יזמות, תאונות דרכים, שמירת הסביבה ועוד
אכתוב בבלוג על נושאים הקרובים לליבי. יזמות, מניעת תאונות דרכים ושמירת הטבע והסביבה )מה שנקרא בטעות \"איכות הסביבה\"
פוסטים אחרונים
- חופשת הקיץ - רעיון חדשני 29/8/16
- מכתב פתוח לעזתים 10/8/14
- חדשנות 22/7/13
- אל תרשמו פטנט!!!!!!! 8/7/12
- שיטת הממשל שלנו פשטה את הרגל! אי אפשר לשנות כלום במצב החברתי והכלכלי בלי לתקן קודם את שיטת הממשל! 25/8/11
- חוקה תעשה את ההבדל 13/8/11
ארכיון
רשיון להורות
בטח נתקלתם כמוני לאחרונה בשפע של כתבות וסיפורים על אם מתעללת, אמא שאנסה את שני בניה הקטנים, התעללות מינית ופיזית של אבות ילדים שגדלים בסביבה שלא נותנת להם סיכוי לעתיד וכו'. קראתי באיזשהו טוקבק שאלה: צריך רשיון כדי להחזיק כלב, צריך רשיון כדי לנהוג ברכב.... למה אין רשיון להורות?
לא כל אחד כשיר להיות הורה. לא כל אחד מסוגל לתת לילדיו את מה שצריך בחברה של היום כדי שהם יצליחו...
אני מציע לקבוע 3 קריטריונים שעל פיהם ינתנו רשיונות להפוך להורים: 1) מצב נפשי לא אלים וללא נטיה לפגיעה באחרים 2) ללא עבר פלילי אלים, סמים, התמכרות לאלכוהול ועבירות מין. 3) מצב ופוטנציאל כלכלי.
שני הסעיפים הראשונים הם חד משמעים. מי שלא עובר אותם לא יקבל רשיון להיות הורה. הסעיף השלישי יאפשר להיות הורה בכל מקרה אך, יגביל את מספר הילדים לפי קריטריון מינימלי של הכנסה לפרט במשפחה. (כמובן שזה סעיף שניתן יהיה לעדכון עם הזמן)
מי שיחרוג מגבולות רשיון ההורות שלו, המדינה תיקח את הילד לרשותה ותמסור אותו לאימוץ.
אני מודע ל "חורים" ברעיון. צריך עוד לחשוב עליו הרבה, אבל מה דעתכם עליו באופן כללי? |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי אביאן ,
נכון שלהיות הורה זו משימה לא פשוטה , והיא מורכבת ביותר , אך לצערי ישנם כ"כ הרבה מקרים מזעזעים ומצמררים שלא מצדיקים התעללויות בילדים - פיזית ונפשית כאחד .
הייתי מציעה שיחוקקו חוק לפיו , כל הורה באשר הוא הורה , (במיוחד בעידן בו אנו חיים היום , עם כל הלחצים מסביב : פרנסה , קריירה ועוד ...) יעבור סדנאות הדרכה למען איכות המשפחה בכלל , כך יהווה סיוע בהתמודדויות לחציי היום-יום והקניית ידע ושיטות חינוך להורים . הקניית ידע על התפתחות ילדיהם בכל שלב ועל מאפיינים התפתחותיים .
בעזרת השיחות במפגשים תהיה יותר הבנה בין בני הזוג והקשר הקומוניקטיבי ביניהם יהיה בריא יותר , זה יתרום הרבה למסגרת המשפחתית (הבנה , שיתוף פעולה ...)
באשר למקרים החריגים , חד - משמעית : עליהם לתת את הדין ! ובנוסף לעבור סדנאות טיפול , מפני שהעונש לא יפתור הבעייה .
השאלה היא : נראה לך שיחוקקו חוק כזה ?
ומי ייתן שלא נדע זעזועים כאלה .
אני הייתי מחדדת
ואתייחס בהחלט רק ל-2 הנקודות הראשונות,
לא חושבת שצריך להסתפק בלקחת את הילדים,
צריך שינוי מוחלט + ענישה.
גם כיום לוקחים להורים מסוממים את הילדים
אבל הם מועברים ממשפחת אמנה אחת לשניה
ולא כי משפחות האמנה לא רוצים אותם, כי אם זהו החוק,
אסור שיהיו במשפחת אמנה יותר מזמן מסויים
כי הורייהם ע"פ חוק כמדומני יודעים היכן הם,
ואותם ילדים (ומדובר בהרבה), עוברים מבית
לבית מיד ליד, מאבדים את האמון ועוד כמה דברים בדרך
ובסוף גם מוחזרים להוריהם שעברו גמילה קצרה-
ולצערי הרב והכואב מאוד, זה רק עד הפעם הבאה.
בהחלט - רישיון להורות עם כל מה שנלווה
כולל תאוריה - סדנאות הורים
טסט - חובת התנדבות במקומות כמו בתי חולים(מח'ילדים),
בתי תמחווי, מעונות לנשים מוכות (עבודה עם ילדיהם) ועוד,
נותן פרופורציה ומעמיד במצבים שמגרים את המח למחשבה.
זה עדיין לא הדבר האמיתי - ילדים משלך
אך בשביל אלו שפשוט לא יודעים איך- זה שיעור מצויין.
צריך לחזק את מערכת הרווחה !!!
הרי הרעיון ברעיון הזה
הוא למי שזקוק לחוק על מנת שיגן עליו
ומאמי שלי תאמיני לי יש יותר מידי ילדים
שסובלים בגלל כל מה שנכתב כאן,
ומי שלא אז ממילא לא יפגע מרעיון זה.
לצערי אתה צודק כי פשוט שכחו קודם את זכויות הילד!!! וחבל שכך.
לא מדוייק.
אני קודם כל מציע למנוע מהם להביא ילדים בחקיקה. מי שבכל זאת יביא ילדים, הם ילקחו עם הלידה וימסרו לאימוץ. בגלל הגיל הצעיר שלהם לא תהיה בעיה למסור לאימוץ באופן מיידי..
יש לי שאלה עיקרונית..
אתה פעם אחת היית בתוך בית יתומים וראית מה זה?
כי זה הפתרון שאתה מציע..
אז אני בצעירותי התנדבתי במשך שנה בבית יתומים כיוון שאצל רוסים יש לא מעט אנשים שמעדיפים למסור ילדים ולא לגדל..
זה אחד הזכרונות הכי קשים שלי ..
ואיך בדיוק תגיע עם הצעה כזאת למגזר החרדי?
ואנשים שנגמלו מסמים ואלכוהול - לא כולם אבודים..
אני מסכימה עם הנושא אבל לא עם הפתרון..
אני בטוח שאם נלך לקיצוניות, אפשר להסכים שיש אוכלוסיה שם רחוק בקצה שאולי כן מתאימה לגישה שהצגתי. למשל כאשר שני ההורים מכורים לסמים קשים. האם כאן אפשר מראש למנוע מהם הבאת ילדים לעולם? ואם למרות זאת הם מביאים אז לקחת להם אותם מרגע הלידה?
אבי,
ברור מאוד איך מתחיל דיון שכזה.
הרי מזעזע וקשה להכיל את אומללותם של ילדים חסרי אונים.
אז יש מי שמזדעזע וחוזר לשגרה
ויש מי שמרגיש צורך גדול למצוא פיתרון
ומוכן להקדיש לכך זמן, מחשבה ויוזמה.
אני לא מאמינה בפיתרונות של כפיה, של חקיקה או של פיקוח.
זה פשוט לא יעבוד.
אנשים לא יכולים להישמע להוראות שנוגדות את טבעם הבסיסי ביותר.
בנוסף, הצורך לייצר רשימה חד משמעית של רשאי/אינו רשאי
פשוט לא אפשרי.
רוב מעשי האימה שנעשים בין הורים לילדיהם כלל לא מדווחים
ולא ייוודעו לציבור אלא אם הילד יצליח בשלב כלשהו בחייו
להשתחרר מהאימה ולדבר.
יש מצבי חיים שמוכיחים לנו שהעולם אינו צודק.
אנחנו אמנם משתדלים מאוד לייצר צדק יחסי,
אבל כל אחד יודע שגם במערכת המשפט המתקדמת יחסית שלנו
לא הצדק נעשה כי אם המניפולציה הטובה ביותר מנצחת.
הייתי עדה למקרים כאלה במו עיניי.
מכיוון שכך, נותר לנו באמת לעסוק בחינוך,
להשקיע את מיטב משאבינו (כסף, אנשים טובים) בכך.
לייצר מערכות תומכות (קיימות כאלה אבל כנראה לא מספיק)
שתפקידן לאתר ולספק ליווי, הכשרה, מענה לצרכים נפשיים
שהחסך בהם יוצר את המציאות האיומה.
זו דרך ארוכה, היא גם לא יוצרת פיתרון מושלם.
אבל אין כזה לצערי.
ובכל זאת, כוכב על האיכפתיות והסירוב לאדישות.
דורית.
בטוח שכל מקרה לגופו ולא בצורה גורפת.
מחשבה מעט קרה ....לטעמי...כל מקרה לגופו
אבל לפני הכל.... המדינה צריכה להקל על אותן בנות שנכנסות להריון לא רצוי וחלקן אינן יכולות
להפסיק את ההריון בגלל בעיות כלכליות שזה אומר לשלם את הכסף להפסקת הריון.
קורס הורות הוא רעיון נחמד אבל לא פותר את הבעיה שהעלתי. (הוא פותר הרבה בעיות אחרות)
למרות שמתחבר חלקית לטיעונים שבדיון כאן, עדיין חושב שהבאת ילד לעולם היא זכותו של כל (!) אדם, כולל אנשים שבקצוות. כל ניסיון שכזה סופו להיכשל, גם בגלל וועדות ההיגוי של כזה רעיון גם בגלל התנגדות האוכלוסיה.
אבל קורס הורות, אפילו ממומן כולו ע"י המדינה, זה כבר רעיון יותר מעניין.
אני לא מציע ענישה. זה קיים היום ולא עובד טוב. מה הטעם להעניש? הילד כבר סבל או סובל עכשיו? אני מציע הגבלה מראש. לפחות במקרים קיצוניים.
בנוגע להגבלת הילודה במדינת היהודים את מוזמנת לפוסט שלי פרו ורבו ומלאו את הארץ
עם החלק האחרון שכתבת אני מסכים בכל לב. אבל זה לא יפתור את כל הבעיה ובטוח לא עכשיו.
יש רק דרך אחת לדעת ב 100 אחוז...
אחרי שהילד/ילדים סבלו התעללות מינית, התעללות פיזית, התעללות נפשית, הרעבה וכו...
אולי נשתמש בקריטריון הזה כדי לקבוע?
הרי אין כאן שחור ולבן. מדובר על תחום אפור. אבל ניתן לדעת בסבירות גבוהה מאוד באילו מקרים זה כמעט 100 אחוז. ציינת את המסוממים. אני בטוח שיש עוד מקרים שהם כמעט 100 אחוז.
לגבי מצב כלכלי, מדובר על סיטאציה אחרת. במקרה של פוטנציאל כלכלי נמוך, יש להגביל את מספר הילדים. לא את ההורות. וגם אז להגביל את המיקרים הקיצוניים.
נטיה פוליטית, מינית, דתית או השתיכות עדתית לא קשורים לדיון הזה. מדובר על רווחת הילד בלבד.
כל ההסתיגויות שלך נכונות. זה בטוח לא יהיה קל. אבל גם המצב הנוכחי שבו כל נרקומנית או שיכור או הורים מתעללים יכולים להביא לעולם מסכנים חדשים הוא מצב שאין לו תקנה.
אשמח לשמוע רעיונות אחרים איך כן ניתן לפתור את הבעיה...
לעיטים הרעיונות היפים ביותר, כאלה שמטרתם להטיב עם המין האנושי עלולים לקבל תפנית בעלת נופך טוטאליטרי:
תאר לעצמך כי הזכות ההומנית הבססית ביותר -לפריון והולדה- נמצאת תחת שליטה של המדינה,
תאר לעצמך שיקולים כלכליים אשר יתחילו להלקח בחשבון,
תאר לעצמך שהמדינה תחליט כי רק בעלי הכנסה מסויימת יכולים להביא ילדים לעולם,
תאר לעצמך שבירוקרטיה מסועפת ושיקולים פוליטיים הם אלה שישפיעו על ההחלטה באם להתיר לאדם זה או אחר להביא ילדים לעולם
מה לגבי אנשים בעלי מום או נכות (בדרגות כאלו ואחרות?) מי יכול לקבוע האם זה נכון או לא?
מדינה שאין לה אמא ואבא ובניה מופקרים...זו הסתכלות פוליטית על המצב. בכל סיטואציה יהיו כאלה שיעבירו ביקורת על התנהלות הממשלה והמדינה. ויש הרבה מה להגיד.
אבל זה לא קשור לנושא. קבלת ההחלטות צריכה להיות על ידי גוף מיקצועי ולא על ידי הממשלה.
לנפנף ככה את הבעיה שהעלתי לא פותר כלום. אם הגישה שלי לא נכונה, אשמח לשמוע על גישות אחרות כי להשאיר את זה ככה זה לא פיתרון...
כאשר אנו צופים בחדשות בתופעה האכזרית הזו בזמן האחרון - ויש עוד המון סיפורים שלא מגיעים לתקשורת , האינסטיקט הראשונה היה לזעוק לרשיון להורות.. אבל במחשבה שניה אני מסכינה עם אלעזר.. מדינה שאין לה אמא ואבא ובניה מופקרים אינה יכולה לקבוע כללי אתיקה להורות.
אם האם לא מוכנה להיות אם, אין להכריח אותה. לפחות בחלק מהמקרים אני מתאר לעצמי שהילד יסבול בגלל זה.
יש הרבה מן הצדק בדבריך.
אסור גם להכריח נשים ללדת, כאשר הן לא מעוניינות בכך ו/או לא מוכנות להיות אימהות.
כיום המדינה פועלת בדיעבד.
כשיש בעיה, במקרים שמובאים לידיעתה, היא מטפלת. (גרוע, אבל מטפלת)
אין שום טיפול מניעתי. למה ילד צריך לסבול כמה שנים טובות, לספוג התעללות והזנחה, להפגע נפשית, ולהוות פוטנציאל לפגוע בילדיו כדי שאולי (אם ידווחו) הוא יוצא מרשות המשפחה?
למה לא למנוע את הבאתו לעולם, או לחילופין, אם הובא לעולם, ימנע ממנו הסבל והוא יקבל משפחה אחרת?
אין היום שום נסיון למנוע מצבים כאלה.
אשמח לשמוע על רעיון חלופי למה שאני הצעתי. בטוח שהיום זה לא עובד טוב.
אני לא אוהב את הרעיון וקו המחשבה!!
אתייחס רק לנקודה אחת.
העברת האחריות למדינה - החשיבה שהעברת האחריות למדינה תשפר
במשהו את המצב נראת לי מופרכת.
המדינה כושלת כמעט בכל נושא שהיא מטפלת וכפעול יוצא מתוך הכרת הכשלון[
היא פועלת להפרטה והעברת האחריות לציבור.
יתרה מזאת למדינה עומדת מערכת האמונה על הנושא ובידה היכולת להוציא ילדים
מרשות הוריהם, אך אפילו זאת היא אינה עושה כראוי.
ולבסוף האמונה כי גוף חיצוני יכול להחליט במקום האזרח מחלחלת אותי , ניתן לראות במשטרים כמו בסין את ההשפעה הקלגסית של שילטון מעין זה.
אנ מקווה שזו היתה מהתלה מאוחרת של 1 באפריל
בברכה
אלעזר