כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    על 'הקשר הגילוי' ו'הקשר הצידוק'

    13 תגובות   יום חמישי, 3/4/08, 17:06

    אחת ההבחנות החשובות, שכל מי שעוסק בתהליך יצירתי יודע אותה באינטואיציה שהוא רוכש לעצמו מתוך הנסיון במעשה היצירתיות, היא ההבחנה בין 'הקשר הגילוי' ובין 'הקשר הצידוק'. 

    במקורה הבחנה זו מיוחסת לג'ון הרשל שכתב עליה עוד ב- 1830בספרו A Preliminary discourse  on the study of natural philosophy.. על תפקידה של הבחנה זו בהתפתחות המדע תוכלו לקרוא בספרו של אהרון קנטרוביץ  מהאמבה עד אינשטין שיצא בהוצאת אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן ב-2002.

     'הקשר הגילוי' הוא ההקשר שבו אנו מגלים דברים חדשים. אותם דברים שלא הבנו אותם ואף לא חשנו בהם, לפני כן. 'הקשר הצידוק' הוא ההקשר שבו אנו מנסחים ומתארים את אותם דברים חדשים שגילינו. בעוד שהקשר הגילוי' מתייחס לתהליכים החשיבתיים המוליכים לגילויו רעיון או ידע חדש. 'הקשר הצידוק' ענינו בניסיון שלנו להצדיק את מה שגילינו.  

    חשוב שנדע להבחין בין שני הקשרים אלה ונימנע מהפעלת הכללים של 'הקשר הצידוק' כאשר אנו מנסים לגלות או לדלות מתוכנו את מה שאינו עדיין גלוי לנו.  

    זו היא עצה חשובה ביותר לכל מי שרוצה לפתח את יכולת הגילוי היצירתי שבו.  

    אולם לאחר שהרגלנו עצמנו להבחין ביניהם ולעשות את השימוש הנכון בהם, כדאי שנכיר גם בכך שלמעשה אין אלה שני ניגודים. אלא שני ממדים של החשיבה שמתקיימת שלמות ניגודית יצירתית ביניהם. 

    אין המרה פשוטה ומלאה בין מה שאנו מבינים ב'הקשר הגילוי' שלנו ובין מה שאנו מסבירים (לעצמנו או לאחרים) ב'הקשר הצידוק' שלנו. מה שמתרחש ביניהם הוא תהליך של התמרה – תהליך של טרנספורציה בין מימד אחד של חשיבתנו (מימד הגילוי) ובין המימד האחר שלו (מימד הצידוק) ובמהלך תהליך התמרה כזה מה שמועבר ביניהם מתנסח מחדש ומשתנה. 

    'חיכוך ההתמרה' שנוצר במחשבתנו כאשר אנו מעמידים את מה שגילינו למבחן הצידוק (שלנו או של האחרים), יכול כשלעצמו לגרום  לנו לחשוף   ממדים חדשים של הנושא. ממדים שלא היו נהירים  לנו בצורה מספקת עד כה ואלה מניעים שוב את תהליכי 'הקשר הגילוי' שלנו לחיפוש אחר הבנות חדשות, ובכך גם את היצירתיות שבנו.  

    בתהליך זה אנו מעלים שוב לתודעתנו את מה שלא העברנו עד כה להקשר הצידוק. חומרים כאלה תמיד קיימים שכן מעולם איננו מצליחים להעביר את כל מה שאנו מבינים ב'הקשר הגילוי' ל'הקשר הצידוק'. תמיד נשאר משהו שאיננו מצליחים ללכוד אותו בהסברים שאנו נותנים. ועתה נוכל להשתמש בהם כחומר גלם להמשך תהליך הגילוי שלנו, על מנת לחזור פעם נוספת ל'הקשר הצידוק'. 

    על יחסים ותהליכים אלה שבין 'הקשר הגילוי' ו'הקשר הצידוק' יכול להעיד כל צייר, כל משורר, כל סופר וכל כוריאוגרף. אך גם בכל תהליך של קבלת החלטות מומלץ להיות ער להם ולנתק את התהליך של העלאת הרעיונות והמצאת האלטרנטיבות  הכרוך בחשיבה יצירתית וגילוי, מן התהליך של בחינת הרעיונות , והאלטרנטיבות, הערכתם, בדיקת היתכנותם והתאמתם, הכרוך בשיפוטיות ובהקשר הצידוק, אך לדעת גם כיצד להתמיר שוב את מה שמתגלה לנו כבלתי מספק ב'הקשר הצידוק', ליצירתיות נוספת.   

    צבי לניר

    ©Praxis  

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/08 11:37:
      המאפיין שאולי מבדיל בין הקשרי הגילוי והצידוק, התיאור המילולי, הוא המקום שבחרתי להתחיל ממנו.חישבו למשל על משחק האסוציאציות. כל שחקן בתורו מכריז על מילה או ביטוי שנובע מהקודם באופן אסוציאטיבי לדעתו. אם המלים הן המעטפות של הקשר הצידוק אזי יש כאן בעצם התמסרות בהקשרי צידוק אישיים. כשאדם שומע מילה או ביטוי, נולדת בתוכו מחשבה על אותו הביטוי והיא גוררת הקשר גילוי או שהיא היא ההקשר עצמו. כלומר משחק אסוציאציות פשוט יכול לאמן את היכולת הזאת על ידי הפעלתה תדיר.אפשר לדעתי להגדיל את נצילות האימון על ידי שימוש במלים נבחרות ולא סתם "אקראיות".למשל אני מניח שהקשרי גילוי הנולדים ממלים כמו שלטון או סקס, יהיו הרבה יותר קשים לצידוק או להפיכה למשפט, מאשר מלים "פשוטות" יותר כמו מטריה או צמיג. 
        19/4/08 18:06:

       

      צטט: harry potter 2008-04-16 19:18:43

      אני מבין שיש חשיבות עצומה באופן שבו אנחנו  מתרגמים הקשר גילוי להקשר צידוק.

      האם ידוע לך, או למישהו פה, אם יש דרכים לאמן את היכולות הקוגניטיביות שלנו לכך שיוכלו לבצע את הטרנספורמציה הזאת ביתר קלות או ביתר דיוק ?

       

      הי ניר,

      אתה יכול להתחיל את המסע האישי  באימון היכולות הקוגניטביות האישיות שלך במעברים שבין 'הקשר הגילוי' ו'הקשר הצידוק' בכך שעתה, לאחר שיש לך כבר את המושגים המאבחנים לחשוב דרכם על קיומה של הבחנה כזו, התחל לנסות ולאבחן את קיומם בהקשרים השונים של פעולות החשיבה היומיומיות שלך.

      יש גם מתודות וכלים שמאפשרים לבצע ולהפעיל הבחנות אלה בצורה שיטתית יותר, אך אלה מחייבים הסברים ותרגולים שהם מעבר למה שמאפשרת המסגרת של בלוג.

      אשמח לקרוא על חוויותיך בהתנסות העצמית.

      חג שמח

      צביקה לניר

        16/4/08 19:18:

      אני מבין שיש חשיבות עצומה באופן שבו אנחנו  מתרגמים הקשר גילוי להקשר צידוק.

      האם ידוע לך, או למישהו פה, אם יש דרכים לאמן את היכולות הקוגניטיביות שלנו לכך שיוכלו לבצע את הטרנספורמציה הזאת ביתר קלות או ביתר דיוק ?

       

        7/4/08 19:48:

       

      במילים פשוטות תהליך ספירלי.

      תודה על שגרמתה לי להתמיר.

       מתאים לי בתקופה זו של קבלת החלטות.

      רינה

        7/4/08 19:11:

      ואגב.... לנמרוד הלוי

       

      מצטער על החיתוך שמונע ממך לקרוא את הפוסט. זו היא תקלה של המערכת....

        7/4/08 19:10:

      לנרי בר-און, אורן שני, לאה אולשר, דבי לוזיה, יורם דוברת וצביה רובין.

      תודה לכל אחד מכם על תרומת 'הקשר הצידוק'  מתוך 'הקשר הגילוי' שלו, שאני מקווה שהפוסט המייצג את 'הקשר הצידוק' שלי, הצליח לעורר בו. 

      מה שמצדיק את האמירה - Mind is not a mind.

      צביקה לניר

        6/4/08 17:00:

      מאוד מעניין ומסכימה מאוד למה שכתבת.

      *

        6/4/08 15:54:

      צבי שלום

      תודה על ששלחת

      קראתי בעיון רב - והשכלתי

      תודה

      יורם

        6/4/08 11:43:
      צבי הפוסט הזה חתוך ואני לא יכול ממש לקרוא אותו...
        5/4/08 23:13:

      צבי שלום,

      הערה אחת לדבריך:

      תהליך הגילוי אינו רציונלי ואינו ניתן לשליטה. רגע אחד הראש ריק וכעבור רגע נוכח בו רעיון חדש. מאיפה הגיע? זה תמיד מדהים אותי מחדש. אבל העניין הוא שאין צורך להתאמץ כדי לעשות את ההבחנה בין שלב הגליוי לשלב הצידוק. כל מי שחווה את הגילוי יודע זאת בבירור כי המעבר מהאינטואיטיבי לשכלתני הוא מאד ברור.

        5/4/08 17:58:

      צבי היקר

      שוב תודה על פוסט מעניין שמחכים אותנו

      אני רואה בברור את ההבחנות שלך שכן בימים אלה אני שוקדת על תכנית למידה חדשנית ואני נמצאת בשלב הגילוי. אני מבחינה איך בכל פעם שנולד רעיון , מתחלפת האונה במוח ומתחיל תהליך הצידוק...

      ומה שאני חושבת עכשיו שבמקרה שלי: יש לי זמן, אין כאן הוצאה כספית וכו , כדאי שאתן לתהליך הראשון זמן רב להתגבש ולא ארוץ לתהליך ההתמרה

      אז תודה  זה עשה לי משהו...

        5/4/08 17:11:

      אני מאוד מאוד מתחבר למה שכתבת כאן.

       

      וזה מזכיר לי משהו שרוברט אופנהיימר אמר פעם: "אצה מה שלא הבנו, הסברנו האחד לשני"... 

        5/4/08 16:56:

      מעניין מאוד ההבחנה הזאת.

      אני מוצא קשר למודל של אוטו שומכר  THEORY U   הלינק מפנה למבוא לגישה  

       

       

       

       

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים