרוב הם לא בעניין...

      אבל מי שכן כנראה שהוא מבין עניין

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שמוליק ולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין