לא רציתי לקום מהמיטה בבוקר. כל לילה כשעליתי על יצועי בזמן שהותי במחנה עבודה בפולין , בתקופת מלחמת העולם השניה, התפללתי שלא אפתח את העיניים בבוקר. התנאים היו קשים וההתעללות של הנאצים בנו היתה נוראה. כשהיה לנו זמן פנוי אז הקצין הנאצי היה אומר לכל הקבוצה לעמוד ולשים אבן על הראש וללכת עד סוף המחנה. כשהגענו לסוף המחנה אמר לנו הקצין לחזור בחזרה למקום שממנו הגענו עם האבן על הראש. וכך חזר המשחק של הקצין עשרות פעמים. כך בילינו כשלא היתה עבודה במחנה.

מתוך עדות של יצחק טורנר בתאריך 2007