אז זהו, הבטחתי ולא היתה שום דרך לשגת והאמת שאפילו קצת שמחתי. אני יוצאת לטיול עם כל שכבת כיתה ד' של ממלכתי כרכור. אני אמא מלווה, עוד תואר מכובד שלא יצא לי להתקשט בו כבר זמן רב. ייצא לי להעביר יום כייפי עם הקטנה שלי בחיק הטבע, לחזק את הקשר שלי איתה וכ'ו. 

כמובן שקיבלתי סדרה של הנחיות "אנטי פדיחה" מראש שצמצמו בצורה ניכרת את האפשרות שבכלל יצא לי להתקרב אל זו שאני"האמא המלווה שלה".

"אל תנסי להצחיק אותנו, ואל תקראי לי בכל מיני שמות חיבה, והכי חשוב, אם יהיה מוסיקה, אל תעיזי לרקוד וגם עדיף שלא תשירי והנה, אני אעשה לך סימן כזה עם האגודל אם את מפדחת אותי כדי שתביני ותפסיקי...........וכן, אני אשב בשורה האחרונה אמא ואת תשבי בקדימה של האוטובוס, טוב אימוש?." מזל שהסכימה שאסע באותו אוטובוס.

אני לא מתכוונת כאן לתאר את הטיול לפרטי פרטים, רק דבר אחד הייתי רוצה לדעת. מתי הפסקתי להיות האמא הסופר קולית, המדליקה והחבר'מנית הכי מכל האמהות?

מתי ולמה בדיוק החליפו אותי?ואת מי הביאו במקומי? ולמה לא הודיעו לי על מה שהולך לקרות? איך ככה בין לילה משנים סדרי עולם? מישהו יודע מה הולך פה?????