צודק אני איתך..

אין דרך אחרת להרגיש באמת את הארץ שבה אנחנו חיים

אלא בלהכיר את השבילים שלה.:)

הכי כיף, ללכת ולהרגיש את השקט במדבר, האויר הנקי, רוח עדינה בפנים, ציפצוף ציפורים.... וגם התכווצויות השרירים והלאות בסוף יום שבו לשם שינוי נתנו לגוף את הפעילות שהוא זקוק לה.

בלי רעש של מנועים (יש מספיק בעיר)

בלי ענני אבק וחריקות צמיגים

שכחנו שהג'יפ נועד רק לקרב אותנו לאתר, ולא להיות מהות הטיול.

ובכלל למה אני מטיילת פחות מידי ?

יופי של יוזמה

תודה

אתמול נסענו לפארק השרון  יצאנו מוקדם מחיפה כדי לא להתקל בכל עם ישארל ואישתו.... אבל כשהיגענו לטרחנו לקרא את כל השלטים בכניסה התברר לנו שאסור להכניס כלבים..היות והבאנו איתנו את כלבתינו האהובה  נאלצנו  לותר על המקום....

 ונסענו בחזרה לכיוון הצפון בדרך  לקחנו סיכון ונכנסנו לנחל אלכסנדר... יש לציין שהופתעתי לטובה (נו טוב עד גבול מסויים) שאיזה  נהג עם מכונית צפר לנו  כשהיינו בדרך היציאה ונעצרנו כי ראינו עטף יפה בא לקראתינו.... אבל בסך הכל פגשנו את עם ישראל הנעים וזה שיודע להעריך את הטבע... צילמנו ים של תמונות ..שרק נדע להוכיר את כל הטוב שנפל עלינו

קום והתהלך בארץ במקל ובתרמיל.....

 האמת לא אוהבת טיולי גיפים  האדם היחיד שאיתו אני עוד מוכנה  לנסוע בגיפ הוא מר"מדבר""מר מדבר היה איש פשוט והדבר שאהב יותר מכל היה...מדבר"

 וגם הוא מעדיף לעשות את הטיול  על גבי או לציגו של הגמל...לכן אני מעדיפה טיולים קצרים מהנים על קיווצי השרירים....

 ולמדבר ארד לי לפחות פעמיים בשנה ...להרגע להנות ולהתמלא בכוחות מחודשים והרבה תמונות

נפלא!

חזק ואמץ

אתה צודק !

אנחנו הפסקנו לטייל בחגים... כשכל עמך ישראל עושים זאת

כדי לא לראות ולהתעצבן

לשמחתי זה כבר נהייה מיני הרגל.... יום שבת בבוקר,

אנחנו הצוות המבצעי במשפחה יוצאים לנדוד במרחבי הארץ 

לגלות מקומות חדשים/ישנים ו....רחוקים 

במינימום התקלויות עם עמך ישראל שאינם מגיעים לחורים נידחים

שאנחנו כן...

הי דורון

 

שמחה שיש עוד אדם איכפתי שמצטרף למשמר האקולוגי בקפה...

 

יצאתי היום לחוף הים שבין נחשולים והבונים - חלק מהאזור מוכרז כשמורה או גן לאומי, ויש בו אינסוף התנחלויות פירטיות וטינופת וזוהמה... אנשים באים לים ומשאירים אחריהם חורבן.

 

שלא לדבר על הג'יפים והטרקטורונים, שעליהם כבר כתבתי פוסט בעבר: 

 

אשמח לקרוא את דבריך

 

יעל

 

 

מזדהה מאד. מדהים איך האדם פוגע בטבע בלי רחמנות. בדיוק דיברנו השבוע כמה חברים על נופי הילדות שלנו היו, ממש קרוב לבית, דונמים אינסופיים של פרדסים, לא מעט ירוק בעיניים. והיום? על כל חלקה טובה נבנים בניינים מפלצתיים והכל נהיה אפרורי יותר....כמה חבל.