כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    מערכה 22: מלחמת תרבות - חוק החמץ

    19 תגובות   יום שישי , 4/4/08, 01:13
     

    נציגי העם בפרלמנט לא מבינים את מהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל.

    מעניין ומוזר נציגנו בכנסת, שהם קול העם, מתלהמים על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, כאשר השופטת תמר בר אשר צבן, פירשה את חוק החמץ על פי הפשט שלה ולא על פי הדרש שלהם.

    למה חוסר הבנה?

     במשטר הנוכחי הנהוג עדיין בישראל ישנה הפרדת רשויות. הרשות המחוקקת עוסקת בחקיקת חוקים ואילו הרשות השופטת עוסקת בפרשנות של חוקי הכנסת והתאמתם לרוח הזמן והמציאות.

    חברי הכנסת יודעים, שהם אלו הקובעים, הם אלו האחראים על בהירות החוקים. אם בית המשפט החליט להתייחס לנושא הפומביות והגיע לפסיקה שאינה מקובלת על חברי הפרלמנט, שיואילו בטובם לתקן, לערוך את החוק מחדש. להביא מחדש את החוק, שנחקק בשנת 1986, לבית המחוקקים לדיון מחודש ולהתאים אותו לדעתו של העם. אולי זו לא חוסר הבנה אלה היתממות וגלגול עיניים.

    במקום לעשות את עבודתם ביושר ובאופן מקצועי כמתחייב, הם בחרו להשתלח בבית המשפט, בשופטת ולהמשיך לפגוע בלגיטימיות של מערכת המשפט בישראל.

    הניסיון לקעקע את יוקרת בית המשפט אינה חדשה, גם שר המשפטים - דניאל פרידמן פועל ללא ליאות מזה זמן במטרה דומה.

     

    השופטת החליטה לפסוק תוך כדי התאמת החוק לערכים נוספים שהחכי"ם הדתיים מתנגדים להם: לערך הדמוקרטי, לחופש העיסוק, לשוויון, לחופש מדת ועוד ערכים וזכויות מגוונים.

    השופטת ממשיכה בעצם פסיקתה את הפלפול התלמודי, שהממסד הדתי כה מטיב להשתמש בו, אבל כאשר בית המשפט משתמש באותם כלים עצמם, יוצאים נציגי הממסד הדתי בצעקות שבר.

     

    ההתלהמות של חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות כלפי בית המשפט אינה חדשה, הסיבות נותרו כפי שהיו, לקעקע את מערכת המשפט החילונית ליברלית, לקעקע את הבד"ץ של החילונים, הלא הוא הבג"ץ, להשליט את פרשנותם. הם פ ו ח ד י ם להביא את החוק לדיון מחודש בכנסת, אולי הם יודעים למה.

    לגמרי לא בטוח שניתן יהיה להגדיר את המושג פומבי. קשה להסביר שפנים מכולת או בתוך מסעדה הם תחום פומבי, את זה גם בעזרת פלפולי פלפולים הם לא יצליחו לשכנע.

     

    פשוט יותר להתלונן ולפגוע בבית המשפט. עדיין נראה שח"כ הדתיים מעדיפים לערער על החלטת בית המשפט ולא להביא את חוק החמץ לדיון ציבורי מחודש בכנסת.

     

    נראה שזוהי מערכה נוספת של מלחמת התרבות על אופיה של מדינת ישראל -  כמדינה יהודית ודמוקרטית. נפגש במערכה הבאה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

       

      צטט: מרדכי מולנור 2008-05-07 13:44:00

      אם מסעדה אינה נחשבת,מקום צבורי,לצורך ענין מכירת חמץ

      איך היא נחשבת מקום ציבורי לענין העישון?

      היי,

      ברור שיש פה פילפול,

      הרעיון הוא שהפרדת דת ומדינה תמנע את הצורך להתפלפל ולהעביר את ענייני הדת לתחום הפרטי.

      כוחות השוק החברתיים יגרמו לכך שלא תהיה פגיעה מכוונת במטרה להכעיס, אולי.

      מיכאל

        7/5/08 13:44:

      אם מסעדה אינה נחשבת,מקום צבורי,לצורך ענין מכירת חמץ

      איך היא נחשבת מקום ציבורי לענין העישון?

      מצד שני צביה גרוס - יועמ"ש במשרד הביטחון.

      גם זאב סגל נדרש לפסיקה ולכן ניתן לקרוא הסבר מלומד של משפטן:

       

      http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/972031.html

       

      מיכאל

        5/4/08 22:13:

       

      צטט: mikelda 2008-04-05 09:24:10

       

      צטט: ש.י.ק 2008-04-04 11:45:37

       

      דמוקרטיות אגב, אינה "שלטון העם" "ושלטון הרוב" בלבד.

      זהו שלטון שאמור לדאוג לכל זכויות המיעוט בתוכו.

       

       

      מה מפריע לך אגב בחוק החמץ? (לא ממש קראתי מה פשר החוק, אם אני מבינה נכון מזיכרוני, זה חוק שאומר שבימי הפסח אין למכור חמץ)

      היי שיק,

      שלטון דמוקרטי לא מחויב לדאוג לכל זכויות המיעוט, אבל יש תחומים בהם הוא לא מתערב, כדי לאפשר למיעוט לממש את הזכויות המיוחדות שלו, בין היתר הזכויות בתחום הדת.

      דווקא הפרדה בין דת ומדינה תעזור למיעוט לשמור ולטפח את הזכויות הדתיות שלו.

       

      בנוגע לחוק החמץ,

      אישית לגמרי לא מפריע לי, ההיפך במדינת ישראל יש מקום לחוק כזה, במיוחד שהחוק הזה משקף את האמונות של הרוב במדינה. אבל ההפרדה של דת ומדינה תשאיר את התחום הדתי מחוץ לויכוחים אינטרסנטיים של כל מיני מניפולטבים למינהם.

      מיכאל

       

       

      בדיוק השבת התפרסם בידיעות אחרונות בטור של אורי אורבך משהו שעדיף שאעתיק לפה מאשר אפצח במילים משלי בבקשה:

       

       

      מיד כשפרץ העימות בין אי העסקים דודי ויסמן לציבור החרדי, נתפרסם כי חילול השבת של עיסקי ויסמן "פוגע ברגשות" של הציבור החרדי. מול הרגשות של החרדים צצו ועלו טענות כי אנחנו חיים במדינה חופשית, ועומדת לויסמן הזכות לפתוח את הרשת הקמעונאית שלו בשבת.

       

      כמעט בכל עימות דתי-חילוני מתקיימת החלוקה האוטמטית:

      לדתיים יש רגשות ולחילונים יש זכויות. החרדים תמיד נפגעים, מתלהמים,מאיימים,מחרימים, ואילו הצד החילוני הוא בסך הכל זה שנלחם על חופש העיסוק, נאבק על זכויות, ומגן על ערכיו הדמוקטיים. לדתיים יש אינטרסים סקטוריאליים ופרץ רגשות, לחילונים יש דמוקרטיה., זכויות, וסדר תקין. אלא שהמציאות הפוכה. פתיחת עיסקי מכולת בשבתות היא פגיעה בזכויות של הדתיים, ואילו החרמת העסקים המחללי שבת היא זכות אזרחית וצרכנית. חנויות מכולות הפתוחות בשבתות גורמות לתגובת שרשרת של פתיחת עסקים נוספים, ודוחקות את הציבור החרדי ובעיקר הדתי לשכונות ולערים משלו.

       

       

      חילול שבת, בעיקר בתחום המסחר, הוא מפגע חברתי חמור, המצמצם את אפשרויות התעסוקה של עובדים שומרי שבת, מחבל באפשרות לשיתופי פעולה עסקיים ומסחריים בין דתיים לחילונים וגורם עוד שורת נזקים סוצייאלים ארוכה לחברה הישראלית.

       

      יותר משחילול השבת הזה פוגע בחרדים, הוא פוגע בציבור הדתי ציוני, העובד ופועל בערים מעורבות. שלא לדבר על העבירה על החוק בפתיחת עסקי מסחר בשבת.

       

      לא אכפת לי רגשות, אלא זכויות. זכויותיו של הציבור הדתי עדיפות על ריגשותיו של דודי ויסמן.

       

       

        5/4/08 22:04:

       

      צטט: רביב נאוה 2008-04-04 17:24:25

       

      אפשר שאלה, ש.י.ק.?

       

      מאיפה הרפלקס המותנה הזה לגדף את בית המשפט העליון בכל הזדמנות.

      בסדר, הוא מעצבן אותך - אבל להחלטה בעניין חוק החמץ אין קשר לבג"ץ. היא התקבלה ע"י בית-משפט לעניינים מקומיים בירושלים.

       

      אולי אפשר לתת לברק (יודעת מה, גם לפרידמן) לנוח בשקט במשך השבת ולא לגייס אותם לכל ויכוח.

       

       

      אפשר אפילו יותר משאלה אחת:)

       

      א. על רפלקס מותנה לא שואלים שאלות, שהרי - רפלקס זה משהו אוטמטי ;)

       

      ב. כמובן בצחוק סעיף א.

       

      ג. אני (ודומי) לא מגדפים אוטמטית את בית המשפט העליון. אתה יכול לקרא את זה הפוך, מאיפה לבית המשפט העליון הרפקלס המותנה לכל דבר שקשור לדת.

       

      חוק החמץ הוא אכן לא קשור לבית המשפט העליון, אבל רוחו של בית המשפט העליון והשקפותיו, משפיעה על שאר השופטים, ושפיטותיו היא נגזרת מרוח השפיטה המקובלת.  שזה אגב, לטוב ולמוטב.

       

       

       

      מבחינתי לתת לברק פרידמן וכל שאר המשפטנים לנוח כל שבת (עכשיו תגיד שגם הבג"ץ לא יהיה שבסוף יכריע אודות עבודה בשבת כן או לא..) זה הם שמתישהו יפסיקו גם את זה:)

       

       

       

        5/4/08 18:09:

       

      הבדיחה התפלה ששמה חוק החמץ. אני נזכר בסיפורים של דב"א על חגיגות פסח "הכשרות", אני נזכר בילדותי הבלתי כשרה בעליל, וגם כיום אני מקפיד ללכת רק למסעדות בלתי כשרות בעליל.

       

      צטט: ש.י.ק 2008-04-04 11:45:37

       

      דמוקרטיות אגב, אינה "שלטון העם" "ושלטון הרוב" בלבד.

      זהו שלטון שאמור לדאוג לכל זכויות המיעוט בתוכו.

       

       

      מה מפריע לך אגב בחוק החמץ? (לא ממש קראתי מה פשר החוק, אם אני מבינה נכון מזיכרוני, זה חוק שאומר שבימי הפסח אין למכור חמץ)

      היי שיק,

      שלטון דמוקרטי לא מחויב לדאוג לכל זכויות המיעוט, אבל יש תחומים בהם הוא לא מתערב, כדי לאפשר למיעוט לממש את הזכויות המיוחדות שלו, בין היתר הזכויות בתחום הדת.

      דווקא הפרדה בין דת ומדינה תעזור למיעוט לשמור ולטפח את הזכויות הדתיות שלו.

       

      בנוגע לחוק החמץ,

      אישית לגמרי לא מפריע לי, ההיפך במדינת ישראל יש מקום לחוק כזה, במיוחד שהחוק הזה משקף את האמונות של הרוב במדינה. אבל ההפרדה של דת ומדינה תשאיר את התחום הדתי מחוץ לויכוחים אינטרסנטיים של כל מיני מניפולטבים למינהם.

      מיכאל

       

      צטט: חץ עין נץ 2008-04-04 19:46:34

      אני דווקא חושב שהפסיקה הזאת הוזמנה ע"י חברי הכנסת הדתיים, זה מאפשר להם לרוץ לטלויזיה ולתחיל להלחם במוכרי החמץ ערלי הלב. העניין הרי מעניין את עם ישראל כשלג דאשתקד. המוני בית ישראל החרדים לא ממש איכפת להם מה אנחנו עושים בבית ואו במסעדה לא כשרה. הרבנים שלהם נלחמים בזה רק בכדי לקבל נקודות בקרבות אחרים. מה איכפת לו? במילא מוכרים שם חזיר ושרצים אז החמץ מציק לו? הפ נלחמים בחמץ בכדי שלא יצטרכו להלחם על דברים שבאמת חשובים להם....

      זה מזכיר לי את צילומי מהומות השבת בירושלים, שהחרדים הפיצו בעולם נגד המדינה הציונית.

       

      צטט: רביב נאוה 2008-04-04 17:24:25

       

       

      לעצם העניין, אני חולק על מיכאל. זו זכותם וחובתם של חברי הכנסת, בוודאי הדתיים שבהם, לבקר את החלטת בית המשפט. זה לא בא במקום שינוי של החוק, אם יהיה. אני, אגב, סבור שחברי הכנסת לא ישושו לחלץ את החוק מהעמימות שלו, ובעצם בכלל לא בטוח שצריך כאן חקיקה ראשית. את חוקי העזר העירוניים של ירושלים הרבה יותר קל לשנות.

      באשר לפסיקה של בית המשפט - למרות שהיא משקפת את דעתי, אני  לא מאמין שהיא תשרוד את כל ערכאות הערעור. הנושא הזה לא יגיע לבג"ץ בסיבוב הנוכחי, הוא ייעצר הרבה קודם. 

       היי דרור,

       

      זכותם של ח"כ כמו כל אזרח לבקר את החלטות בית המשפט.

      מכאן ועד הסתה או "ביעור חמץ" בבית המשפט , כדבריהם, הדרך עדיין ארוכה.

       

      דרך העירעורים היא לגיטימית.

       החשש של החכי"ם הדתיים לשנות את החקיקה הראשית, היא ברורה, בית המשפט לדעתי משקף את דעת הציבור.

      החוק הזה, ואחרים הדומים לו משקפים את ההכרח להפריד בין דת למדינה.

       

       

        4/4/08 19:46:

      אני דווקא חושב שהפסיקה הזאת הוזמנה ע"י חברי הכנסת הדתיים, זה מאפשר להם לרוץ לטלויזיה ולתחיל להלחם במוכרי החמץ ערלי הלב. העניין הרי מעניין את עם ישראל כשלג דאשתקד. המוני בית ישראל החרדים לא ממש איכפת להם מה אנחנו עושים בבית ואו במסעדה לא כשרה. הרבנים שלהם נלחמים בזה רק בכדי לקבל נקודות בקרבות אחרים. מה איכפת לו? במילא מוכרים שם חזיר ושרצים אז החמץ מציק לו? הפ נלחמים בחמץ בכדי שלא יצטרכו להלחם על דברים שבאמת חשובים להם....

        4/4/08 19:41:

      בכל מקום שבו יהיה משהו נגד הדתיים מייד הם ישפכו את הגיגית יחד עם האמבטיה והתינוק גם כן.

      הפחדנים הם המחוקקים. אתה צדקת.

      במקום לחוקק חוקים, הם כל הזמן מנסים להפחיד.

      המדיניות של הנציגים והפוליטיקאים שלנו היא לא יותר מהסתה.

      אין התמודדות עם מצבים. יש רק התמודדות עם אנשים שלא נותנים להם לחלק את השמנת למקורבים להם.

      ואם מלחמה על כוח, אז כל האמצעים כשרים: יאללה בואו נשרוף את בית המשפט (בסיציליה - יורים בהם).

      במקום לבחור בדרך המקובלת: לרוב אין בעיה לחוק חוקים.

      במקום זה: בואו נלכלך את השופטים ואת בני משפחתם.

      הפוליטיקאים שלנו יש להם רק כלי אחד לעבוד איתו - הפחדה.

      קטנים - הם.

      (וחוק החמץ הוא רק הטריגר) 

        4/4/08 17:24:

       

      צטט: ש.י.ק 2008-04-04 09:46:39

       

      הכנסת פוחדת, הדתיים פוחדים.

       

      מעניין, מי שנראה לי הכי פוחד במשך השנתיים האחרונות הם אנשי בית המשפט העליון.

       

       

      פשוט סוף סוף יש מישהו שמעמיד אותם במקום הראוי להם.

      הם צימחו כנפיים מעבר למידות הראויות והמתאימות להם.

       

      הכל שפיט - חוץ מבית המשפט - כלפיו, המוסד המקודש - אסור שיהיה בכלל מעקב, ביקורות, ושפיטות.

       

      אפשר שאלה, ש.י.ק.?

       

      מאיפה הרפלקס המותנה הזה לגדף את בית המשפט העליון בכל הזדמנות.

      בסדר, הוא מעצבן אותך - אבל להחלטה בעניין חוק החמץ אין קשר לבג"ץ. היא התקבלה ע"י בית-משפט לעניינים מקומיים בירושלים.

       

      אולי אפשר לתת לברק (יודעת מה, גם לפרידמן) לנוח בשקט במשך השבת ולא לגייס אותם לכל ויכוח.

       

      לעצם העניין, אני חולק על מיכאל. זו זכותם וחובתם של חברי הכנסת, בוודאי הדתיים שבהם, לבקר את החלטת בית המשפט. זה לא בא במקום שינוי של החוק, אם יהיה. אני, אגב, סבור שחברי הכנסת לא ישושו לחלץ את החוק מהעמימות שלו, ובעצם בכלל לא בטוח שצריך כאן חקיקה ראשית. את חוקי העזר העירוניים של ירושלים הרבה יותר קל לשנות.

      באשר לפסיקה של בית המשפט - למרות שהיא משקפת את דעתי, אני  לא מאמין שהיא תשרוד את כל ערכאות הערעור. הנושא הזה לא יגיע לבג"ץ בסיבוב הנוכחי, הוא ייעצר הרבה קודם. 

        4/4/08 11:45:

       

      צטט: mikelda 2008-04-04 11:04:31

       

      ש.י.ק היי,

       

      נראה לי שדווקא הפרדת דת ומדינה תועיל מאוד לחברה הישראלית גם הדתית וגם החילונית. אני בטוח שהמון מתחים המנוצלים על ידי בעלי עניין לא היו קיימים.

       

      בנוגע למדינה יהודית, המדינה היא גם דמוקרטית השילוב והאיזון בין שני הערכים הוא אפשרי, למשל על ידי ההפרדה מדת ומדינה.

      גם החרדיםשל מר"ץ וגם החרדים הליטאים קיימו ניסיונות למצוא פתרון של הפרדת דת ומדינה.

       

      נקודות למחשבה.

      מיכאל

       

       

      אין לי מושג עד כמה הפרדת דת מהמדינה תועיל או תגרע ממהות המדינה כמות שהיא, משאירה את זה לגדולים ממני.

       

      היותה של המדינה דמוקרטית, לא סותר את היותה של המדינה יהודית.

      חוקים שנקבעים  (דמוקרטית אגב) בכל נושא, לאו דוקא דתי, אתה יכול להגיד שהוא מקדם מטרות מסוימות למען אידיאל מסוים. (שיש המחזיקים ממנו, ויש הבזים לו, או אפתיים כלפיו)

       

       

      דמוקרטיות אגב, אינה "שלטון העם" "ושלטון הרוב" בלבד.

      זהו שלטון שאמור לדאוג לכל זכויות המיעוט בתוכו.

       

       

      מה מפריע לך אגב בחוק החמץ? (לא ממש קראתי מה פשר החוק, אם אני מבינה נכון מזיכרוני, זה חוק שאומר שבימי הפסח אין למכור חמץ)

       

      צטט: solix73 2008-04-04 10:08:24

      אני חושב שחוק החמץ הוא חוק אנכרוניסטי , לפני המצאת המקפיא והתנורים

      הפשוטים והזולים לאפיית הלחם

      היי שלמה,

       

      נדמה לי שגם אנשי ש"ס מבינים את זה, לכן הם לא מחזירים את חוק החמץ לפרלמנט, ולא מנסים לערער בפומבי על הסכם הסטטוס-קוו, הם פוחדים והם יודעים למה.

      מיכאל

       

      צטט: ש.י.ק 2008-04-04 09:50:43

       

       

       

      סליחה, שכחתי להתייחס לחוק החמץ.

       

      ובכן - כל עוד לא יצליחו מר"צ, ושאר השיבוטים לעתיד שיצאו (אם יצאו) משינוי ז"ל (לרעה) (שר"י יעורר עלי פשוט עליהום מידי גדול כאן, אז חפיפ) -

       

      להפוך את מדינת ישראל למדינה בה יש הפרדת דת ומדינה,

       

       

      וכל עוד מדינת ישראל מוכרזת כמדינת היהודים -

       

      חוקים כמו חוק החמץ, לגיטמיים, ואפילו, גם אם הייתי חילוניה טהורה, נחוצים לזהות המדינה.

       

      ש.י.ק היי,

       

      נראה לי שדווקא הפרדת דת ומדינה תועיל מאוד לחברה הישראלית גם הדתית וגם החילונית. אני בטוח שהמון מתחים המנוצלים על ידי בעלי עניין לא היו קיימים.

       

      בנוגע למדינה יהודית, המדינה היא גם דמוקרטית השילוב והאיזון בין שני הערכים הוא אפשרי, למשל על ידי ההפרדה מדת ומדינה.

      גם החרדיםשל מר"ץ וגם החרדים הליטאים קיימו ניסיונות למצוא פתרון של הפרדת דת ומדינה.

       

      נקודות למחשבה.

      מיכאל

        4/4/08 10:08:

      אני חושב שחוק החמץ הוא חוק אנכרוניסטי , לפני המצאת המקפיא והתנורים

      הפשוטים והזולים לאפיית הלחם

        4/4/08 09:50:

       

       

       

      סליחה, שכחתי להתייחס לחוק החמץ.

       

      ובכן - כל עוד לא יצליחו מר"צ, ושאר השיבוטים לעתיד שיצאו (אם יצאו) משינוי ז"ל (לרעה) (שר"י יעורר עלי פשוט עליהום מידי גדול כאן, אז חפיפ) -

       

      להפוך את מדינת ישראל למדינה בה יש הפרדת דת ומדינה,

       

       

      וכל עוד מדינת ישראל מוכרזת כמדינת היהודים -

       

      חוקים כמו חוק החמץ, לגיטמיים, ואפילו, גם אם הייתי חילוניה טהורה, נחוצים לזהות המדינה.

       

        4/4/08 09:46:

       

      הכנסת פוחדת, הדתיים פוחדים.

       

      מעניין, מי שנראה לי הכי פוחד במשך השנתיים האחרונות הם אנשי בית המשפט העליון.

       

       

      פשוט סוף סוף יש מישהו שמעמיד אותם במקום הראוי להם.

      הם צימחו כנפיים מעבר למידות הראויות והמתאימות להם.

       

      הכל שפיט - חוץ מבית המשפט - כלפיו, המוסד המקודש - אסור שיהיה בכלל מעקב, ביקורות, ושפיטות.

       

      פרידמן הוא אחד משר המשפטים המעולים ביותר שהיו למדינת ישראל.

      אפילו שהכהן הגדול ברק חושב אחרת.