יש הרבה שירים שעושים לי משהו, אבל רק שיר אחד עושה לי משהו מוזר מאוד...

השיר "כמו תפילה" של מדונה, מצמרר אותי בכל פעם שאני שומעת אותו.

ואני לא מדברת על צמרמורת ברמה המילולית, אלא ממש על צמרמורת פיזית!

איזה שיר גאוני זה, שהוא נכתב כך שיצליח להשפיע ברמה הפיזית !

כשנשמעים צלילי הפתיחה הראשונים שלו, אני אומרת למי שנמצא לידי, אוקיי...חכה ותראה איך עוד כמה שניות נהיה לי עור ברווז.

אני מופתעת בעצמי לראות איך כל פעם מחדש העסק עובד כמו שעון!

וכשמקהלת הגוספל מתחילה לשיר, אני בכלל נהיית כולי "מבורווזת"

מה שעוד יותר מוזר זה שלפעמים מספיק אפילו שאני רק חושבת על השיר, בלי לשמוע אותו בכלל, בשביל שתעבור לי צמרמורת בגוף.

(בחיי, אני כמו הכלב המותנה של פאבלוב, מי שלמד פסיכולוגיה יודע על מה אני מדברת :))

ועוד דבר מוזר הוא שכנראה רק בגרסא המקורית של השיר (זו ששמתי כאן) אפקט הברווז עובד הכי טוב,

בגירסאות אחרות, למשל כמו זו שתבוא תיכף, האפקט לא עובד כל כך טוב:

 http://www.youtube.com/watch?v=ql2p6U0hjN8&feature=related

אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם איך העור שלי נראה אחרי שכתבתי את הפוסט הזה