מה יש במשחקי מחשב ממכרים שעושה אותם לכאלה?
יש ביניהם משחקים כל כך משעממים, אבל ברגע שהתחלת, אי אפשר להפסיק. אפילו אנשים לא משועממים ואפילו אינטליגנטים יכולים לשחק שעות שולה המוקשים במקום, נניח, לעשות עבודה סמינריונית או לעבוד.
תיאוריה אחת - המשחקים יושבים על פונקציות מוחיות קדמוניות. למשל, משחק באבלס. זה מאוד מאוד דומה לפיצוץ חצ'קונים. ומה בעצם כל כך מושך בפיצוץ חצ'קונים? ההתפרצות המוגלתית מעלה את האדרנלין כי היא מזכירה הרי געש אימתניים, או שבעצם כולנו בבונים שכל מה שאנחנו רוצים זה לפלות פרעושים זה מזה ועוד לקבל על זה נקודות בונוס?
תיאוריה אחרת - האנושות מכורה לסיפוקים בגרוש. הנה, סובבת כמה קוביות, הורדת שורה בטטריס, יופי! קבל נקודות, ועכשיו עוד כמה קוביות. הופה! עבור שלב. בכל זאת, זה לא מסביר למה, כשחברות משקיעות הון בעיצוב משחקים מפוארים בהם אנשים הורגים זה את זה בשלל צורות או דורסים מכוניות אחרות בדרך לגביע, בין המשחקים שבאמת מצליחים ישנם משחקים בשקל וחצי שאיזה עובד מייקרוסופט כתב תוך חצי שעה מאוחר בלילה. |