
| צא מפה.אני אומרת צא מפה. אני צועקת למה את לא נדיבה איתי? את יודעת שאני אוהב לראות אותך מתלבשת. צא מפה. אני מחזיקה את הקול שלי מתוק. קשה לי להתרכז שאתה מסתכל עליי, אני מסבירה כדי לא להפוך את זה למוקש. אני צריכה כמה דקות לבד.מסתכלת על ערימות הבגדים בחדר, ניגשת לארון והפאניקה שהייתה לי שבועות בגוף הופכת לבהירות.לחדות. לידיעה שאני צריכה לאסוף את עצמי . להתארגן. ומה שהכי פחדתי ממנו קורה.לא באסטרלי לא במנטלי קורה. עכשיו. בלילה השתקתי את הטלפון. אני אף פעם לא עושה את זה. משהו בי ידע שיש טלפון שאני לא רוצה לקבל. אם הייתי מחברת את הנקודות יותר טוב הייתי יודעת מה. ואם הייתי יודעת מה לא הייתי משתיקה את הטלפון הרי כל הזמן אני חוזרת לזמן ההוא ויודעת. בזמן הזה עוד היה מה לעשות.שבוע אני בפאניקה. סוגרת עצמי בחדר וצועקת.פחד מחלחל לי לגוף.כל הרמזים האלה החלומות. פחד לא רציונאלי קדום, נחשולי סופסופ מוצא הסבר. ביום הקודם הייתי איתו כל היום לא יכולתי להכיל את עצמי לבד. כשהיינו במיטה שלו הוא שאל אותי כמו שלפעמים היינו שואלים אחד את השני איפה את? אני לא פה.אני 30% בפנים. הנשמה שלי במשא ומתן איפשהו. מתחננת.את זה ידעתי להגיד.על מה לא ידעתי. לא ידעתי בזמן שעוד אולי אפשר היה לעשות משהו. אני מוציאה בגדים מהארון מכנסיים חומים לקירקוע נעליים נוחות וחולצת טורקיז. לקחתי גם טבעת ששחר קנה לי בהודו. בשעות הקרובות אני אקבל הרבה מחמאות על הלבוש. לכמה דברים אנחנו שמים לב כשאנחנו בקצה. כמה דברים אנחנו מפספסים. כשהוא משך אותי שוב אליו בבוקר קמתי.קמתי וראיתי שהיו שיחות. הרבה שיחות.משהו קרה אני אומרת לומשהו קורהאני יודעת.קטסטרופה גדולה. אתמול מחקתי הודעה של אבא שלי. כל בוקר שהוא יוצא מהבית הוא עושה סבב טלפונים. כמעט תמיד מעיר אותי. ותמיד השיחה מתחילה ככה " אייה , מה הערתי אותך? " בקול מתלהב של בוקר ומחזיק את האכזבה שלו ממני שגם הבוקר לא קמתי לעמל יומי. לפני יומיים הוא השאיר לי הודעה כי לא עניתי. " אייה את עוד ישנה? מה נשמע? תהיי בקשר טוב? " ומחקתי אותה. בקול הכי מתוק שלו והכי מתגייס להסתיר את האכזבה שלא עניתי לו . מחקתי אותה. את ההודעה האחרונה של אבא שלי בטלפון שלי. ההודעה המתוקה היומית מחקתי.ועכשיו נרשמות לי שיחות. טל אימא טל טל- משבע בבוקר. לא כל כך מוקדם אבל הרבה שיחות. מה קרה?עכשיו אני אדע. עכשיו כל הפחד הזה ייכנס למסגרת קונקרטית ויהיה הגיוני: אבא בבית חולים תבואי מהר. |
%%
בתגובה על צא מפה
עולם חדש ומצ'ופר
בתגובה על זכרון
פיי השקד
בתגובה על משלוח מנות מפולין שלפני
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו..עוצרת נשימה את
חיבוק.
מאחלת רפואה והחלמה מהירה לאבא שלך.
ההקשבה לעצמך מדהימה.
עכשיו קל יותר לקרוא.
השורות רצות וזה עוצר נשימה ומפחיד.
זרם אסוציאטיבי שסחף אותי עד הסוף
אם זה אמיתי, אז באמת רק בריאות טובה לאבא. ואם זה סיפור, הצלחת לרתק.
תודה.
פעם ראשונה שאני נתקל בך כאן באתר
ופעם ראשונה שאני קורא פוסט שלך
והנה, בדיוק פוסט ששלחת מקודם, היום, בבוקר
והפוסט הזה חזק מאוד
איחולים להחלמה מהירה ולבריאות טובה לאביך, אם הבנתי נכון
ההודעה האחרונה, לכעת, נכון? עוד יהיו הודעות ממנו
יש לך שם יפה אגב, יום טוב, למרות שהוא אולי לא, שיהיה כן איכשהו, שיהיה טוב מחר
אני אחכה בסבלנות שתערכי כי אני לא רואה כלום בגילי המתקדם, בפונט הזה שמכאן הוא נראה כמו נמלה שזה עתה נולדה :))
בוקר טוב, אלכימאית.