כותרות TheMarker >
    ';

    עולם כמנהגו נוהג

    זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    [...]
    אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
    [...]
    כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
    [...]
    כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

    (מתוך חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו)

    ארכיון

    0

    mind-blowing

    35 תגובות   יום שבת, 5/4/08, 14:53

    חוויה מטלטלת כאן.

    יש משהו משחרר מאוד בלראות חוקרת מוח מדברת בתיאטרליות מרשימה בשבחי האי-רציונליות. כל חיי "קידשתי" את מה שמיוצג בהמיספרת המוח השמאלית. חתרתי להיות לוגית, אנליטית, מתוחמת בגבולותיי, שקולה, הגיונית וקוהרנטית, ודחיתי את מה שמיוצג בהמיספרה הימנית - הכאוטית, האוקיאנית, הדיפוזית.

    ד"ר טיילור אינה מציעה לדעתי לבחור ממש בין הפעלת ההמיספרות. הדבר בלתי אפשרי. אלה שתי "תמונות" המעורבות זו בזו כמו בפוטו מונטאז', ללא הפרד. חשובה המודעות לשני מקורותיהן השונים. לדעתי יש להתייחס למשמעות הרחבה של דבריה. שתי ההמיספרות הן למעשה שתי מטפורות לסוג של עמדה כלפי העולם. ואת זה אני לוקחת ממנה - את הריהביליטציה שהיא מעניקה לעמדה "הדחויה". החוויה המיסטית של להיות-אחד-עם-העולם זכתה בדבריה לעוגן נוירולוגי ולאהדה (ותודה לתמר פלג על המשפט האחרון).

    גם נגעה ללבי העובדה שבחרה במקצועה ובתחום עיסוקה בעקבות מחלת הסכיזופרניה שבה לקה אחיה, ובכלל היא נראית כמו אדם שהייתי רוצה להכיר.

     

    וכאן הגרסה הכתובה (החיוורת יחסית).

    ופה האתר האישי של ד"ר ג'יל בולטי טיילור.

    (ותודה רבה לקרייזי-הורס הנהדרת שהביאה את החומר הזה לידיעתי כאן)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/4/08 13:19:

       

      צטט: אני פה לרגע 2008-04-10 06:25:43

      אח, אחד מהted האהובים עלי. מתעדכנת בשיחות האלו תדיר, קורים שם דברים מרתקים.

       

      באופן ספציפי יותר - מעבר להיות היותה נואמת מבריקה (וכל זאת אחרי איך ומה שעברה) האמירה שלה מרתקת, מחכימה ומאפשרת. פשוט מאפשרת.

       

      המח שלנו תקוע לא פעם ומוגבל בתוך מסגרת הדעות שלנו. יש מה לפרוץ ויש לאן לצמוח.

       

       

      ועוד איך! תודה.

        10/4/08 06:25:

      אח, אחד מהted האהובים עלי. מתעדכנת בשיחות האלו תדיר, קורים שם דברים מרתקים.

       

      באופן ספציפי יותר - מעבר להיות היותה נואמת מבריקה (וכל זאת אחרי איך ומה שעברה) האמירה שלה מרתקת, מחכימה ומאפשרת. פשוט מאפשרת.

       

      המח שלנו תקוע לא פעם ומוגבל בתוך מסגרת הדעות שלנו. יש מה לפרוץ ויש לאן לצמוח.

       

       

        9/4/08 20:51:

      וואוו. תודה. אבל האמת היא שאני גרועה בלמידה עצמית בהתנדבות. תעיד על כך אצבעי האחת המשוטטת כעת על המקשים, בזמן שעל שולחן העבודה שלי מתנוססת דרך קבע,  כאבן שאין לה הופכין, תוכנה ללימוד הקלדה עיוורת.

       

      גרמנית היא שפת האם של אבי שהיה יליד המבורג וגדל בה, עד שהיטלר אימץ אותו אל חיקו המסוקס. שנים רבות סלדתי קשות מהשפה. צליליה בלבד היו מעוררים בי רפלקסים של הקאה. בשנה האחרונה ראיתי את הסרט המופלא "חיים של אחרים". אנושיותה של הדמות הראשית (עצוב שהשחקן מת) השתלבה אצלי במגמת הפיוס הכללי עם עברי.

       

      לאור העובדה שבתואר השני שלי מחייבים אותי להוציא פטור משפה זרה שלישית (מצרפתית כבר יש לי), לא אמנע את עונג ההוראה מהמורה האקדמי/ת. 

        9/4/08 16:42:
      צוחק וואללה! צוחק
        9/4/08 16:35:

      הייתי בטוח שזה "המלט" בגרסה נשית.

      יוריק, הו יוריק...

        9/4/08 16:30:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-04-09 15:47:02

       

      צטט: וירצי 2008-04-09 13:39:42

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-04-09 13:12:49

      Hat der alte Hexenmeister

        sich doch einmal wegbegeben!

      קוסם זקן? רק בשנה הבאה אתחיל ללמוד גרמנית. אנא פרש והסבר.

      ותודה על הכוכב.

      זה מתוך שוליית הקוסם של גתה.

      רציתי להביא מעט תרבות אירופאית לקפה.

      וחוץ מזה לרמז שהמוח מוציא לנו לשון וכל פעם אנחנו נופליםבמלכודות שלו. מה שהיא חוותה באותו רגע הייתה מציאות כפי שראתה אותה בראי ההתקף והעיסוק שלה; מסוממים רואים את המציאות שלהם, ולעיתים בוחרים לעבור אליה; ולנו יש את המציאות שלנו. וכולם בטוחים שהם חוו הארה ויודעים את האמת.

      ומהי המציאות? לא ממש ברור. בתור אחד שחי בעיקר בצד הימני, יש לי רק הווה יוקד, עם עבר ועתיד מטושטשים. אז לי כמעט שאין מציאות בכלל.

      מה שכן, כולנו יכולים לשמוח לדעת שאם נחווה שטף דם מוחי, שמונה שנות החלמה אחרי זה יהיה סרטון שלנו ברשת!

      הווה יוקד זה טוב.

       

      אגב, נדמה לי שזה לא היה סתם שטף דם מוחי. הוא נגרם בגלל גידול. גם ראו את הגולגולת שלה מגולחת ו'מקושטת' בריצ'-ראצ' ארוך.

       

      הקטע הקשה היה לראות אותה מחזיקה בידיים מוח אמיתי... ברררר....

        9/4/08 15:47:

       

      צטט: וירצי 2008-04-09 13:39:42

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-04-09 13:12:49

      Hat der alte Hexenmeister

        sich doch einmal wegbegeben!

      קוסם זקן? רק בשנה הבאה אתחיל ללמוד גרמנית. אנא פרש והסבר.

      ותודה על הכוכב.

      זה מתוך שוליית הקוסם של גתה.

      רציתי להביא מעט תרבות אירופאית לקפה.

      וחוץ מזה לרמז שהמוח מוציא לנו לשון וכל פעם אנחנו נופליםבמלכודות שלו. מה שהיא חוותה באותו רגע הייתה מציאות כפי שראתה אותה בראי ההתקף והעיסוק שלה; מסוממים רואים את המציאות שלהם, ולעיתים בוחרים לעבור אליה; ולנו יש את המציאות שלנו. וכולם בטוחים שהם חוו הארה ויודעים את האמת.

      ומהי המציאות? לא ממש ברור. בתור אחד שחי בעיקר בצד הימני, יש לי רק הווה יוקד, עם עבר ועתיד מטושטשים. אז לי כמעט שאין מציאות בכלל.

      מה שכן, כולנו יכולים לשמוח לדעת שאם נחווה שטף דם מוחי, שמונה שנות החלמה אחרי זה יהיה סרטון שלנו ברשת!

        9/4/08 15:14:

       

      צטט: דבי לוזיה 2008-04-08 23:49:29

      צטט: pelegtam 2008-04-06 15:09:39

      ואוו! תודה ענקית, דליה. זה היה כל-כך מרתק ומרגש. תיאור מופתי של חוויה עזה ובצידה תובנה מטלטלת. אצלי ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר, ללא ספק, אבל נדמה לי ששיעורי הגאגא שלי תורמים משהו לטיפוח הימנית... ובכל אופן, אני תוהה עד כמה אכן ניתן לבחור לטייל בין שתי ההמיספרות. נדמה לי שאפשרות הבחירה שלנו כאן מאוד מצומצמת. אבל המודעות למקור המוחי של הנטייה האישית מעניקה לדברים את מעמדם הנכון.

      מה שיעורי גאגא?

      שיעורי גאגא שונים משיעורי תנועה / ריקוד סטנדרטיים. הם מתנהלים בדרך של אימפרוביזציה (ולא ביצוע תרגילים) ושמים דגש רב על הגברת המודעות לתחושות, תוך שימוש בדימויים שמתייחסים למרקמי הגוף וליחס בינו לבין החלל, ועל ההנאה שבתנועה. יש להם אופי משחקי-מחקרי ואין בהם טיפת שיפוטיות (אין התייחסות מסוג "יפה מאוד", "התקדמת").

        9/4/08 13:39:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-04-09 13:12:49

      Hat der alte Hexenmeister

        sich doch einmal wegbegeben!

      קוסם זקן? רק בשנה הבאה אתחיל ללמוד גרמנית. אנא פרש והסבר.

      ותודה על הכוכב.

        9/4/08 13:12:

      Hat der alte Hexenmeister

        sich doch einmal wegbegeben!
        9/4/08 11:22:

       

      צטט: מחוברת 2008-04-08 23:36:36

      הרצאה שהיא סיפור אישי בגוף ראשון פצוע.

      מעניין מרתק מרגש ומהדהד.

      תודה 

       

      נכון. צפיתי בסרטון כבר שלוש פעמים. ותודה לך.

        9/4/08 11:20:
      שיעורי גאגא - ריקוד, תנועה. אוהד נהרין. מרכז סוזן דלל.
        8/4/08 23:49:

       

      צטט: pelegtam 2008-04-06 15:09:39

      ואוו! תודה ענקית, דליה. זה היה כל-כך מרתק ומרגש. תיאור מופתי של חוויה עזה ובצידה תובנה מטלטלת. אצלי ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר, ללא ספק, אבל נדמה לי ששיעורי הגאגא שלי תורמים משהו לטיפוח הימנית... ובכל אופן, אני תוהה עד כמה אכן ניתן לבחור לטייל בין שתי ההמיספרות. נדמה לי שאפשרות הבחירה שלנו כאן מאוד מצומצמת. אבל המודעות למקור המוחי של הנטייה האישית מעניקה לדברים את מעמדם הנכון.

      מה שיעורי גאגא?

        8/4/08 23:36:

      הרצאה שהיא סיפור אישי בגוף ראשון פצוע.

      מעניין מרתק מרגש ומהדהד.

      תודה 

        8/4/08 14:50:
      כן, חוויתי משהו דומה, וכבר סיפרתי לך על כך בארבע עיניים (ממשיות ולא וירטואליות). ותודה לך, יקירתי.
        8/4/08 14:37:

      מסכימה אתך שאי אפשר לבחור. ככה נולדנו ויש לזה סיבה טובה. כמו שכל החיים הם מסע מטלטל בין שני קצוות של כל דבר כדי למצוא לבסוף את נקודת האמצע - שלנו, שבה אנחנו מרגישים נוח, אנחנו מרגישים עצמנו.

      הרבה אנשים עוברים חוויות דומות וחוזרים כדי לספר. לא כולם מדעני מוח. לא לכולם יש היכולת הוורבלית המרשימה. ולמרות זאת, זוהי חוויה של יחיד. אין זו חוויה שניתן לחלוק בה ולשתף אחרים, אלא אם כן עברו בעצמם משהו דומה והם יודעים על מה מדובר. תודה שהבאת.

       

        8/4/08 11:27:

       

      צטט: בלאק סמארה 2008-04-08 10:48:44

      כן כן...

       

      זאת בדיוק החוויה גם עם אסיד ואחיותיו.

       

      וגם כשנכנסים לגלי אלפא (בעוצמה מופחתת, אך בכל זאת).

       

       בתור נוסעת מתמידה בין ההמיספירות, אני רוצה לדווח לכם שצודקת הד"ר, נורא כיף בלה לה לנד, ויש המון המון מה לחקור.

       

      לא תמיד זה כיף. לעתים - שיא השיאים של הכיף, ולעתים - שיא הזוועה, אבל מסכימה איתך שיש המון-המון-המון מה לחקור.

        8/4/08 10:48:

      כן כן...

       

      זאת בדיוק החוויה גם עם אסיד ואחיותיו.

       

      וגם כשנכנסים לגלי אלפא (בעוצמה מופחתת, אך בכל זאת).

       

       בתור נוסעת מתמידה בין ההמיספירות, אני רוצה לדווח לכם שצודקת הד"ר, נורא כיף בלה לה לנד, ויש המון המון מה לחקור.

       

        6/4/08 16:13:
      ועכשיו, תמר היקרה, תורי להסכים איתך. מחייך
        6/4/08 16:05:

       

      צטט: וירצי 2008-04-06 15:29:24

      לתמר,

      אני לא חושבת שהיא הציעה לבחור ממש בין הפעלת ההמיספרות. ברור שזה בלתי אפשרי. אלה שתי "תמונות" הלפותות זו בזו כמו בפוטו מונטאז' ללא הפרד. כפי שאמרת, המודעות חשובה. יש לדעתי להתייחס למשמעות הרחבה של העניין. שתי ההמיספרות הן שתי מטפורות למעשה לסוג של עמדה כלפי העולם. ואת זה אני לוקחת ממנה - את הריהביליטציה שהיא מעניקה לעמדה "הדחויה".

      כן, מסכימה איתך. החוויה המיסטית של להיות-אחד-עם-העולם, ללא שיפוטיות, זכתה בדבריה לעוגן נוירולוגי, ולאהדה. מאידך, כמובן, ללא היכולת הלשונית המפותחת של ד"ר טיילור לא היינו זוכים להצצה הנדירה הזאת אל החוויה האמורה, וגם לא היינו מבינים את משמעותה. אני עדיין חושבת שההמיספרה המושגית, המנתחת, המבדילה אותנו ממה שאינו אנחנו, אחראית להרבה מאוד יופי, יצירתיות ועניין בחיינו (שלא לדבר על הישרדות פשוטה, שהרי בלעדיה אי אפשר אפילו לחייג בטלפון ולהזעיק עזרה).

        6/4/08 15:29:

       

      צטט: pelegtam 2008-04-06 15:09:39

      ואוו! תודה ענקית, דליה. זה היה כל-כך מרתק ומרגש. תיאור מופתי של חוויה עזה ובצידה תובנה מטלטלת. אצלי ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר, ללא ספק, אבל נדמה לי ששיעורי הגאגא שלי תורמים משהו לטיפוח הימנית... ובכל אופן, אני תוהה עד כמה אכן ניתן לבחור לטייל בין שתי ההמיספרות. נדמה לי שאפשרות הבחירה שלנו כאן מאוד מצומצמת. אבל המודעות למקור המוחי של הנטייה האישית מעניקה לדברים את מעמדם הנכון.

       

      תודה לרנרט.

       

      ולתמר,

      אני שמחה שהתלהבת מהחוויה. אני הפתעתי את עצמי, כי בדרך כלל אני ביקורתית, ומופעים תיאטרליים כאלה מחלצים ממני מיד שד ציני וצייקני. אבל היא כל כך אותנטית, והכושר הרטורי שלה כה סוחף ולא מעליב את האנטליגנציה - עד שקשה מאוד לדעתי שלא להיסחף אחריה.

      אני לא חושבת שהיא הציעה לבחור ממש בין הפעלת ההמיספרות. ברור שזה בלתי אפשרי. אלה שתי "תמונות" הלפותות זו בזו כמו בפוטו מונטאז' ללא הפרד. כפי שאמרת, המודעות חשובה. יש לדעתי להתייחס למשמעות הרחבה של העניין. שתי ההמיספרות הן שתי מטפורות למעשה לסוג של עמדה כלפי העולם. ואת זה אני לוקחת ממנה - את הריהביליטציה שהיא מעניקה לעמדה "הדחויה".

        6/4/08 15:09:

      ואוו! תודה ענקית, דליה. זה היה כל-כך מרתק ומרגש. תיאור מופתי של חוויה עזה ובצידה תובנה מטלטלת. אצלי ההמיספרה השמאלית דומיננטית יותר, ללא ספק, אבל נדמה לי ששיעורי הגאגא שלי תורמים משהו לטיפוח הימנית... ובכל אופן, אני תוהה עד כמה אכן ניתן לבחור לטייל בין שתי ההמיספרות. נדמה לי שאפשרות הבחירה שלנו כאן מאוד מצומצמת. אבל המודעות למקור המוחי של הנטייה האישית מעניקה לדברים את מעמדם הנכון.

        6/4/08 14:29:
      מעורר ומטלטל.
        6/4/08 00:00:

       

      צטט: flicker 2008-04-05 23:34:24

      פנטסטי.

       

      תודה

      על לא דבר. אני רק השליח/ה. ותודה לך.

        5/4/08 23:34:

      פנטסטי.

       

      תודה

        5/4/08 22:51:

       

      צטט: הדב מהיער 2008-04-05 22:42:51

      הרצאה מדהימה.

      אני בדיוק לוקח כמה קורסים בנושא,

      וזה היה מרתק.

      תודה על הקישור.

      my pleasure :-)

        5/4/08 22:48:

      תודה, עולילית.

       

      כל חיי "קידשתי" את מה שמיוצג בהמיספרה השמאלית. חתרתי להיות לוגית, אנליטית, מתוחמת בגבולותיי, שקולה, הגיונית וקוהרנטית. נאבקתי עד חורמה בהמיספרה הימנית שלי - הכאוטית, האוקיאנית, הדיפוזית.

       

      יש משהו משחרר מאוד בלראות חוקרת מוח מדברת בתיאטרליות מרשימה בשבחי האי-רציונליות.

       

      חוץ מזה, נגעה ללבי העובדה שבחרה במקצועה ובתחום עיסוקה בעקבות מחלת הסכיזופרניה שבה לקה אחיה. ובכלל היא נראית כמו אדם שהייתי רוצה להכיר.

        5/4/08 22:42:

      הרצאה מדהימה.

      אני בדיוק לוקח כמה קורסים בנושא,

      וזה היה מרתק.

      תודה על הקישור.

        5/4/08 22:27:

      מדהים ומרתק. מעורר מחשבה נוספת על הטעם לחיים ובעיקר - על משמעותם. אז באיזה המוספירה כדאי לנו לבחור - באישית או בחברתית? אולי הקפה הזה נותן חלק מהתשובה.

      המון תודה על ההפנייה לוידיאו הזה. אפנה אחרים אליו. מעולה!

       

      אגב, בשנים האחרונות (עד לפני כשנה וחצי), הייתי שותפה בטיפול באבי לאחר אירוע מוחי, בו לקה. כבת הבכורה, הייתי זו שישבה עם מנהל המחלקה כשהציג לפני את סריקת המוח של אבי. למעשה, הייתי זו שאליה הופנה המידע, וזו שצריכה הייתה לתרגם אותו לאמי, לעורר בה תקווה ולספק אנרגיה  לאבי. את מה שעשיתי במקביל, אספר בהזדמנות אחרת. 

        5/4/08 19:42:

       

      צטט: naimsh 2008-04-05 17:39:37

      פשוט מעורר השתאות.

      ביקורך הנדיר גרם לי שמחה גדולה. בהצלחה בבחינות!

        5/4/08 19:40:

       

      צטט: בת יוסף 2008-04-05 18:32:56

      המלצתי. :)

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=379118

      בת יוסף היקרה, תודה רבה!

        5/4/08 18:10:

      ביליתי חצי שעה מרתקת ביותר, בחברתה של הדר' טיילור והשכלתי.

      תודה שהבאת.

        5/4/08 17:39:
      פשוט מעורר השתאות.

      פרופיל

      וירצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פוסטים אחרונים