חלומות סובלניים
\"כמה סוכר שלא תשימי בקפה הארור הזה, הוא לא ימתק לך\". כך התחיל הקול בראשי את הבוקר שלנו יחד. \"תבחשי חזק ככל שתוכלי יקירה. שפכי את כל צנצנת הסוכר לתוך הכוס הכחולה שלך ועדיין. לא ימתק לך\". מביטה סביב, לראות אם מישהו מלבדי שומע את הקול הארור הזה, כאילו שאני לא יודעת את התשובה...
\"לא ימתק לך\" אמר הקול. ואני האמנתי. עדיף כבר בלי סוכר, לפחות לא תתאכזבי, דיברתי לעצמי, בלי קול.
תמצאי את אושרך בדברים אחרים היום ילדה. תשתי תה.
פוסטים פופולאריים
-
ערמת מחשבות לא מקופלת.
11/7/08 | 3666 צפיות
-
שאריות של החיים
11/8/11 | 2334 צפיות
-
אחד מהבטן
2/11/09 | 1064 צפיות
-
מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
24/10/12 | 2036 צפיות
-
אחת על אחד. אלוהים ואני. שיחה בלי כפפות.
20/6/08 | 3434 צפיות
-
הפקרות מקודשת
14/3/08 | 2346 צפיות
פוסטים אחרונים
- מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע 24/10/12
- אישה חרסינה 8/2/12
- אומרים שתכף... 24/12/11
- או שזה הזמן למות 21/12/11
- מאוחר מידי 29/9/11
- שאריות של החיים 11/8/11
אף מילה לא הגיעה
תגובות אחרונות
-
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
-
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
-
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
-
בא מן השתיקה
בתגובה על
-
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
-
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וודאי שמחבק.
חיבוק מקיף וחזק, מלא ניחומים.
תודה שבאת איש.
תחבק?
לא, אני לא אכתוב לך לחייך ולצחוק,
לא בפקודה ולא בתחינה.
כשזה יבוא זה יבוא.
לכל אחד יש את הקצב שלו להתאבל ולעכל.
שולח לך ניחומים עד כמה שניתן.
וכוכב ירקרק על הכתיבה הכל כך נוגעת.
אין מאוחר
בטח לא מידי.
תודה יקירה.
כמו שאת, בשלי.
תודה.
תודה פרח.
הרבה ממנה.
לחייך.
תמיד.
גם רגע אחרי.
שאפו !!
כל כך שמחה שהגעתי אל הבטן הכותבת שלך,
מאוחר מידי - אבל כדאי !
מצויין!
אבל בעיקר עצוב...
אוהבת את הכתיבה שלך
כל פעם מחדש.
*
פרח בר
חשוב לחייך
לא לוותר על התקווה
המכשירים הללו ילדי
מחזיקים אותי חיה
אך לא במנוחה
ובטח לא בחיים
אל תבכה.
חבק אותי חזק
תנני לחייך אליך את אחרון חיוכיי
וללכת
מתרגשת שבאת. את כן את.
ומכולם, אם מישהו יכול היה לשמוע אותה,
זו דווקא את. קצת כמוני.
תודה.
בחזרה.
יודעת.
תודה נתן.
מהמקום ההוא. בדיוק משם.
אתה יודע.
אני מחפשת.
חיוך חדש.
אשלח אותו אליך. עם היוולדו. מבטיחה.
אוהבת אותך. בחיי
שבת בצהרים.
אני ממש מריחה את השעה הזו של הבשורה הנוראה.
עם הצבעים והאין רוח. וחם כל כך חם לעזאזל.
רחוקה אבל מחבקת. חזק.
דווקא הייתה לי שיחה שלא נענתה ממספר לא מזוהה
ובאת עד לכאן
וכתבת ושלחת
ועשית טוב
ומי צריך יותר מזה בעצם?
תודה נירית.
והתודה, לך.
לגבי..להמשיך לחיות.
אתה בטוח?
נאורי,
אין זה משנה.
לא באמת.
לך במיוחד,
חיבוק חזרה.
חזק ומכיל וגדול.
פרידה
סוג של
לפחות.
היא הפסיקה. נקודה.
תודה על חיבוק. תודה על בכלל.
טל
תודה.
רק תקפיד לעזוב לאט לאט
לא עוזבים חיבוק בבת אחת
אף פעם.
לא יסבול.
גם לא...
בכלל.
תודה שבאת.
חיבוק לחיוך.
תודה.
תכרע רגע
להביט לה בעיניים
תעצור לשנייה
זה עשוי להביא נחמה
ולו לרגע.
חיבוק זה לא רק.
אף פעם.
יש דבר כזה?
ואולי
לא חייבת להיות דרכו
דווקא ככה.
לא יודעת.
היא פה.
אני יודעת.
תודה.
כל כך יפה.
מסוג הדברים שצריך לומר לו לאדם, רגע קודם.
תודה שבאת.
תעשה לי מסיבה ברוך.
כואב.
בעיקר.
תודה.
לו רק היה מגיע
קצת קודם.
לפעמים צריך לגעת.
עמוק.
דומה ששכחנו איך.
זה עצוב.
נכון.
אאוצ'.
גם אני רוצה.
גם אתה.
מצויין.
בבואך ובכלל.
תודה דני. שבאת ולו לרגע.
העולם לא יודע מה לומר
כנראה.
לפחות רובו.
אני עוד אחייך.
אני מקווה.
תודה שבאת.
תודה בן בן.
אני לא יודעת אם היא מחייכת
אבל היא שקטה.
זה גם משהו.
תודה יפתי.
תודה פינקסון.
תרומתי הצנועה..
נכננסתי ...
לשם היכן שממיינים את החולים
וראיתיך מחוברת למכשירים
שכבת חסרת הכרה אך במנוחה
וחשתי בחוסר יכולת פעולה והבנה
ואת כל נכדייך הזעקתי בבהלה
ממך... לפרידה..
שטוף דמעות עמדתי בפינה
את פרק התהילים קראתי בדממה
ומאז עננה
את פנייך מכסה...
סוג של הבעה... ממני
כל כך מעט מילים, כל כך הרבה תוכן רגש וכאב.
וואו
כוכב ענק
מייד פוסט חדש על חיוכים וקימה ותקומה ושמחה וחיוך
ובת צחוק ענקית
ככה אני מבקשת ממך...
טילטלת אותי !
גם בלי להתכוון...
חבר טוב שלי נפל בלבנון בשישי בלילה, פרשת "בהר", לאחר סיום המלחמה בלבנון.
סיירת מטכ"ל פעלה בלבנון והאיש היחיד בחיי שהערצתי את העפר שהוא דורך עליו, סא"ל עמנואל מורנו הי"ד, האיש הגדול ביותר שהילך פה בינינו, נפל בפעולה.
הבשורה הגיעה למשפחתו בשבת בצהריים.
אחיו, גם הוא קצין בסיירת וגם הוא חבר טוב שלי, הבין את הבשורה האיומה כשחברים מהסיירת נכנסו לתוך המושב המאוד מאוד דתי בו גרות משפחות מורנו.
ובכל פעם שאנשים מתבשרים בשורות רעות בשבת בצהריים אני נזכר באיש הענק הזה.
"כי מדי דברי בו - זכור אזכרנו עוד".
כקוראת, כאדם, כחברה
הכתוב כואב, התחושה מטרידה
ואת עצובה...
שולחת לך המון חיוכים, חיבוקים
ושלווה...
כל השבוע לך
עצוב וכואב
הגיע הזמן להפרד,
לגבי הגיע העת למות
לגביך להמשיך לחיות.
מי מאיתנו יוצא לדרך טובה יותר?
התשובה...
לאלוהים בלבד.
ציטוט סוקרטס
האם היא מתה
או מתה מבפנים
בכל מקרה עצוב
עצוב...פרידה מאדם אהוב.
ישאר הוא תמיד בעולם הניצחי.
שם הנשמה רואה ויודעת הכל.
היא הפסיקה לסבול.
שולחת לך חיבוק ענקי והמון אהבה.
שולח לך חיבוק חזק
מתוקה שלי,
יש לך חיבוק שמור
צמיד (תמיד+צמוד)
את הרי יוד....
שולח אחד עעעכשיו
וליותר מרגע...
עצוב להיפרד ממישהו אהוב,נורא.
לפחות לא יסבול יותר.
העצב שלך
קורע ממש
כוכב ירוק בשבילך
אבל האם זה מנחם?
תחבק אותי רגע גיורא
רק לרגע.
בעת שליוויתי
את האלונקה
עליה הונחה
לא תכריכים
ראיתי
אלא, זכרון-
גופה
חיוכה
חומה
ליבה
דמעה התגלגלה
כאילו נגעה
שקטה היא עכשיו
מן המרוץ
פסקה היא לרוץ
געגוע מתגבר
עצוב וחזק
אך זוהי דרך העולם
אחרי מות קדושים.
נשמה העולה החיוך אל חיי הנצח, זמן קצוב לגוף המשמש אכסניה לנשמה
הנשמה היא נצחית, ואת שראית החיוך שלה תתנחמי ותדעי שהיא איתך, מלווה ומשגיחה.
אני קוראת ונזכרת בכתובת חקוקה על קבר שראיתי בבית קברות יהודי בעיר פז וכך נכתב בצרפתית:
" כשעינייך נעצמו, עינינו לא פסקו מלבכות את בכייך"
RIP
זהו!
ממחר...
פוסטים של שירים
מצגות של מסיבות
נגמר...
:-)
חזק ועמוק.
כיכבתי.
חיוך ...שהיה חסר
ומגיע ...סוף סוף
משמעותי במיוחד
מאוד עצוב- והדברים נוגעים עמוק !
*
זה יפה
ועצוב
קוראת אותך לסדר
רוצה אותך מחייכת הרבה לפני ,
כן זו פקודה !!!
מצויין.
לא רק הצילום :))
כוכב...והעולם שותק
תחייכי קצת, יפה לך לחייך
שיר עצוב ומרגש וכתוב כמו שרק את יודעת ליכתוב במלא רגש עם הלב
מנוחתה עדן, מקווה שעכשיו היא מחייכת הרבה.
חיבוק מתוקה