הבלוג של mikelda
עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.
פוסטים פופולאריים
-
אי שוויון בחינוך בישראל
4/10/09 | 10580 צפיות
-
בשם האב
24/10/07 | 3013 צפיות
-
מה עשו הפוליטיקאים בשנת 2007
30/12/07 | 3557 צפיות
-
דמוקרטיה ימנית ודמוקרטיה שמאלנית
25/11/09 | 3796 צפיות
-
המסע לפולין | בעד או נגד
25/6/09 | 14009 צפיות
-
עצוב, עצוב מאוד
10/11/07 | 1315 צפיות
פוסטים אחרונים
- ספטמבר 2013 | התקפה או לא על סוריה 31/8/13
- ספר חדש | 93 כלים לאושר 20/3/13
- האם גם נפתלי בנט הוא נפתליהו ? 19/1/13
- למה לא לשמוח בשמחתם, שמחת הפלסתינים ? 1/12/12
- המבצע בעזה כהזדמנות 20/11/12
- הם יורים אנחנו שובתים וכך חוזר חלילה 11/11/12
למה נעלמו המורים הגברים מבית הספר
| בעבר "קיבלו" הנשים את הדין ונשארו בבית כדי לטפל בילדים ואילו הגברים יצאו לצוד, להשתכר ולהשתקר. היום כמאה חמישים שנה לאחר מכן ניתן לראות נשים משתלבות, נשים נאבקות על זכותן לשוויון. נשים נכנסות יותר ויותר למקצועות גברים ובדרך כלל מחקות את דרך החשיבה והפעולה של גברים. בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד נשים שומרות על הדרישה לשוויון ועם זאת אינן מוכנות לוותר על נשיותן ועל תפקידיהן. נשים חוזרות לדפוס הרגיל, שלא לומר טבעי, הן עוסקות במקצועות טיפוליים: אחיות, רופאות פסיכולוגיות מורות וכו'. נשים, במסגרת תהליך כניסתן לשוק העבודה, השתלבו במקצועות רבים, בין היתר מורות בבית הספר. היום שיעור המורות בבית הספר היסודי הוא כ 90%, בחטיבת הביניים 80% ואילו בתיכונים הנשים מהוות כ 70%, בממוצע הנשים מהוות 76% מכוח ההוראה במדינת ישראל. שיעור כזה של נשים במקצוע הפך את המקצוע למקצוע נשי. אם בעבר מרבית המורים היו גברים, הרי שכיום התמונה שונה לחלוטין, רוב המורים הם מורות. הגברים נעדרו למעשה לא רק מבית הספר, אלה במציאות של העשורים האחרונים, גברים רבים נעדרו גם מהבית, אם בגלל העובדה שהם נאלצים לעבוד הרחק מהבית ומהמשפחה או בגלל העובדה שמשפחות התפרקו עם הגידול בתופעת הגירושין. בשנים האחרונות נערכו מחקרים, שבדקו עד כמה משפיעה היעדרותו של האב על המשפחה ועל הילדים. המסקנות חמורות מאוד בנוגע לילדים, למשל: היעדרות אבות מחייהם של ילדים גורמים למגוון בעיות , לדוגמה: קשיי הסתגלות פסיכולוגיים, הישגים אקדמיים גרועים, התנהגות אנטי חברתית וקשיים ביצירת ושימור מערכות יחסים אינטימיות. היעדר אב משפיע לא רק על חוסר בדמות גברית לחיקוי, אלה גם בהתייחסות למושגים כמו פרנסה, שותפות ותמיכה באם. מצד שני נוכחות של האב משפיעה על ילדים בהסתגלות טובה יותר מבחינה פסיכולוגית, בהישגים טובים יותר בלימודים. הילדים האלו, פחות נוטים להתנהגות אנטי חברתית ומפתחים מערכות יחסים טובות יותר עם אחרים – כילדים, מתבגרים ומבוגרים.
אם מתייחסים לחלק מהנתונים האלו הרי שמגיעים למסקנה, שכדי לשפר את מערכת החינוך בישראל צריך למשוך חזרה מורים גברים למערכת החינוך.
השביתה האחרונה של מורי התיכונים המשיכה תופעה של "בריחת מוחות", שהתחילה בשביתת המורים הקודמת ב 1978 ונמשכה חודש וחצי. אז עזבו מורים גברים רבים את מקצוע ההוראה. עושה רושם שגם בשביתה האחרונה, בה הושפלו המורים על ידי האדישות של הממשלה, מורים גברים יעזבו את המערכת. למורים גברים במערכת החינוך יש חשיבות רבה, גם בגלל העובדה שילדים רבים גדלים בסביבה נשית החל עם כניסתם למערכת החינוך בגנים, ולעיתים קרובות, לא פוגשים דמות גברית עד לסיום התיכון. גם מבחינת טובתם של הילדים בעיצוב תמונת מציאות נכונה יותר, שבה גם גברים וגם נשים יהוו מודל במסגרות החינוך, משום שעל הילד להכיר גם בהבדלים בין המינים, להכיר את דפוסי הפעילות השונים ביניהם ולהכיר את ההבדלים בדרך קבלת ההחלטות של גברים ונשים. למען טובת הילד עליו לקבל גם מזה וגם מזו, כך למשל - לקבל מאישה את המושגים של דאגה לזולת, ומהגבר את המושגים של אסרטיביות והכרה בזכויותיו. תפיסה זו תומכת בתפיסות המודרניות המקבלות את ההבדלים בין נשים לגברים, ופועלות לאפשר לנשים להשמיע את דעתן ולהשפיע על קבלת ההחלטות גם בתחום הציבורי ולא רק בתחום הפרטי.
העלתי את הרשימה לדיון בקהילת חינוך.
מה צריך לעשות כדי להחזיר את הגברים למערכת החינוך? |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כגבר אל גבר,
מנסיון:
לא צריך שיחזרו.
הנשים מורות טובות יותר
רעיון נוסף
היום מורה גבר "נזרק" למעשה משוק העבודה :
3 שנים צבא
1 טיול וכד'
4 שנים מכללה אקדמית להכשרת מורים
כלומר רק בגיל 25-6 הוא מתחיל להרויח 5200 ש"ח ברוטו ,
אפשר אולי להחזיר את עניין "העתודה חינוכית"
לימודי חינוך יתחילו כיתה י"א (זה היה למשל בשנות ה-70 בסמינר לוניסקי) ההתמחות המעשית תעשה במסגרת השירות הצבאי באזןרי עדיפות לאומית
המורה הבוגר BED שיצא לשוק בגיל 22 פחות או יותר גם יתחייב לכמה שנות הוראה
ובא לציון הגואל ...
הבנתי, אבל כן נכנסת לשדה המוקשים הזה, כיוון שאתה מצטט אותן, ומשתמש במסקנות המופרכות שלהן כבסיס לטיעונים שלך.
תראה, עבדתי עם כמה מנהלות, כמות הדאגה לזולת אצלן שאפה לאפס, בלשון המעטה, אני עובד עם נשים כל החיים שלי, צר לי הניסיון8 שלי לא מצביע על התכונות האלה כמרכזיות אצל נשים. אני כן מכיר את תיאוריית סגנון הניהול הגברי וסגנון הניהול הנשי. ניהול הירארכי מול ניהול "רשתי" אופקי ולא אנכי ושאר ירקות ההבלים של הפוסטמודרניזם.
היי שלמה,
בתי ספר מקצועיים, זו סיסמה יפה, אבל היום הורי התלמידים, וגם התלמידים עצמם לא מתחברים לרעיון.
כדי שבתי ספר מקצועיים יחזרו ויקבלו הילה של יוקרה יש לעשות עבודה רבה.
היום בעידן האינסטנט וההי - טק כולם רוצים להשתכר הרבה ומהר.
בית ספר מקצועי נתפס כמקום למי שלא הצליח, מי שנפלט.
עיין ערך סטף ורטהיימר, הוא הקים בית ספר מקצועי המתבסס על פליטי המערכת, הוא צריך עובדים, לכן הוא בעצמו מכשיר אותם, ולא המדינה.
צריך לקבל את הרעיון ולאפשר הקמה מסודרת של מערכת חינוך מקבילה ופרטית. מה שבלאו הכי קיים היום.
מיכאל
פיתרון ביניים להחזרת המורים מה חידוש מה שכונה בזמני "בתי ספר מקצועיים"
שם גם המורה מדורג ומתוגמל (וגם נשאר) לפי "מקצועו" מהנדס הנדסאי וכד'...
תודה,
אני אגיב אצלך בבפוסט
מיכאל
.אל גרקו היקר,גבר הוא לא הנושא, ישנן העדפות לגברים והעדפות לנשים. הגברים בוחרים מקצוע לפי פרמטרים של שכר, קריירה ואילו נשים בוחרות מקצוע לפי פרמטרים חברתיים. בנוגע להתפתחות נכונה של הילד יש צורך בשני המינים, על זה כתבו חוקרים שוניםכמו: פיינס, הפסיכולוגיה של המינים, 1997 , פ'. רדאי (1995), "נשים בשוק התעסוקה ",בתוך: מעמד האישה בחברה ובמשפט, (פ. רדאי – עורכת),- למדן, אראלה ."ג'נדר במערכת החינוך והבניית עולם העבודה"; בתוך: נשים- הכוח העולה, (עורכת - ע'. מאור), 1997
- ק' גיליגן, בקול שונה, התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה, 1995 ,
· M.E. Lamb (1986), "The changing role of fathers". In M.E. Lamb, The Father's Role Applied Pperspective. New York: Wileyתחום החינוך, הוא התחום היחיד שבו הנשים " נהנות" או "סובלות" מהעדפה. לגמרי לא בטוח שזה לטובתן של הנשים.
מיכאלאריק ידידי,
הקביעות האלו אינן שלי, הן של נשים חוקרות בתחום מיגדר, פמיניסטיות למהדרין כמו:
(פרנסיס רדאי - עורכת שוקן,1995).
אני עדיין בבית הספר, מזכ"ל הסתדרות המורים הוא גבר, יו"ר ארגון המורים הוא גבר, כלומר, גם בתחום ההוראה יש משרות מועדפות שגברים מגיעים אליהן, והנשים נשארות מאחור. אגב, אם שני אלה אמורים להיות מודל גברי לחיקוי על ידי תלמידים, מראש אני מוותר עליהם ככאלה עבור ילדיי.
יש לי בקרות על הבלוג שלך, לא בגלל הנושא החשוב שהעלית, אלא בגלל פסקת הסיום -
למען טובת הילד עליו לקבל גם מזה וגם מזו, כך למשל - לקבל מאישה את המושגים של דאגה לזולת, ומהגבר את המושגים של אסרטיביות והכרה בזכויותיו. תפיסה זו תומכת בתפיסות המודרניות המקבלות את ההבדלים בין נשים לגברים, ופועלות לאפשר לנשים להשמיע את דעתן ולהשפיע על קבלת ההחלטות גם בתחום הציבורי ולא רק בתחום הפרטי.
תראה, הדברים האלה הינם הכללה מופרכת מעיקרה. לא יודע על איזה בסיס החלטת שנשים קשורות ל "דאגה לזולת" וגברים ל "אסרטיביות והכרה בזכויותיו". בשל כך ובשביל זה אין צורך שיגיעו גברים למערכת החינוך.
מצטער.
נ.ב.
כיכבתי כמובן!
מיכאל,
בגלל אורך התגובה, בחרתי להגיב בפוסט.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=375550
שושי
א. גבר אינו בהכרח דמות חשובה יותר להתפתחות בריאה של ילדים מאשר אישה, רק בשל היותו גבר.
ב. נשים מופלות לרעה ביחס לגברים בשכר בכל התחומים במשק, על כן לא פלא שנמצא יותר נשים בתחומים שמשלמים בהם מעט- החינוך למשל.
ג. ראוי למשוך אנשי מעלה למערכת החינוך, מחנכים ומחנכות כאחד. לשם כך יש לשלם שכר הוגן לכל המורים (לפחות השכר הממוצע ברשת), ולערוך רפורמה רצינית מקיפה כולל מבחני הסמכה למורים- לא הקשקושים המחקריים שהם לומדים היום בסמינרים, אלא מבחנים במתמטיקה, היסטוריה, יהדות, תנ"ך וכו'.