כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    ג'יין היא טרזן

    43 תגובות   יום שלישי, 1/4/08, 15:51

     

    ג'יין אדמס נולדה ב-1860 למשפחת בנקאי שהיה סנטור ומקורב ללינקולן. היא התייתמה מאמה כשהייתה בת שנתיים, והייתה ילדה חולנית בגלל מום מולד בעמוד השדרה שתוקן בניתוח. לאחר מות אביה מהתקף אפנדציט בעיצומו של טיול משותף חוותה אדמס דיכאון כבד. היא רצתה ללמוד רפואה, אך בני משפחתה סברו כי השכלתה גבוהה דיה וחששו כי הדבר יחבל בסיכויי נישואיה. כשבגרה החליטה להקדיש את חייה לטיפול בעוני בשיקגו. היא נמנית עם חלוצות הפמיניזם, התיקון החברתי והעבודה הסוציאלית. אדמס הייתה גם סופרג'יסטית.

     

    אדמס בת שש

     

    ב-1920 הייתה בין מייסדי ארגון להגנה על זכויות האדם (American Civil Liberties Union). אדאמס נאבקה למען שינוי חברתי רחב, למען שוויון זכויות לנשים ונגד המיליטריזם והשוביניזם.

    אדמס ייסדה ב-1889 את "בית הול" (Hull House) - מרכז תרבות, רווחה והעצמה. בשיא פעילותו ביקרו בו אלפיים איש בשבוע. היו בו מטבח ציבורי, גן ילדים ציבורי ראשון, בית ספר ערב למבוגרים, בריכת שחייה, ספרייה, חוג דרמה, חוג מוזיקה, מקלחות ושירותים ציבוריים וגן שעשועים. 

     

    הסביבה האורבאנית בארה"ב בסוף המאה ה-19 התאפיינה בהזנחה קשה. ברחובות נסעו כרכרות רתומות לסוסים שהותירו את גלליהם על המסלול. הרחובות היו מזוהמים. לא היו מדרכות וכבישים. המרחב הציבורי לא טופח כלל. מצב עניינים זה לא הפריע לעשירים. הם חיו באחוזות פרטיות, וילדיהם היו מטופלים בידי אומנות פרטיות. ילדי העניים, לעומת זאת, הסתובבו זבי חוטם וחסרי מעש ברחובות. לא היו תשתיות ציבוריות, כגון צנרת מים. אמנם היו נשים פילנתרופיות שעסקו בצדקה, אבל אדמס עצמה לא השתתפה בפעילות הפילנתרופית, אלא בבניית מסגרות חינוך, הכשרה מקצועית, השכלה וטיפוח כישרונות, ו"בית הול" הפך למוקד של שינוי חברתי.

     

    אדמס בת 18

     

    אדאמס מגלמת סיפור של מגדר. אף שהייתה אינטלקטואלית בעלת שיעור קומה, וכתבה עשרות מאמרים וספרים רבים, לא הייתה חלק מהממסד האקדמי. נשים לא התקבלו אז לסגל האוניברסיטאות.  באמריקה אושרר  התיקון ה-19 לחוקה, שהעניק זכות בחירה לנשים בכל המדינות, רק בשנת 1920. אדמס הייתה אקטיביסטית. היא הפכה למעין גורו של המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה בשיקגו. המחלקה הזאת נחשבה מובילה בשעתה, ושם נוסדה אז אסכולת שיקגו שמנתה חוקרים ידועי שם כרוברט פארק וג'ורג' הרברט מיד. מבחינת העוצמה האינטלקטואלית שלה היא הייתה המובילה, וסיעור המוחות התנהל בביתה, אבל היא לא הייתה חלק פורמלי מהאקדמיה. רק ב-1930, כשמלאו לה 70 שנה, נכנסה לאקדמיה.

     

    במאמר שנקרא "ניהול משק-בית ציבורי" (Public Housekeeping) היא מעלה שלד של תיאוריה סוציולוגית ופמיניסטית. שם המאמר מייצג לכאורה אוקסימורון, ויש בו שני רבדים תיאורטיים:

     1) הצימוד הזה מנסה לתפוס המשגה בסיסית: פרטי-ציבורי; פנים-חוץ. זו  אלה הן קטגוריות בסיסיות בחשיבתנו ובדפוסי הפעולה של החיים החברתיים. 

     2) יש זיקה הדוקה, תודעתית, מעשית ופוליטית, בין אלה לבין אישה-גבר.

    בתקופתה לא היו עדיין בשימוש מילים כגון  ג'נדר, פמיניזם, אבל היא הראשונה שעושה את החלוקה המגדרית של הקטגוריות האלה. על בסיס כך היא שואלת: "מהו הפוליטי?" כיצד הוא בנוי? מה מקור החלוקה שממקמת את האישה מחוץ לפוליטי?

    אמנם העמדה שלה היא סוציולוגית-תיאורטית, אבל גם אקטיביסטית; הייתה לה אג'נדה ברורה. עבודת העיר נראית לטענתה כהרחבה של עסק כלכלי; הפוליטיקאים מפעילים במסגרתה אינסטינקטים של שוק תחרותי. יש עירייה, מחלקות, תפוקה, הכנסות והוצאות, והתוצאה - כישלון. היא מציעה להמשיג ולפעול בעיר כהרחבה של משק בית. במקרה זה, לטענתה, נשים מתאימות יותר, כי הן היו מופקדות על הבית משחר ימי האנושות.

    התיאוריה הפמיניסטית נחלקת בייחוס הסיבות לחלוקות המגדריות: חלקה טוענת למהות נשית נפרדת, חלקה מייחסת את העניין לסוציאליזציה (חִברות), וחלקה טוענת כי מדובר בהפעלת כוח. הוויכוחים עם אדאמס יבואו לאחר מכן, אבל מבחינתה היא מתארת נתון אמפירי מסורתי. נשים יודעות לנהל בית, ובמעבר מהבית לסביבת הבית נשמטה מהן השליטה גם באשמתן. בניסוח מעט פופולרי ניתן לטעון שגברים ידעו אז לנהל מלחמות, אבל לא לנקות רחובות. הסביבה האורבאנית דרשה מרחבי ירק, בריכות שחייה, שירותים ומקלחות ציבוריות, מערכות ניקוז, צינורות גז (צריכת החשמל הייתה נמוכה), יציאות חירום, בתי חולים, חיסונים, מעונות. 

     

     לאדמס הייתה תיזה בנושא ההדרה הנשית מהמרחב הציבורי. הפעילות הציבורית היא פעולה קולקטיבית הכרוכה במתן זכות בחירה וזיכיון  (franchise - "לתת זכות בחירה" וגם "זיכיון"). מי שמוסמך לפעול הוא מי שמחזיק ב-franchise. זהו סוג של קונסטרוקט חברתי המעניק כוח. לא זכות הצבעה בלבד, אלא הכוח להעניק זכות כזאת. הכוח לתת כוח. צורת סמכות וכוח זו נוכסה על-ידי גברים. ה-Franchise הפרה-מורדיאלי (הקדם-חברתי) נקבע במלחמות בין גברים, והם קבעו למי ניתן הזיכיון לשאת נשק ולהשתתף בקרב. נשים היו מחוץ לעניין.

    האחריות על כך, לטענתה, מוטלת גם על הנשים שהפנימו את החלוקה המגדרית הזאת וחשבו כי לא ראוי לאישה לעסוק בעניינים גבריים. נשים הטמיעו בתודעתן את הדעה כי לא נאה לשים רגליים במדמנה הזאת של נחלת הכלל, שבמקורה הייתה שדה של  מאבקים אלימים.

    אדמס קראה לנשים  לצאת החוצה לפוליטיקה שנשדדה מהן. היא דרבנה אותן לקבל לידיהן את הזכות לקבוע מי רשאי להפעיל סמכות ולתת רשות להשתתף בקבלת החלטות, ואת הכוח לקבוע מי יכול להפעיל כוח. העניינים מתנהלים באופן כה גרוע, אמרה להן, האם נפקיר את המרחב הציבורי לחסדי הגברים?

     

    ניתן לטעון נגדה שהתיאוריה שלה משעתקת את החלוקה הבסיסית של נשים בבית (למרות ההרחבה לסביבה) וגברים בחוץ. הסוציולוגית והאנתרופולוגית פרופ' חנה הרצוג כתבה כי הנשים בישראל נכנסו לפוליטיקה המוניציפאלית, אולם יחסי חוץ ומלחמות נותרו בידי הגברים ("נשים ריאליות - נשים בפוליטיקה המקומית הישראלית", ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994). האם כך הדבר?

     

     אדמס (מימין) עם אהובתה מרי רוזט סמית

     

    את "בית הול" הקימה אדמס עם חברתה לספסל הלימודים בסמינר לבנות, הלן גייטס סטאר, שהייתה אהובתה במשך כמה שנים. המושג "לסבית" נכנס לשימוש ב-1890, שנה לאחר הקמת "בית הול". אדמס לא השתמשה בו להגדרה עצמית אך ניהלה חיים לסביים במונחים של ימינו. אהבת חייה הייתה מרי רוזט סמית. אהובתה מילאה עבורה את כל התפקידים המסורתיים של חברה לחיים.

    ב-1931 זכתה אדמס בפרס נובל לשלום, ותרמה את כל כספי הזכייה למטרות שבהן האמינה כל חייה.  ב-1926 לקתה בהתקף לב. היא מתה ב-1935 בהיותה בת 75 שנה. טקס ההלוויה נערך בחצר של "בית הול".

     

     

    * המאמר הנ"ל מופיע גם באימגו - http://www.e-mago.co.il/Editor/feminism-2216.htm

     

    ביוגרפיה (באנגלית)

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/6/08 13:13:
      נחמד... מחייך
        1/6/08 12:27:

       

      צטט: ד ל י ה 2008-05-29 23:04:13

       

      צטט: akibaz 2008-05-29 16:14:17

      פוסט מרתק

       

      הייתי משנה את הסרט

      ומצייר מחדש את החוברות של טרזן

      שבלעתי בילדותי

      תודה, אקי. גרמת לי ל-מחייך (או כפי שיש האומרים כאן 'חייכת אותי'. אבל לא אוהבת את ההטיות האלה נבוך)

       

      "חייכת אותי"  - מזכיר לי את הבטוי שאני מפרקת הרבה בהרצאות  : "מצאת חן בעיניי"

      החן כבר נמצא בתוך עיניי ואת/ה מצאת אותו שם, ובעצם זו מציאה סבילה, כי המוצא/ת לעיתים אינה יודעת כלל שמצאה...

       

       

       

        29/5/08 23:09:

       

      צטט: נוריות 2008-05-29 22:06:54

       

      מרתק. העשרת גם אותי.

       

      מעניינת ומעוררת מחשבה התפישה המתייחסת לעיסוק של נשים בפוליטיקה המוניציפאלית כמשמרת את חלוקת התפקידים המוכרת בין גברים לנשים.

       

      תודה.

       

      נורית  

      נורית, תודה מיוחדת לך.

      הנתינה שלך היא נטו, כי אין לך בלוג המחייב התייחסות הדדית.

      לא שיש לי טענות;  אני מגיבה רק לפוסטים שאני אוהבת אצל כותבים שאני מעריכה. עם זאת, יש רבים שאני מעריכה ולא כותבת אצלם, כי פשוט לא מוצאת מה להגיד. לפעמים מתרשמים וחווים ללא צורך להגיב.

        29/5/08 23:04:

       

      צטט: akibaz 2008-05-29 16:14:17

      פוסט מרתק

       

      הייתי משנה את הסרט

      ומצייר מחדש את החוברות של טרזן

      שבלעתי בילדותי

      תודה, אקי. גרמת לי ל-מחייך (או כפי שיש האומרים כאן 'חייכת אותי'. אבל לא אוהבת את ההטיות האלה נבוך)

        29/5/08 22:06:

       

      מרתק. העשרת גם אותי.

       

      מעניינת ומעוררת מחשבה התפישה המתייחסת לעיסוק של נשים בפוליטיקה המוניציפאלית כמשמרת את חלוקת התפקידים המוכרת בין גברים לנשים.

       

      תודה.

       

      נורית  

        29/5/08 16:14:

      פוסט מרתק

       

      הייתי משנה את הסרט

      ומצייר מחדש את החוברות של טרזן

      שבלעתי בילדותי

        29/5/08 15:25:
      תודה, אורני. נהניתי לכתוב אותו, ולא מזמן קיבלתי ציון טוב מאוד (94) בבחינה שבה כתבתי עליה. 
        29/5/08 14:45:

      מאמר מעולה !

      (אם היה לי כוכב -הייתי שמה אותו כאן...)

      הגדרה של אשה לא ע"י השוואתה לגבר - היא רעיון עוד יותר מודרני מפמניזם...

      (גם כבוד לאורלי...)

        23/4/08 21:42:
      למדתי עליה ורציתי לחלוק אותה עם כולם, כי באמת מגיע לה שנזכור אותה. תודה לך.
        23/4/08 20:03:

      אם טרזן מיוצג על ידי השחקן ג'וני וייסמילר אזי אני מזדהה עם הכותרת. כי ג'וני גם הוא תופעה יוצאת דופן.

       

      אכן אישה מרשימה ומשפיעה. תודה שהעלת אותה למודעות.

       

       

       

       

       

        14/4/08 19:33:

      שאלה טובה!

      היא גיבורת תרבות אמריקנית, וטיפולה של הוליווד בנושא נראה אך טבעי. ניסיתי לחפש, אבל יש שחקנית קולנוע בשם הזה, והעליתי חרס בידי.

        14/4/08 18:23:

      חומר משובח לתסריט מרתק.

       יש קופצים?

        7/4/08 17:38:

       

      צטט: y2work 2008-04-06 07:18:50

      קראתי את זה פעם שנייה היום. מעניין כמו בפעם הראשונה :-)

      וואוו. תודה :-)

        6/4/08 07:18:

      קראתי את זה פעם שנייה היום. מעניין כמו בפעם הראשונה :-)

        6/4/08 07:17:

       

      צטט: וירצי 2008-04-02 09:30:44

      תודה, קרן. השתכנעתי. אשנה את הכותרת. ושוב, תודה לאורלי.

       

      משנה את הכותרת? למה?

        6/4/08 00:15:
      כן, נראה לי שלצד ההגמוניה הגברית, על שלל סיבותיה, יש כאן אולי גם סירוב נשי להחזיק את ה-franchise הזה.
        5/4/08 22:46:

      דיון חשוב מאוד.

      לגבי הכותרת - מצטערת, אך כשקראתי אותה,  חשבתי שמדובר בשינוי מין...

       

      הביוגרפיה מעניינת מאוד וכתובה בצורה מרתקת. עם זאת, הדברים שציינת בסוף נכונים כל כך (אולי למעט אינדירה גנדי וגולדה מאיר ומנהיגות נוספות) - וחבל. נשים עוסקות, לכל היותר, בהנהגנה במישור המוניצפלי והגברים - בענייני החוץ. ושוב - חזרה לדפוס הקבוע  עד זרא.

       

        3/4/08 22:06:
      אענה לך באופן פרטי.
        3/4/08 20:51:

      תודה על המחמאה. אולם נראה לי שגם בקפיצה, איני מצליח להגיע לקרסולי כתיבתך. אשמח לראות את ידך האמונה, הופכת פרק ממה שכתבתי, ליצירה כתובה טוב.

       

      צטט: וירצי 2008-04-03 08:37:36

       

      צטט: jeck12 2008-04-03 02:06:43

      תערכי אותי....

      דווקא התרשמתי לטובה מיכולת הכתיבה שלך, ותודה על הכוכב.

       

        3/4/08 08:37:

       

      צטט: jeck12 2008-04-03 02:06:43

      תערכי אותי....

      דווקא התרשמתי לטובה מיכולת הכתיבה שלך, ותודה על הכוכב.

        3/4/08 02:06:
      תערכי אותי....
        2/4/08 23:23:

       

      צטט: nyx 2008-04-02 22:36:47

      חשוב, מרתק וסוחף..

      למדתי המון.

      תודה לך.

      תודה. אני מתחילה להשמין מנחת...

      (לא רק מנחת. מאז שיצאתי אתמול מהמבחן הנ"ל איני מפסיקה לזלול.)

        2/4/08 22:36:

      חשוב, מרתק וסוחף..

      למדתי המון.

      תודה לך.

        2/4/08 20:21:

       

      צטט: רחל נפרסטק 2008-04-02 19:48:22

      וואאאוו תודה!

      כל הרבה למדתי. * כוכב ממני.

       

      כיף לקבל תגובות כאלה. מחמם את הלב. תודה.

        2/4/08 19:48:

      וואאאוו תודה!

      כל הרבה למדתי. * כוכב ממני.

        2/4/08 15:48:

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-04-02 15:38:22

      וואו, שינית, באמת!!

      מומחית כמוך ללשון וסגנון

      לעומת יבשושה כמוני...

      אני מה-זה מתרגשת,

      מה-זה מוחמאת.

      עוד רגע אתחיל ממש להשוויץ!

       

       

       

       

       

       

      אורלי, את מה-זה רחוקה מלהיות יבשושה...

        2/4/08 15:42:

      להעביר את המחמאה לאורלי?

      בשמחה. איזה דיוק.

        2/4/08 15:38:

      וואו, שינית, באמת!!

      מומחית כמוך ללשון וסגנון

      לעומת יבשושה כמוני...

      אני מה-זה מתרגשת,

      מה-זה מוחמאת.

      עוד רגע אתחיל ממש להשוויץ!

       

       

       

       

       

       

        2/4/08 15:28:

       

      צטט: אורה לב-רון 2008-04-02 14:59:20

      הכותרת נהדרת. אל תשני. הניסוח הזה משאיר גם את האפשרות של אמירת "לא" טרזן. הוא השוואתי. אם את קובעת שהוא לא, אין מורכבות.

      אגב, כל הכותרות הקולעות לא עולות על 3 מלים (אל תתפסי אותי במלה [גם לא בשלוש...])

      אורה, מה שאת רואה זה כבר אחרי השינוי, והמחמאה מגיעה לאורלי שנקר. במקור הייתה הכותרת "ג'יין ללא טרזן", וכמה נימוקים לעיל שכנעו אותי ש"היעדר טרזן" לא רלוונטי במקרה שלה.

        2/4/08 14:59:

      הכותרת נהדרת. אל תשני. הניסוח הזה משאיר גם את האפשרות של אמירת "לא" טרזן. הוא השוואתי. אם את קובעת שהוא לא, אין מורכבות.

      אגב, כל הכותרות הקולעות לא עולות על 3 מלים (אל תתפסי אותי במלה [גם לא בשלוש...])

        2/4/08 09:43:
      אל תהיי מודאגת, חביבתי. כנראה ניהלתי דיאלוג פנימי בקול רם. פשוט התלבטתי ביני לביני בנוגע לכותרת הפוסט. הכול בסדר. יום נפלא שיהיה לך.
        2/4/08 09:37:

       

      צטט: וירצי 2008-04-02 09:30:44

      תודה, קרן. השתכנעתי. אשנה את הכותרת. ושוב, תודה לאורלי.

      אין בעד מה, אני כמעט מודאגת, שהרי גם רציתי לומר ש מי זה טרזן. ממש לא כיוונתי לשכנוע.

      אבל מה שצריך לקרות קורה.

      בכל מקרה יום נהדר

        2/4/08 09:30:
      תודה, קרן. השתכנעתי. אשנה את הכותרת. ושוב, תודה לאורלי.
        2/4/08 09:16:

       

      צטט: וירצי 2008-04-01 21:53:25

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-04-01 16:43:18

      ג'יין היא טרזן!

       

      זאת הברקה, כמעט שיניתי את הכותרת, אך לבסוף נותרתי נאמנה לעצמי. רציתי  להדגיש את ה"ללא". אבל היא בהחלט גם טרזן בעצמה.

      הדיון נהדר.  היא המון דברים אבל בעיני היא הכי פחות "ללא" מכל דבר אחר.

      (מיזהטרזן? ההוא שהשתגע עם אזורהחלציים והמצ'טה?)

       

      אפילו ה-ללא זכות בחירה/ללא אקדמיה/ וכהנה - מינוריים ושוליים יחסית למה שכן היה לה ובה. היה לה המון! היו לה דרך ודעה, כח ועצמה, מילים חכמות וניסוחים חדשניים לרעיונות, היתה לה אהבה ובית ומקום עושה בעולם, היתה לה בריאות מספקת (לימים ההם) והכרה ציבורית, גם אם בערוב ימיה.

      יותר יש מאין בכל קנה מידה אפשרי.

       

      תודה על כתיבה מרתקת ועל הבאה לתודעה של מהלכים ורעיונות יפים. משק בית ציבורי או כלכלת העיר כשיקוף לניהול משק הבית - רעיון מרתק ועוד אקרא עליו.

      תודה רבה רבה ויום דבש רוקפור ואגסים

        1/4/08 22:18:

       

      צטט: בת יוסף 2008-04-01 22:00:44

      היא אחת מאלה שבזכותן כך אנו.

       

       במובנים מסוימים היא עדיין מקדימה את רובנו. חלוצה אמיתית.

        1/4/08 22:00:

      היא אחת מאלה שבזכותן כך אנו.

       

        1/4/08 21:57:

       

      צטט: רונתי 2008-04-01 21:49:20

      העולם היה טוב יותר לו היה מנוהל על ידי נשים. גברים יוצאים למלחמות ונשים אוהבות לריב. ריב עדיף על מלחמה, כי מהי מלחמה אם לא מריבה שנדחתה ונדחתה עד שהפכה לחיית טרף מרובת מלתעות?

      אלה המחשבות שהעלה לי לראש הפוסט הזה, ותודה על האינפורמציה. באמת, את הסיפור שלה (Her-story) צריכים לספר, והרבה, הרבה יותר.

       

       

      כשלמדנו אותה אמר המרצה, פרופ' רונן שמיר: "השם שלה כנראה לא יגיד לכם כלום; היא כמעט נשכחת, אבל בסילבוס שלי ("תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות") אני 'מתעקש' עליה, כי לדעתי היא סוּפּר-חשובה".

        1/4/08 21:53:

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-04-01 16:43:18

      ג'יין היא טרזן!

       

      זאת הברקה, כמעט שיניתי את הכותרת, אך לבסוף נותרתי נאמנה לעצמי. רציתי  להדגיש את ה"ללא". אבל היא בהחלט גם טרזן בעצמה.

        1/4/08 21:51:

       

      צטט: שרמותקה 2008-04-01 16:35:35

      בתוב נכון והיטב!-שמחתי לראות ולקרוא!

       

      תודה! שמחתי לכתוב.

        1/4/08 21:49:

      העולם היה טוב יותר לו היה מנוהל על ידי נשים. גברים יוצאים למלחמות ונשים אוהבות לריב. ריב עדיף על מלחמה, כי מהי מלחמה אם לא מריבה שנדחתה ונדחתה עד שהפכה לחיית טרף מרובת מלתעות?

      אלה המחשבות שהעלה לי לראש הפוסט הזה, ותודה על האינפורמציה. באמת, את הסיפור שלה (Her-story) צריכים לספר, והרבה, הרבה יותר.

       

        1/4/08 16:43:
      ג'יין היא טרזן!
        1/4/08 16:35:

      בתוב נכון והיטב!-שמחתי לראות ולקרוא!

      פרופיל

      וירצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פוסטים אחרונים