לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
בשורות, עובדות וכיו"ב.
מחקתי כל כך הרבה פעמים את הפוסט הזה, מחפשת את המילים המתאימות, משתדלת להישמע שמחה...
החרדה שאחזה בנו גרמה לנו לא לדבר ביומיים הראשונים של השבוע. היא ידעה שאני מבינה, אני ידעתי שהיא יודעת. כפי שאמרה: "אנחנו יודעות לדבר גם בלי מילים". ביום שלישי התייצבתי אצלה שעה לפני הזמן, התארגנו יחד לאט, ונסענו לאונקולוג. שעה ארוכה התבונן בתוצאות מבלי לדבר. התעורר בי דחף כמעט נטול שליטה לנער אותו, להגיד לו שיש פה אנשים במתח שממתינים למוצא פיו! בסוף הואיל והסביר, והבשורות דווקא טובות: "כרגע אין מחלה". צריך לעשות כל חודשיים CT לבקורת, משום שהסרטן מסוג אלים במיוחד ונוטה לחזור, אבל הכימותראפיה "עבדה עליו יפה" וזה כמובן נהדר. יש לה 20-30 אחוזים לריפוי מלא, כלומר לכך שהוא לא יחזור. אז השמחה רבה, אך מהולה בפחד. אני מניחה שנתרגל אליו, לפחד הזה שגורם לנו להסתכל מעבר לכתף כל הזמן, והוא יהפוך לצל קלוש שלא יעיב מדי על חיינו. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה מאוד.
אמן ואמן, תודה רני!
תודה רבה לך
אוהבת את החשיבה שלך.
היא רק עוד לא מאה אחוז בריאה...
תודה.
עוד לא הגעתי לשם...
עוד עבודה רבה לפנינו...
אבל אין ספק שהבשורה טובה.
תודה מתוקתי.
אצל אמא שלי אין שום סיכוי לשומדבר מודרך...
חמסה!
תודה יעל.
תודה מותק, מילים יש לי המון.... :-)))
תודה תודה, העיקר שיש גם תקווה.
וודקה+תפוזים
יין גם הולך
וגם קוקטייל כלשהו.
איך מתאים לי - אין לך שמץ.
שמח בשבילכם
ומקווה שיהיה רק טוב מעכשיו
אמן
שימחה על כל יום של בריאות.
כן ירבו.
בשורה נפלאה. שמחה בשבילכן כל כך.
עכשיו לחיות לחיות ולהנות ביחד מכל דקה נתונה.
את בת נהדרת...
תמיד יש אחוזים
כמו לחצות כביש סואן
או סתם ללכת במדרכה
כרגע, היא מאה אחוז בריאה, וזה הכי חשוב.
בשורה נהדרת
מילים מרגיעות.
בהחלט מצריך הרמת כוס
לחיי החיים.
יופי
.
דמיון מודרך, עושה פלאים....ממש לחזק את התאים.לאחות אותם.
לא לחשוב על זה ויהיה טוב מי כמוני יודעת שנתיים בלי מחלה
הפעם הכוכב מיועד לבשורה הטובה.
הפחד יישאר, אבל גם התקווה!
יין מישהו??? אדום לבן?
וודקה (מומלץ)
בירה שחורה אולי
קדימה!!! לחיים
אוה, פליקרית - בדיוק זה! כל מה שאני מרגישה הוא לאות אדירה ורק רוצה לישון.....
זהו, שעוד לא בוקעת אנחת הרווחה הזו...
אכן בשורות טובות מאד.
אני יכולה להבין את הצל שילווה את החיים. אך לעומת החודשים האחרונים, והחשש לחייה, כעת המצב הרבה הרבה יותר טוב.
אנחת רווחה וחיבוק גדול.