היום, למי ששכח, ה-9 במאי, הוא היום שבו מציינים הרוסים את הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה. הסכם הכניעה, להזכירכם, נחתם ב-8 במאי 1945, בשעה 23:00 לפי שעון מרכז אירופה, ואילו במוסקבה כבר הייתה השעה 0:00 של ה-9 במאי, ומכאן הויכוח הנצחי אודות התאריך הנכון לציון יום הניצחון בין רוסיה לבין יתר בעלות הברית.

זה הזמן להיזכר באירועי אסטוניה האחרונים, ובכך שהיו בקרב הפטריוטים הרוסים, אלה הממומנים על-ידי הקרמלין, רבים אשר טענו שפעולותיה של אסטוניה הן "פאשיזם" לשמו. "פאשיזם" ברוסיה הוא שם קוד לנציונל-סוציאליזם, שהשתמר מאז תקופת סטלין, שכן לקרוא לשיטה ההיטלראית בשמה האמיתי היה כהודאה בדמיונו של משטר היטלר למשטר סטלין. למען האמת, היטלר לא הגיע אפילו לקרסוליים של סטלין, אבל זהו נושא לרשומה נפרדת.

חייל הברונזה הרוסי, נשוא המהומות, כבר הוצב במקומו החדש, בבית הקברות הצבאי של טאלין, אך חברי תנועות הנוער הפטריוטיות ממשיכים להקיף את שגרירות אסטוניה, ומאיימים כי יפרקו אותה בדיוק כפי שפורק אותו חייל. משום מה לא נראה לי שנראה שם משהו חוץ מהצהרות, כי אף אחד בקרמלין לא חמום מוח מספיק בכדי לבצע פלישה לשטח ריבוני של האיחוד האירופי.

אך בו זמנית, אותה היד אשר מימנה את תנועות הנוער הפטריוטיות מממנת גם את התנועה הקזאקית. הקזאקים הרוסים, אותה מיליציה לאומנית בעלת מבנה שבטי אשר הייתה חלק מהצבא האדום, חזרו לתודעה עם פירוק ברית-המועצות, ובאיזורים מסוימים בדרום רוסיה (כגון חבל קרסנודר) הם מהווים כיום את השלטון דה-פאקטו. ניתן להתיחס אליהם כאל סוג של מאפיה, אלא שהם מקבלים תמיכה ומימון מהשלטונות.

במסגרת אותה תמיכה, הוקם לפני מספר שנים במוסקבה אתר ההנצחה לחיילים הקזאקים אשר שירתו ב-SS. חיילים אלה הצטרפו לכוחות הגרמנים לאחר ששירתו בצבא האדום ונפלו בשבי. מובן, שאלה מהם שלא נהרגו בקרב, נשפטו בעוון בגידה מאוחר יותר, לאחר שנשבו מחדש על-ידי הצבא האדום, והוצאו להורג.

אתר ההנצחה הצנוע לאותם הקזאקים, אנשי אגד הקוואלריה ה-15 של ה-SS, כלל בתוכו שלט קטן, שבו נכתב, כי חיילים אלה נפלו למען האמונה והמולדת. הקזאקים טוענים, כיום, כי אגד זה השתייך ל-SS רק "בכאילו", ובעצם היו חייליו "פטריוטים אמיתיים".

מישהו מתושבי מוסקבה לא חיכה לשלטונות אסטוניה שיבואו להציל את רוסיה מעצמה, והציע פתרון משלו לויכוח.