הסלב שונא לפרגן ובעיקר לקולגות אבל אחרי שהם מתים זה קצת יותר קל לו (לא הרבה)

מוסקו היה חריף, ציני, מצחיק בטרוף, שחקן קומי בחסד וטיפוס עסיסי באופן כללי וגם ספציפי.

ולא נעים להגיד, אבל גם איש חם.

להיכנס לפה שלו לא הייתי מציע לאף אחד ובעיקר לאלו שלא אהב. מי שאהב זכה ממנו למלוא האהבה ולעושר הפנימי שלו.

היה בו משהו מוטרף, ממזרי וחד והוא מילא את הדמויות שגילם בתכונות האלה בנדיבות רבה

הטקסט נבע ממנו באופן טבעי הוא ניחן ביכולת רטורית השמורה לשחקנים שלא נולדו בארץ ובעיקר לאלה שהגיעו לכאן ממזרח ארופה. כל מילה קיבלה את היחס המלא שהגיע לה והמשפטים זרמו מפיו במוזיקליות רומנית נוטפת. תענוג לאוזן ולעין.

בתור יושב ראש אמי ויור מועצת הרשות השניה הוא נלחם בשיא הארסיות והנחישות בכל הפיינשמקרים והנצלנים שמנסים לקלקל לנו את התרבות ואת הכיף לחיות כאן ולהתפרנס בכבוד.

הוא עשה בלי סוף סרטים והצגות. (כל הסרטים של אפריים קישון למשל) מי שרוצה לדעת יכול לגלוש לויקיפדיה ולראות כמה הבן אדם הזה עשה בחיים.

הוא שיחק בכל התאטרונים בארץ ובכל קלאסיקה אפשרית. בשנים האחרונות הוא הבין שהוא חייב להתפתח לכיוונים רציניים אז הוא שיחק בטלנובלה האלופה ומימש את חלומו העליון של כל סלב וזה להופיע על שלט חוצות בגודל של בניין.

הנוער השתגע עליו אחרי שראה אותו באלופה

טוב די, עד כאן.. מספיק, גם אני שחקן טוב. למרות שאני עדיין חי. נא לא לשכוח את זה בבקשה. גם ככה זה עלה לי בבריאות לפרגן כל כך הרבה ונראה לי שאני צריך שבוע נופש עם שתים עשרה מעריצות כדי להתאושש ולחזור לעצמי.

אני מבקש לא להעניק לי כוכבים כי לא בא לי להראות כאילו אני חוגג על הדם כדי לצבור פופולריות

למרות שזה די ככה.

יאללה מוסקו המדליק, תהיה לי בריא שם למעלה ואני אראה אותך עוד שלוש מאות שנה כשאני אתפגר.

הסלב