ממרשמלו למרתון
איך הופכים משמנמן על כורסא לרץ מרתונים?
פוסטים פופולאריים
-
על הכישלון
15/9/11 | 688 צפיות
-
על מלחמות שלא נגמרות לעולם
13/2/12 | 585 צפיות
-
ממרשמלו למרתון- חלק ה', ובו יסופר על חוויותי מהמרתון השני שלי
13/4/11 | 728 צפיות
-
היזם שמכר את הפיאט שלו
21/5/07 | 1995 צפיות
-
המלצות לשבוע הספר
24/6/11 | 737 צפיות
-
על חשיבה יצירתית
2/8/11 | 559 צפיות
פוסטים אחרונים
- אחרי מרתון ברצלונה 19/4/12
- לפני מרתון ברצלונה 19/4/12
- מה למדתי אחרי 97 שנות ניסיון? 16/3/12
- המזל הולך עם הטובים 29/2/12
- על מלחמות שלא נגמרות לעולם 13/2/12
- על רגעים קטנים של אושר 19/1/12
בועת המשכורות
אהלן. בפוסט הקודם שלי דיברתי על כאלו שלא רוצים לעבוד, היום אדבר על אלו שדווקא רוצים. לפני מספר שנים קיבלתי לעבודה שני עובדים חדשים. שניהם היו בתחילת שנות ה-20 לחייהם, משוחררים 3 שנים מצה"ל, שכבר התנסו במגוון עבודות שחורות לרוב: ניקיון, שיפוצים וכו'. אחד מהם היה בן למשפחה שעלתה כמה שנים לפני כן מאזור הקווקז, וגרה כולה בדירת חדר עלובה. אותו בחור פירנס את הוריו המובטלים, סבתא אחת, ועוד אחות בת 18 שיש לה כבר ילד. לאחר זמן קצר מאוד שמתי לב שמדובר בגאון אמיתי. הבחור פשוט היה בעל מוח מבריק, ראיה רחבה, ומוח יצירתי. אין לי ספק שאם היה מקבל הזדמנות ללמוד היה יכול להיות מהנדס מעולה ועשיר (במיוחד בהתחשב בהגזמה הפראית במשכורות ההיטק היום- מיד ארחיב גם על זה). החלטתי שזו ההזדמנות שלי לעשות מעשה טוב, והודעתי לו שאני מחייב אותו ללכת ללמוד, ומוכן לאפשר לו לצאת 3 פעמים בשבוע בצהריים ללימודים בלי לפגוע בשכרו או לדרוש ממנו להשלים שעות, ובלבד שאני זכאי לאשר את תחום הלימודים (לא מדובר כאן בענייני שליטה, פשוט רציתי לוודא שהוא מנצל היטב את הזמן שנתתי לו). מה אתם חושביםשהוא למד בסוף? התשובה היא: שום דבר. הוא התלבט קשות בין תוכנה לחומרה בכל מיני מכללות, ובסוף החליט שיותר טוב שיפסיק לקשקש ויתחיל להביא כסף מייד. נורא קשה לי עם זה, אבל אני אמשיך לנסות לתקן. לא כל כך ברור לי אם אכן היה כאן קלקול.
כדאי אולי שאספר קצת על עצמי. אני מהנדס מים וקרקע עובד בחברת תוכנה. לשאלתכם: כן, זה לא ממש קשור למקצוע שלמדתי, פשוט הגעתי מהצד הניהולי. יוצא לי להתעסק לא מעט עם גיוסי עובדים, ואני פשוט נדהם מהראיה קצרת הטווח של העוסקים בתחום. המשכורות פשוט מרקיעות שחקים ומגיעות לסכומיםהגבוהים בסדרי גודל מהמקובל במשק. אני רואה בעייתיות רבה בלשלם סכומים כאלו למי שרק מפתח תוכנה או חומרה, בלי לנהל אף אחד חוץ מאת עצמו, וגם זה למשך 9 שעות ברוטו, בלי לספור ארוחת צהריים ושעה באינטרנט. אני לא תמים, וברור לי שהמצב הזה לא נוצר יש מאין. כיוון שיש ביקוש עולה בשוק וההיצע לא משתנה, המחיר עולה. זה כלל פשוט בכלכלה, וזו בדיוק הבעיה שלי עם העניין. מהי הסיבה שבעטיה עברו עשרות אלפי משרות הייטק מארה"ב להודו ולסין? הרי פתאום גילו כל החברות האמריקניות שהשכר הגבוה שגובים עובדיהם הוא בזבוז, ושכרו מאות אלפי עובדים בעולם השלישי שאינם נופלים ברמתם מהאמריקנים, אבל כן מרויחים פחות. נסו ליצור קשר עם מוקד תמיכה אמריקני כלשהו ותיענו במבטא הודי כבד. עכשיו יקפוץ אחד החכמים ויגיד:"כן, אבל מדובר רק במשרות שאינן משרות פיתוח ובדיקה. ההודים והסינים לוקים בתחומים האלה. מדובר רק ב- LOW LEVEL". ואז אני אקפוץ בחזרה ואענה שאולי זה נכון היום, אבל קשה להאמין ששתי אומות בנות מיליארד תושבים כל אחת, המכשירות מאות אלפי מהנדסים מעולים כל שנה, לא יהפכו בתוך כמה שנים לבעלי רמה שווה בדיוק לכל התותחים הישראלים, האמריקנים או האירופים.סטטיסטית, אפילו אם חמישה אחוזים מהם יהיו מעולים, כמות האנשים תהיה אדירה. ההבדל יהיה רק במשכורות. ואז, כל אותם בני 30 שמרויחים 28 אלף שקל לחודש יהיו בני 40 שעובדים בתחום אחר, או מרויחים משכורת של הודי. עוד עניין שמפריע לי בנוגע לגובה המשכורות (כן, אני יורק לבאר שאני שותה ממנה) הוא חוסר השיוויון במשק. קשה להתעלם מהעובדה שיש חוסר פרופורציה בין הייטק לכל תחום אחר במשק הישראלי. חשבו על רופא, שהשקיע 9 שנים בלימוד והתמחות, ומקבל 8000 שקל לחודש, וזה עוד כשהוא עובד בלילות וסופי שבוע. חשבו על כל מהנדס אחר (מהנדסים אזרחיים, מהנדסי מזון וכו'), אדריכל, או כל בעל מקצוע חופשי אחר. אף אחת מהמשכורות לא מדגדגת משכורת התחלתית של איש הייטק. פעמיים בחיי התחלתי יזמות, ובשתי הפעמים הבנתי מהר מאוד שבעל עסק ללא גב כלכלי אדיר, או VC שמחבקת אותו לא יכול לשלם לעובדי הייטק. עם הזמן, גם מספר היזמויות יפחת כאן. בשנזן ובבנגלור המספר הזה יטוס לעננים. אל תגידו שלא אמרתי. |
תגובות אחרונות
-
עופררשקס
בתגובה על אחרי מרתון ברצלונה
-
*סיגלי*
בתגובה על על רגעים קטנים של אושר
-
*סיגלי*
בתגובה על מירוץ מהר לעמק
-
*סיגלי*
בתגובה על על התשוקה
-
מרתוןתל-אביב
בתגובה על מתחילים לרוץ. ממרשמלו למרתון- פרק א'
-
zaltzi
בתגובה על יוחזר המנדט הבריטי?
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לברק:
כנראה התפרצתי לדלת פתוחה. בדברי הדגמתי מצבים תלויי כוחות שוק אוביקטיביים, שלדעתי אינם תקינים למרות שהם נגזרת של המציאות
ההתייחסות לקיבוצים לא היתה כדי להציג את המציאות אלא לרמוז שזה כנראה המצב ה"נכון", בהתחשב באופי והתנהגות המין האנושי (ואכן, מרבית בני האדם מעצבנים :-)
:-)))
מערכת החינוך אינה עסק כלכלי (מעבר למשמעות העושר הלאומי בטווח הארוך וכו') והשכר אינו נגזרת של היצע וביקוש. חברה עיסקית משלמת שכר ומצפה לתפוקה, ומי שלא מספק את התפוקה הנדרשת מוצא את עצמו בחוץ. מערכת החינוך (או ליתר דיוק, ממשלות ישראל בהווה ובעבר) לא מתעניינת בתפוקה אלא רק בצמצום ההוצאות.
נכון, אבל אם הביקוש להוראה מאפשר זאת, מש"ח יכול לשלם פחות, ולהפך. שוק (עבדים) אבל שוק.
לא מתמצא כל כך בתחום אבל נראה לי שהפער כאן הוא בתוך הענף, יותר מאשר בהשוואה לענפים אחרים. מנהלי מחלקות מקבלים שכר של עשרות אלפי שקלים ובפועל מתפקדים במחלקה בחצי משרה (בחצי השני עוסקים ברפואה פרטית) ורופאים צעירים עובדים 3 משמרות רצופות בשכר נמוך יחסית.
דומה לעורכי דין שנקרעים בתקופת הסטאז', וכאשר הם הופכים לשותפים במשרד הם קורעים את הסטאז'רים החדשים.
רוב המגזרים ובעיקר הציבורי מתנהגים כך, אבל שוב בכל תלוי כוחות שוק רגילים.
ועוד משהו. השקעות במחקר רפואי. לא מוזר שמיליארדר ימות ממחלה יחסית נדירה או מורכבת שאיש בחברות הביו לא מעוניין לחקור (שוק, אמרנו?), בעוד במכוני מחקר אוניברסיטאיים וציבוריים חוקרים מגרדים בציפורניים מענקים של עשרות אלפי שקלים? לא נכנס לכיס של איש, לא חושב שיש לזה פתרון קל, אבל עוות זה עוות.
אני לא בטוח שהבנתי. חברות תרופות חוקרות תחומים בהם יש החזר על ההשקעה. אחרת יפסידו כסף, אף אחד לא ישקיע בהן, ולא יהיו חברות תרופות.
האם ממשלות צריכות להשקיע במימון מחקר בתחומים לא רווחיים ? יתכן.
אבל יותר חשוב להשקיע במגזרים כמו "אל המעיין", ולתקצב פעילות אינסופית של חטיבות ללוחמה באבנים מתעופפות.
מכעיס אותי שעולם ההייטק, כ "נישת ענק" בה ממוחזרים סכומי עתק בין חברות, מתבסס בין היתר על חוסכים לטווח ארוך (פנסיונרים לעתיד). העובד האמריקאי מפריש סכומים עבור עתידו, שמושקעים בחברות שלא מחזירות דיוידנדים אך דוקא מפנות סכומים לקניית מניות חוזרת. הפנסיונר ישן בשקט, המנהלים יותר.
זה אני בטוח שלא הבנתי.
נו די. אתה סתם אומר. קח את סיסקו וCHKP. לא מחלקות רווחים למחזיקי המניות.
http://finance.yahoo.com/q/mh?s=CSCO
מי מחזיק בהן ? קרנות פנסיה אמריקאיות. לאן הולך הרווח? לא לדיווידנדים אלא לקופה (CHKP), לרכישות (CSCO)= ("נישת ענק" בה ממוחזרים סכומי עתק בין חברות) ולקניה חוזרת. לאן הולכות המניות מהקניה החוזרת? לא לסבא מניו- ג'רזי. בעיקר למנהלים שמתנגדים לחלוקת דיוידנד.
(ושלא יספרו לי על תרומת הקניה החוזרת לEPS. הסבא לא אוכל EPS בפרישה אלא דיוידנדים).
אושר!!!
איתן (תגובה 5) אהלן. תודה על תגובתך.
עד כמה שזכור לי, מעולם לא טענתי שאני תותח- לא בחיים ולא בבלוג, כך שאתה מעט מתלהב מידי עם מילות התואר. למרות זאת, אתה צודק בשלב זה, עדיין אין לי הישגים להתפאר בהם. אני מתאר כאן מצב נתון שמטריד אותי, אין לי הצעות לפתרון.
לגבי ה-VC: זוהי בדיוק הטענה שלי. אין ליזם שום יכולת להחזיק מעמד ולהקים חברה, אלא אם כן יש VC שתתמוך בו.
PROP
חבל על המשכורת המבוזבזת שלך !
יכולנו לשלם איתה ל 2-3 מהנדסים יצרניים .
לברק.
אתה מציב את המציאות מעל לביקורת. לא נאמר שהתופעה לא קיימת אלא שהיא מעצבנת.
יכול להפריע לך שמורי ילדיך מקבלים 4000 ש"ח לחודש, אפילו אם הדבר נובע מעודף משתחררים עם תבונה בינונית שמוצאים עצמם בלימודי הוראה. (ויש גם יש לי ביקורת על מערכת החינוך כולה, על אוכלי חינם וכיו"ב). שוק שוק אבל מכעיס.
יכול להפריע לך שחבר שלך (חס ולילה) עם כאב חזה יפגוש במיון ב 2:00 בלילה רופא שיכול היה להיות יותר רגוע, אחרי קצת פחות לילות באותו חודש, וקצת פחות מוטרד כלכלית.
אז נכון, הוא טמבל שנרשם לרפואה בהיותו בתול זב חוטם אידאליסט, נכון, הוא נשא לאשה קולגה ולא אשת הייטק, נכון- השוק ניצח, חברך הפסיד.
ועוד משהו. השקעות במחקר רפואי. לא מוזר שמיליארדר ימות ממחלה יחסית נדירה או מורכבת שאיש בחברות הביו לא מעוניין לחקור (שוק, אמרנו?), בעוד במכוני מחקר אוניברסיטאיים וציבוריים חוקרים מגרדים בציפורניים מענקים של עשרות אלפי שקלים? לא נכנס לכיס של איש, לא חושב שיש לזה פתרון קל, אבל עוות זה עוות.
מכעיס אותי שעולם ההייטק, כ "נישת ענק" בה ממוחזרים סכומי עתק בין חברות, מתבסס בין היתר על חוסכים לטווח ארוך (פנסיונרים לעתיד). העובד האמריקאי מפריש סכומים עבור עתידו, שמושקעים בחברות שלא מחזירות דיוידנדים אך דוקא מפנות סכומים לקניית מניות חוזרת. הפנסיונר ישן בשקט, המנהלים יותר.
ניתן לדבר על צדק גם נוכח כוחו של השוק.
אושר ובריאות!!!!
התגובה הזאת אולי תשמע קשה, אבל כוונתי טובה - ביקורת בונה:
מאמר מתחכם ומתפלסף שלא מגיע לשורה תחתונה.
חוץ מהסיפורים היפים, מה אתה רוצה לומר?
שהמשכורות של ההיי-טק גבוהות? כוחות השוק.
שמשרות עוברות להודו? כוחות השוק.
עם מה אתה מתווכח? עם השוק? היצע וביקוש, ככה פשוט.
ולגבי היזמויות, אם אתה כזה תותח ובמקום של להחליט אם המשכורת בהיי-טק גבוה או נמוכה, בוא תעשה יזמות שבה אתה לא צריך גב של VC, או שתיהיה מספיק תותח להביא VC שיחבק אותך.
המאמר שלך נכתב מתוך תבוסתנות, ושוב, אני רושם את זה כמשוב שמטרתו לתקן ולא להתנגח
גם אם אני רואה בעייתיות בתשלום שכר גבוהה, הרי שכפי שטען המחבר זהו הכרח כלכלי בלתי נמנע. הבעייה, לדעתי, אינה בשכר עצמו אלא בתהליך המניע את מערכת השכר והדינאמיקה אשר מעודדת ניידות תכופה בין מקומות עבודה.
אם אנו מקבלים את הטיעון שהשכר הוא פונקציה של היצע וביקוש, הרי שמבחינה כלכלית ישנה הצדקה וזכות קיום לעלות השכר. מצד שני, אם נהיה עקביים הרי שלהערכתי הבעייה "תפתר" באותה מסגרת שבה היא נוצרה.
בשלב כלשהוא הדלתא של השיפור האפשרי בשכר תגיע לנקודץ תקרה שממנה לא ניתן יהיה לשפר את השכר באוםן משמעותי. יתר על כן, ישנו גבול לסך המשכורות אשר יכולות להיות משולמות בכדי להגיע לרווחיות מקסימלית.
כלומר, להערכתי יגיע מצב של שיווי משקל כלכלי שיאזן בין מכלול הפרמטרים.
"אני רואה בעייתיות רבה בלשלם סכומים כאלו למי שרק מפתח תוכנה או חומרה, בלי לנהל אף אחד חוץ מאת עצמו, וגם זה למשך 9 שעות ברוטו, בלי לספור ארוחת צהריים ושעה באינטרנט. "
רק מפתח תוכנה או חומרה ? אולי הוא מביא יותר ערך מוסף לחברה מאשר המנהל שלו ? זה אמנם לא כל כך מקובל בארץ, אבל בחו"ל יש הרבה אנשי מקצוע שמשתכרים יותר מהמנהלים שלהם (ולעיתים נמצאים גם בדרגה ארגונית יות גבוהה). בארץ כולם רוצים גם כבוד וקידום כך שהארגון מפסיד איש מקצוע טוב ו"מרוויח" מנהל גרוע.
לגבי ארה"ב, עם כל מאות אלפי מקומות העבדה ש"עברו" להודו, שיעור האבטלה שם הוא 4.5% (אפריל 2007), נמוך יחסית לשנים קודמות.
ובעניין חוסר השיוויון בשכר, אפילו הקיבוצים עברו לשכר דיפרנציאלי. תנאי השוק קובעים את השכר בכל ענף וכל אחד חופשי לבחור את המקצוע המועדף עליו.
צודק PROP
אין מה לומר. נתת לי נקודה למחשבה.
אם כי אני לא רואה סיכוי שאבקש שכר נמוך מעכשיו...
נא להירגע.כמה גבוה השכר בארץ? אולי השכר במגרים אחרים הוא פשוט נמוך? ההכנסה הכוללת של רופאים ותיקים, בכל מקרה, לא נמוכה מהמקובל בהיי-טק.
ההודים אינם מהווים תחרות לכוח העבודה הישראלי. השכר בהודו עולה ועולה ובמונחי כוח קנייה (נניח כמה זמן עובד היי-טק הודי צריך לעבוד כדי לקנות המבורגר צמחוני) השכר בהודו גבוה מבזה בישראל או בארה"ב. בקצב הגידול הנוכחי, בעוד שנים ספורות לא יהיה הבדל בין השכר בהודו לשכר במערב. הסיבה לדיסמוטיבציה של ההודים קשור לעניינים מבניים בשוק ההודי והוא ישתנה לטובה עם הזמן.
הסינים עוד פחות "מטרידים" מההודים - כמות האוכלוסיה המשכילה או כזו שתרכוש מיומנות סבירה באנגלית נמוך משמעותית מבהודו.
הישראלים אטרקטיביים ככוח עבודה בעיקר בגלל שהשכר שלהם נמוך יחסית למערב, הם עובדים קשה יותר מבאירופה או ארה"ב והתוצר לעובד גבוה מאוד. זה מייצר שוק אטרקטיבי במיוחד למעבידים.
השכר בהיי-טק הישראלי אינו גבוה גם במונחים ישראליים אם משווים אותו לבעלי מקצועות חופשיים בשוק עם צמיחה מהירה (פיננסים). בתחומים עם צמחיה איטית והיצע גדול (אדריכלות, עריכת דין) השכר מוצדק. חלק גדול מהעובדים במקצועיים בישראל משתכרים רע בגלל בעיות מבניות במשק (בנקים, חברות ביטוח).
בקיצור - אני מבין את התסכול של המעסיק הישראלי כשהוא צריך לשלם לעובדים, אבל מצבו טוב יותר מבמזרח או במערב. ולגבי העובדים - צפויה לנו פרנסה טובה עוד שנים ארוכות!
אז מה אתה אומר בעצם ? שיהיה פיצוץ של בועה נוספת?
או שכח עבודה זול מהמזרח יתפוס את מקומו של איש ההייטק הישראלי?