להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
עיניי מלאך
9/6/08 | 1890 צפיות
-
ערכה של שבועה
25/3/08 | 1086 צפיות
-
זהות בדויה
19/2/08 | 1102 צפיות
-
הסוף היה ידוע מראש
11/6/08 | 1864 צפיות
-
באמא'שלך פותנה, גם אני רוצה ת'אוכל'שלך
28/1/10 | 1579 צפיות
-
כמיהה ושמה אהבה
4/6/08 | 4277 צפיות
פוסטים אחרונים
חלומות של גוזלים
| חלמת להיות ילדה של פרחים, לרוץ בשדות, לפרוח כמו כלניות, חלמת בתמימות על פיות ומלאכים, לשחק בבובות, לקפוץ מעל סימני גיר ומרצפות.
בלילה תמים, הוא נכנס לחדרך, ביקש לא לפחוד, רק רצה ללטף, בידיים מזוהמות, טימא את היכל מקדשך, בגופו הגדול, חילל את ארמון קודשך.
חלמת להיות מטיס מטוסים, לעוף כמו ציפור, לחצות גבולות ולחקור, חלמת להשאיר שובל של קסמים, להיות הראשון שבתור, לשמש השראה, מספר אחת, המקור.
ביום חורפי וקר, מהדהד צלילו של אבזם, אב בזעם מנוקר, את נשמת בנו מכלה עד זוב דם, אגרוף, בעיטה, מכה, סטירה משפילה, הפכת לשק חבטות, מאפרת נפש, כווייה מכילה.
רצית בנות, רצית גם בנים, לחנך למצוינות, שילכו בדרכי האלוהים,
אז איך לעזאזל, בקלות כה בזויה, גילוי עריות, הסתרת בעדות גלויה, הכתמת ערכי מוסר, סילפת אמות מידה, התביישי לך אישה, חטאייך חמורים מבגידה.
-----------------------------------------------------------------------------
מוקדש בעצב לכל אותם ילדים אשר מוצאים עצמם בגשם, בקור, חבולים, מוכים, מושפלים, מפוחדים, מביטים לשמיים חסרי אונים.
שבוע הבא יתקיים "יום טוב", יום התרמה למען אותם גוזלים. בואו נפתח את הלב ונגרום לריחות האביב לחלחל אל נפשם. המעט שלנו שווה להם המון.
מעט החיוך הזה כל כך מגיע להם לעזאזל, לא פחות מאשר לבני משפחותינו.
(תודה ל"סתיו5" על ההשראה)
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אנימל יקרה,
.
אין צורך בפטנטים...
כן יש צורך במערכת משפט וענישה -
הרבה יותר מחמירה,
הרבה יותר נחושה,
הרבה יותר מרתיעה,
והרבה פחות מקילה.
כמה עצוב לדעת שכמיהות לחוד ומילים לחוד.
תודה על מילותייך.
הלוואי והיה מן פטנט שכזה
בו יכול היה כל ילד
הנמצא בסכנה ממשית
ברגעים שפלים
פכיעים בממש
לעשות מן טכסיס כזה
וליצור מעין טבעת
הגנה...
כזו ,אשר בה יהיו הם מוגנים.
הלוואי!!
אי אפשר לקחת מהם את הכאב....אפשר רק ללטף בעדנה ולקוות שיהיה סוף לזוועה העצובה הזו.
הלוואי ויכולתי לפתוח לך את היום עם אותו החיוך שסגרתי לך את הערב.
אבל אלו הם החיים את יודעת. כאב לצד חיוך.
התודה מגיעה גם לך.
שיר עצוב וכואב.
הלב הלב..נשאר קופא והמום.
ואני חושבת..איך העולם ממשיך, הכל כאילו כרגיל כשכל הפשעים האלו קורים מתחת לאפינו.
וחוסר האונים. איך אפשר לקחת מהם את הכאב, את הסבל?.
אני ניסיתי בתפילה ואתה בשיר מקסים ומלא עדנה.
אני מקווה שמשהו מהחמלה הזו, יגיע לליבותיהם של הגוזלים ויבא אפילו אם מעט מרפא ותקווה.
תודה.
המון תודה יקירה.
מעדיף לקבל כוכבים על פוסטים יותר אופטימים. שרק יהיו.
וכמובן כיכבתי כי הכוכב זה אתה
היי אייל.
כתמיד כהרגלך צימררת אותי
ושוב המחשבה על הנושא
מטריפה את דעתי.
נראה אותך הופכת רב ורבנית לבוחנים פסיכומטרים....אם את מצליחה - אני נפטר ממקל ההליכה שלי ומתחיל ללכת ישר.
למען הסדר הטוב יודגש כי בשבדיה ובכמה מארצות סקנדינביה -יש חובה בהערכה פסיכומטרית לפני וכתנאי לקבלת תעודת נישואין!
יקירה,
המון תודה על תגובתך וברוכה הבאה אל ששתקי לצעוק.
צדקת בעניין חוסר הזכות של הקטינים לבחור,
צדקת עוד יותר בעניין החקיקה, זה ממש לא מזיז להם, למלוקקים שיושבים שם ומגרבצים.
קשה לי קצת עם מבחני ההורות שציינת. אני בא במגע עם לא מעט אנשים ומשפחות, ישנם את אלו שעברו סדנאות והרצאות, והם עדיין חרא של הורים. מאידך יש את אלו שלא עברו כל הכשרה והם הורים למופת.
מה אומר לך ?! שרק נדע ימים יפים יותר, ושמערכת האכיפה והענישה תעבור ריענון דחוף.
שמח שהתארחת אצלי.
המון תודה נירית. ברוך בואך אל מילותיי ואל כאבי .... שרק נדע ימים יפים, זה מגיע לנו, וגם להם.
הפגיעה בקטינים חסרי הישע חייבת להפסק -התופעה נרחבת בהרבה מן הידוע!
נפגעים רבים אינם מתלוננים הן מחמת הבושה והפחד-,והן משום מכבש-הלחצים המופעל על ידיההורים וקרובי המשפחה, במצב ענינים זה אין סיכויים רבים לשיפור דרמטי במצב-!
מכיוון שלקטינים אין זכות בחירה -סביר גם להניח שהמצב לא יתוקן בדרך של חקיקה!
המוצא היחידי לשליטה במצב יכול להיות בדרך של בחינות התאמה להורות!
לא יתכן מחד שמי שמבקש להחזיק במכונית חייב לעבור מבחן עיוני ,מעשי-,ובדיקת רופא-ומאידך כל מי שמחזיק בילד יהיה פטור מכל בחינת התאמה!
יותר מרגש מזה אין.
כתבת מדהים על הכואב הזה.
יכול להיות אחרת יקרה שלי. אסור לנו לעצום עין כאילו כלום. עוד תגובה ועוד תגובה, עוד שיר ועוד סיפור, בסוף זה יגיע לדרגים גבוהים שישנו את האכיפה כמו גם את מערכת המשפט המזורגגת שלנו.
הלוואי
הלוואי
והיה
אחרת!!!
אין סליחה!!!
תודה קסם שכמותך.
שמח לארח אותך בין מילותיי. מבטיח לארח אותך בימים יפים יותר.
הכאבת בי במילותייך
וכמה עצוב שזו אמת החיים
*
תודה יפית יקרה, וברוכה הבאה אל שורות מילותיי. וודאי שיבואו ימים טובים, אם נאבד את האמונה...מה יישאר לנו ?
תודה היידי יקרה...את תמיד מנעימה את הקפה שלי בנוכחותך. לא התכוונתי לנעוץ סכין...רק לעורר זעקה שתזיז שם משהו. הלוואי ואצליח. בתקווה באמת לימים טובים יותר.
סתיו יקרה שלי...יש לך חלק לא מבוטל בפוסט הזה...תודה.
המון תודה בייבי. מילותייך מהדהדות לא פחות מהפוסט הכאוב הזה.
אכן כואב אורית. שרק נדע ימים יפים יותר. תודה על שביקרת.
פוגע בנימים הדקים
עוד יבואו ימים טובים
תודה לך
יפית
אייל יקר,
כתבת מדהים
וכמה כאב במילותיך
הרגשתי סכין ננעצת לי בלב
בתקווה לימים טובים יותר
למה מאיה בוכה?
http://cafe.themarker.com/view.php?t=373429
*
אייל מגיע לך יותר מכוכב אחד
כתבת מדהים על נושא כאוב
שאצלנו כאן בשנים האחרונות התגלתה מרכזיותו
כל יומיים אפשר לשמוע על אבא ש... אח ש... דוד ש.... וכו'
קראתי ונצבט לי.....
כואב .
צר על אותם גוזלים ...
תודה מאי יקרה.
כנראה שכאלו הם החיים, רצופים במעברים חדים, יום אחד שמח, יום אחד עצוב. ככה זה במציאות המזעזעת של ישראל 2008.
שרק נדע חיוכים.
כתבת מדהים !!
נטולת מילים.
רק המון, המון עצב :(
המון תודה ג'קי יקירי. בשבילי הכוכב זה אתה.
את החסכים והצלקות הללו אף אחד לא יוכל לרפא.
כל שנותר הוא לקוות, שתבוא בידם התבונה להיות הורים טובים יותר ביום מן הימים.
ולחשוב שיש עוד מאות סיפורי שאינם מסוקרים ע"י התקשורת.
תודה יקירה.
אכן כואב לבנה יקרה.
תודה על שאת מבקרת דרך קבע ומשפיעה.
ברח....
המלצתי עלייך אצלי בחום למען המודעות
תודה
אייל אמרתי לך כבר מבריק היום ?
אז כוכב רק בעוד 20 שעות
נושא
אוי ווי אייל, כל כך עצוב, ולצערי כל כך רלוונטי עם גל הזוועות שהולך ומתפשט. כל יום עוד ידיעה נוראה בחדשות, כזו שאי אפשר להבין, אי אפשר לקלוט.
השיר כתוב באופן מצמרר.
באוכלוסיה איתה אני עובדת יש לא מעט קורבנות של התופעה הבזויה. קורבנות כי הן בעצמן עברו אונס, הזנחה, אלימות, מציאות כה קשה, והיום כשהן אמהות כל כך קשה להן. הן רוצות להגן, ולא יודעות איך. הן רוצות לטפח, להיות סבלניות, וגם זה כל כך קשה. הן רוצות לחבק ולאהוב, אבל איך אפשר לאהוב כשהן לא חשו אהובות מעולם??
לצערי גם כשעוצרים את האלימות לסוגיה, הצלקות נותרות - לעיתים גם לדורות
ימית
אייל,
אכן הסיפורים האלה בלתי נתפסים.
בצורה מאוד חדה כתבת אותם.
והלב שותת דם.
באהבה
עופרה
אייל,
כל כך כואב על אותם ילדים.
ילדים שילדותם נלקחת מהם לנצח.
כתיבה יפה. נושא כואב.
כיכבתי.
תודה יקירה וברוכה הבאה אל בית הקפה של מילותיי.