חלמת להיות ילדה של פרחים,

לרוץ בשדות,

לפרוח כמו כלניות,

חלמת בתמימות על פיות ומלאכים,

לשחק בבובות,

לקפוץ מעל סימני גיר ומרצפות.

בלילה תמים, הוא נכנס לחדרך,

ביקש לא לפחוד, רק רצה ללטף,

בידיים מזוהמות, טימא את היכל מקדשך,

בגופו הגדול, חילל את ארמון קודשך.

חלמת להיות מטיס מטוסים,

לעוף כמו ציפור,

לחצות גבולות ולחקור,

חלמת להשאיר שובל של קסמים,

להיות הראשון שבתור,

לשמש השראה, מספר אחת, המקור.

ביום חורפי וקר, מהדהד צלילו של אבזם,

אב בזעם מנוקר, את נשמת בנו מכלה עד זוב דם,

אגרוף, בעיטה, מכה, סטירה משפילה,

הפכת לשק חבטות, מאפרת נפש, כווייה מכילה.

רצית בנות,

רצית גם בנים,

לחנך למצוינות,

שילכו בדרכי האלוהים,

אז איך לעזאזל, בקלות כה בזויה,

גילוי עריות, הסתרת בעדות גלויה,

הכתמת ערכי מוסר, סילפת אמות מידה,

התביישי לך אישה, חטאייך חמורים מבגידה.

-----------------------------------------------------------------------------

מוקדש בעצב לכל אותם ילדים אשר מוצאים עצמם בגשם, בקור,

חבולים, מוכים, מושפלים, מפוחדים, מביטים לשמיים חסרי אונים.

שבוע הבא יתקיים "יום טוב", יום התרמה למען אותם גוזלים.

בואו נפתח את הלב ונגרום לריחות האביב לחלחל אל נפשם.

המעט שלנו שווה להם המון.

מעט החיוך הזה כל כך מגיע להם לעזאזל,

לא פחות מאשר לבני משפחותינו.

(תודה ל"סתיו5" על ההשראה)