אנשים זה דבר כלכך מוזר אני לפעמים מסתכל עליהם מהצד, לרגע עוצר את הדרך מתבונן על הפנים על הגוף המתנדנד בהליכה מהירה מציץ לתוך הכאב והסבל לתוך הכאוס שבנו לעצמם. אני חושב שאנשים מתקשים להתמודד עם הטוב, אולי הם לא רואים אותו אולי הם שכחו שבעצם טוב להם. הצצתי היום לבליל של מילים, לתקוות ויאוש אנשים זה דבר כלכך מוזר.
לפעמים אנשים חולפים כצל בתוך מחשבה, פניהם חרוטות אצלי כתאטרון בובות הם נעים במעגל של אי שביעות רצון, מחפשים להם שלמות. איש אחד עמד מול שולחן ערוך כל טוב, הוא היה קצת פוזל אני חושב כי הוא הגניב סנדוויץ פסטרמה לארוחת השבת. אישה אחת בצבעי הקשת רצתה להיות שקופה. אנשים זה דבר כלכך מוזר
ואני רק איש קטן |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כנראה
אני שואל, מתי די ?
מתי בעצם מגיעים לחלקת אלוהים קטנה שלך.
<תודה על הכוכב>
ממש ממש פיצפונת
<צוחקקקקקקק>
מעולם לא מצאתי בך שום דבר קטן
אישה גדולה מהחיים
ואולי זו רק השאיפה ליותר
או תסמונת הדשא של השכן
כוכב ממני
יאללה נו,
כוכב גם מאישה פיצפונת :-)