גם לי לפעמים קשה כשאני עושה טעות. בעיקר אם נחשפתי.

אבל אם כבר לעשות טעות שמתגלה אז עדיף בחברה אוהבת.

אז הרווחת פעמיים. גם חברה וגם שדות.

רגע, מי אמר שהצלחתי לצאת משם?

אולי אני כמו פו הדב עדיין מסתובב במעגלים ומחפש תועלים...

(מזל שיש פה רשת אלחוטית)

אני מסכים עם כולכם- עם הצורך להיאבד מידי פעם ולצאת מהמסלול. לגלות מקומות חדשים שפתאום הם מצטלבים עם מקומות ישנים של ליאת. זה באמת יותר מעניין ככה.

אני אפילו יודעת איפה זה.

אני יצאתי משם לפני 23 שנים. השדות האלה היו מקומות שגדלתי בהם, עשיתי בהם טיולי יום ולילה של הצופים, טקסי חניכה, התאהבויות ראשונות, טיולי אופניים. פעם הכל נראה מסביב כך. היום אלה שאריות אחרונות לחדרה של פעם.

טוב שיצאתם :-)

הדברים הכי טובים קורים ב"איבוד".

  (נהגת חדשה). 

מזל שהתברברתם

צילומים שממלאים אותי חדווה

לאחוות הנווטים

http://cafe.themarker.com/view.php?t=347635

אפשר, בטח שאפשר.(-:

והתמונות ... נהדר !