ח"כ זהבה גלאון עתרה לבג"צ בדרישה לפרסם את הפרטוקולים מתוך ועדת וינוגרד. היום שמעתי אותה שוב ברדיו, (תמיד היא נשמעת כזו פאטתית?) וטענה בלהט רב ש'זכות הציבור לדעת', וצריך שיהיה 'שקיפות' ועוד פנינים דומים.
ואני אומר לה גב' גלאון, אני מוותר על העונג המפוקפק הזה. אני ממש לא מעוניין לדעת מה ראש-הממשלה אהוד אולמרט אמר על שרת החוץ שלו ציפורה (!) ליבני, או מה הוא חושב על האנגלית של שר הביטחון עמיר פרץ.
זה ידוע לכל שאהבה גדולה לא שוררת בינהם. נהפוכו, נצטרך לחשוד אם חלילה השלום יפרוץ שם. גם ההחלטות הרות הגורל שהתקבלו שם, התקבלו בדעה זחוחה באוירת חדר-האוכל של חיל-האויר.
אני לא רוצה לדעת, החדשות היום-יומיות קשות מספיק גם בלי הפרוטוקולים. הנה בא היום נבקר המדינה מר לינדנשטראוס, והוכיח בשער בת רבים שהמדינה שלנו במצב ריקבון מתקדם, והסירחון בהתאם.
אולמרט צריך ללכת לביתו. מספיק הוא עשה את שלו (את המיליונים, גם החברים שלו מסודרים טוב) שישאיר גם למישו אחר. אני בטוח שהוא לא יעשה זאת ביוזמה אישית. היועצים שלו מומחים בלשווק מילקי ותחליפי חלב. כשם שרמדיה לא הפסיקו לייצר למרות התוצאות הקשות, כך גם אולמרט לא ילך הביתה, כי הוא משווק ע"י פרסומאים ויועצי תדמית. |