אני גר בבית משותף.

אני לא כל כך אוהב את השכנים שלי. זו כמובן הכללה גסה, אני הרי בטח לא שונא אותם, אבל יש לי תחושה שבשעת משבר הם יהיו האנשים האחרונים שארצה לבקש את עזרתם. זה בגלל כמובן שאני לא ממש מכיר אותם ממש טוב. זה בגלל שהם לא רוצים שאכיר אותם ממש טוב. זה אולי כי אין מה להכיר בעצם. ויכול להיות שאני טועה...

השכן לידי (עו"ד) הוציא עכשיו את הדואר. ניהלתי איתו שיחת נימוסים. צחקתי איתו (לבדי) על כך שרב הדואר הוא זבל מלבד הקבלה על וועד הבית. והתפנתי לזרוק אותו בחדר האשפה. כשחזרתי אחרי 15 שניות הוא לא היה, והדלת של האינטרקום היתה סגורה. בחדר המדרגות עמד שכן אחר (גם עו"ד), הוא שאל את עצמו אם לפתוח את הדלת או לא, בסוף הגיעה המעלית והוא עלה בלי לפתוח לי את הדלת. וזה אגב היה השכן הנחמד ביותר בבניין. אני נשארתי בחוץ מתפעם מחוסר הסולידאריות. מה לעזאזל קורה בבנין הזה?

לפני יותר משנה חזרתי עם גרושתי כשעדיין הייתה חברה שלי ולפני שהייתה אישתי מחתונה. כל החפצים שלנו שהיו מאופסנים במחסן היו מוטלים ברחוב. שני אלה זרקו אותם בטעות כי היו בטוחים שהדברים שייכים לשכנה אחרת שעזבה. הם החליטו לעשות סדר ולא טרחו לשאול יותר מדי שאלות. עשיתי סקנדל ובצדק. נכנסתי בנחמד הוא נעלב אבל בסוף התנצל. נשאר משקע אבל הוא חזר להיות נחמד. זה לא מנע ממנו להשאיר את הדלת סגורה. השני אגב התחמק באלגנטיות והפיל את כל האחריות על הנחמד.

כשעברתי לגור פה לפני 3 שנים ראיתי את השכנים הזקנים והעשירים עד מאוד שלי מגיעים בשביל. מאחר והייתי לפניהם במרחק שממנו עדיין לא אומרים שלום, הסתפקתי בלהשאיר להם את דלת הכניסה פתוחה. הזקן (שגם היה פעם עו"ד) דלק אחרי והתלונן שהשארתי את הדלת פתוחה. הסברתי לו מדוע - והוא הרגיש נבוך. ואולי קצת טמבל. היום הוא דווקא אוהב אותי. האמת, הוא יותר אוהב את חברה שלי. . .

אז כן, לא נחמדים השכנים שלי. האם זה בגלל המקצוע שלהם? או אולי זה חלק מאותו תהליך של אדישות שעובר על החברה. אולי זה חלק מאותה אדישות והעדר סולדריות שגרמה לאותו רחוב אופנוע לשכב מת על הכביש בלי שאף אחד ניגש אליו?

אני יודע שזה דחוק אבל אני באמת חושש שכן.