נוגליטההההההה

שלא תגידי שלא ביקרתי........

ואפילו נהניתי וכיכבתי......

נפגשים היום........

חיוך

נהדר השיר הזה  אחרי השינויים שערכת בו

יהודית

מקסימילאין - תודה רבה... אשתדל לספק את הסחורה

צורי בורי - נראה לי שאני לוקחת אותך איתי לסדנת כתיבה אחרי המילואים שלך.... :)

צטט: נוגליטה 2008-04-06 17:49:34

צורי בורי, אם בא לך לשתף בתחושות השונות - לך על זה :)

תודה בכל מקרה (אפילו שהכרחתי אותך)

עולות כאן מספר שאלות.

במה הופך התייר המבולבל? במפה, במנת הפלאפל, בצעירה בשמלה האדומה או שמא דווקא בזקנה....(מה שמסביר את העובדה שהיא ברחה)

למה מתכוונת המשוררת בתיאור הציפס המגיח מתוך מנת הפלאפל? מה משמעות קומו של התייר ומייד לאחר מכן ניגוב פיה של הצעירה? מדוע חש הספסל עירום נוכח כל ההתרחשות ההזויה?

המון שאלות ללא תשובות... :-)

 שיר יפה...

בקריאה ראשונה - זה הרגיש כמו רגע קפוא בתוך בועה נוגה.

בשנייה - יש תחושה של "ספסל ערום" שנשארה לי גם אחרי שיצאתי מהאתר.

עכשיו כשאני קורא, אני מבין שציירת את הדמויות כך שהן נחרטות בזיכרון ולא רק הרגע שנוצר בינהן.

רוצים עוד...

:-)

צורי בורי, אם בא לך לשתף בתחושות השונות - לך על זה :)

תודה בכל מקרה (אפילו שהכרחתי אותך)

 יופי של שיר. קראתי כמה פעמים ובכל פעם יצאתי עם תחושה קצת אחרת.

תמשיכי לכתוב

כשיהיו לי כוכבים אני אחזור לככב.