רוצה להגיד אבל שותקת רוצה לחשוב אבל נרדמת רוצה לקום ועדיין יושבת כותבת ואחר כך מוחקת
קוראת את המילים ומפספסת את הכוונה מודדת את עצמי אבל לא מעריכה צוחקת לפעמים הרבה בוכה
מסתובבת במקום תקועה בתוך סחרור מאזינה לשקט ובוכה בעיניים יבשות מוחה דמעות שלא מרטיבות
הזמן לא מרפא הזמן מכהה הוא מטשטש את השחור מאפיר את הלבן אני עדיין כאן
יש בי הרבה כלום ומעט מהכל יש לי שקט ולו יש קול לקול יש רעש והרעש הוא הכל.......
|