נקודת האפס-מקום טוב להתחיל בו
אם אין אני לי מי לי
ואם אני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי - הלל
הסברים לחוקים הרוחניים - המשמעות והיישום.
פוסטים פופולאריים
-
רגשי אשם והצלחה
15/8/14 | 616 צפיות
-
דגם ספינה מבקבוקי קוקה קולה
25/3/11 | 787 צפיות
-
תיבה לאחסון באמצעות קרטון
7/4/11 | 424 צפיות
-
מה קרה?
4/4/08 | 743 צפיות
-
חגיגה של אהבה
3/5/08 | 901 צפיות
-
לזכור
5/5/08 | 900 צפיות
פוסטים אחרונים
- אני אוהבת אותך 26/8/14
- רגשי אשם והצלחה 15/8/14
- תפילה 1/8/14
- מידע חלקי 22/7/14
- על אהבת חינם, שנאת חינם והאשמות 16/7/14
- על סריגה, תנועה ומה שביניהן 9/7/14
מה קרה?
אם כל מה שאחרים עושים לא קשור אליי איך אספר מה קרה או מה קורה לי?
אם מישהו פגע בי הוא הגורם לעצב שבי? אם מישהו הכעיס אותי הוא הגורם לכעס שבי? אם מישהו הצחיק אותי הוא הגורם לצחוק שלי? אם מישהו דאג לי הוא הגורם לסיפוק צרכיי?
איפה הגבול הדק שעובר ביני לבינך בו אני לוקחת אחריות על עצמי ומפסיקה להאמין או לחשוב או לראות שהגורם לסיבת רגשותיי באחרים?
אם כל מה שאחרים עושים לא קשור אליי כי זה שלהם לגמרי הם אחראים על מעשיהם וכל מה שאעשה לא ישנה אותם וגם לא את שהיה אני יכולה לקחת אחריות רק על עצמי אך אז, איך אספר את מה שקרה?
לכל אדם יש סיפור המושתת על עבותות המקשרות בינו לבין הנושאים מעברם השני לחתוך את העבותות האלו זה כמו לחתוך בבשר החי. נראה שנלך לאיבוד ללא קשרים אוחזים או שנעוף בחלל אם לא נאחוז בעבותות המחברות אותנו לקרקע המציאות
וזו המציאות שטופחת שוב ושוב בפרצוף אומרת לי מי אני מטיחה בי האשמות או מפרגנת לי עד דמעות ואני תלויה בה ואיני רוצה
אני מאמינה בשיתוף פעולה ולא בתלות הדדית אני מאמינה שלכל דבר יש זכות קיום עצמאית ואם כך הוא עליי לשחרר את העבותות המקשרות אותי לכל מיני נושאים ואז... מה יהיה הסיפור שלי?
מעשיי המגלמים את כל תבונתי ומאירים את החשיכה שלי כי סיפור ללא קשרים קבועים ללא התשתית הידועה והמוכרת מאפשר לי לראות הזדמנויות חדשות מאפשר לי להיות ממוקדת בהווה ולתת את מה שיש בי למצב
מה הסיפור שלך? על איזו תשתית הסיפור נשען?
|
תגובות אחרונות
-
פונדקאות-
בתגובה על אפקט הפרפר
-
HagitFriedlander
בתגובה על זכרונות ילדות, ים
-
נעימות
בתגובה על דגם ספינה מבקבוקי קוקה קולה
-
indianit-bar
בתגובה על הצעקה שלי
-
indianit-bar
בתגובה על אומנות אקולוגית - ECO ART
-
milina
בתגובה על חלקיק
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאד מסכימה
בנוסף, גם מסגרות החיים שלנו ערוכות בצורה חונקת ומשעבדת
אהבתי את השם של הפוסט "הילה של השראה"
אקרא את זה בימים הקרובים (פסח!!!)
ושמחה שמילותיי מחזקות
ושאני לא לבד שחושבת כך:-)
קשה במיוחד בעולם המודרני שלנו המושתת על 'תרבות ההפחדה'
אם אתה לא עומד בדרישות הנורמה החברתית אין לך זכות קיום
ומחדירים לנו את זה בכל דרך אפשרית אם תשימו לב
מאחל הצלחה לכולנו בלחיות את עצמנו באהבה כל רגע מחדש
ורוצה להפנות את תשומת לבכם לשיר שכתבתי בנושא של 'פשוט להיות'
השיר נמצא אצלי בבלוג, בפוסט שנקרא 'הילה של השראה'
תודה רבה על כל המילים המחזקות!
תודה:-)
גם אני חשבתי כך בעבר
אך אני מדברת על השלב שלאחר המראה
כשמפסיקים לראות באחרים שיקוף שלנו
כי כל אחד עומד בזכות עצמו ולא למען שיקוף עבורי.
לדעתי, לקיחת אחריות מלאה על עצמי
היא שבירת המראה
להפסיק לראות דרך אחרים את עצמי
להפסיק לחיות דרך בועת שיקוף
ולראות את היחודיות של כל אדם בפני עצמו
ולא דרכי או דרך ראייתי.
אני כבר לא מנסה למשוך אליי יותר ויותר אהבה
יש בי כבר אהבה
כפי שיש בכל אחד בסביבתי
ובמקומות בהם אנו מבטאים אותה בדרך מכאיבה
אנו מתקנים לדרך מעצימה
כל אחד מאיתנו עושה את עבודתו הפנימית
וביחד אנו משתפים פעולה :-)
אני לא כל כך מסכימה לגבי הכבלים
שכן ההיגיון שלנו מוגבל ולכן, לכל אחד הכבלים שלו
הם לאו דווקא שומרים על שפיות
אלא יוצרים מגבלה בראיה הרחבה
בעזרת שיתוף הפעולה
אנו לומדים לפתוח את המגבלה הזו
פוסט מעניין כתבת כאן.
אני מאמינה כי כל מה שמזדמן לנו
הוא מראה עבורנו,
וככל שנפנים כי מה ש"מדליק" אותנו באחר,
הוא אנו עצמנו, כך נוכל לפתור ולמוסס קונפליקטים בתוכנו.
זו דרך קשה אך נהדרת לבנות חיים שלווים יותר.
אט אט יקיפו אותך יותר ויותר אנשים מחבקים ואוהבים,
שישקפו כמובן אותך, שלמה יותר, כועסת/ניפגעת פחות...
שווה, לא?
מזמינך לקרוא פוסט שלי
" ההבדל הוא דק "
מוני
הרהורים על כבלים
לי זה הכל נראה כמו כבלים שמונעים מאדם לעוף
ומאידך גם שומרים על "שפיות" מסויימת
מסכים עם הכיוון של שיתוף פעולה
פשוט להיות
זה אומר להגיע למקום שהוא לא הסיפור שלך "הרגיל"
כלומר, להתמקד בהווה באופן מלא
קשה? כן
אבל שווה:-)
שבת מחויכת ומלאה בעדנה
לגמרי
אחרי שמצאתי את לבבי
אין לי כוונה לוותר על ציוויו
שבת מחויכת
להגיע למקום שהוא לא הסיפור שלך
נראה לי מאוד קשה
פשוט להיות
שבת שלום
לכי עם הלב שלך. זהו מפגש תמידי עם החוויות באוניברסיטה של החיים.
והם מעשירים אותנו והם המעצבים את חיינו.
שבת שלום, וסוף שבוע מקסים.