הטבע הוא המורה הטוב והנכון ביותר שניתן לאנושות.
עלינו רק להתבונן להקשיב וללמוד ממנו.
לכל עונה ,שנה(שינוי) ,חודש (התחדשות) שבוע, יום , שעה ודקה ישנן אנרגיות אשר מורות מלמדות. מכוונות ומאפשרות לנו להתפתח.לצמוח ולזרום מתוך איזון והרמוניה.
רובנו טרודים בבעיות היום יום . בהישרדות הקיומית הגורמת לנו להתמקד ולהתרכז בעצמנו מתוך דאגה ליום המחר.אנו רוכשים ,אוגרים וצוברים חפצים,אמונות,הרגלים ,גישות ,נטיות ,דעות וחברים שלא תמיד מתאימים לנו.הם לא תמיד מאפשרים לנו תנועה וזרימה במרחב היקומי.

הגודש הריגשי מהם יוצר אצלנו השמנה ,הסתאבות ודרמות.ואז בחיים נוצרים בלגן וחוסר סדר שבאים לידי ביטוי בחוסר שביעות רצון ותיסכול.עוגמת נפש , קושי ,רגשות שלילים ,מערכות יחסים לא תקינות.בעיות בזוגיות ופרנסה בעיות נפשיות זיהום ולכלוך פצעים עם מוגלה ,בעיות פיזיות ומחלות סופניות. גם תאונות דרכים (חבלה עצמית מתוך ייאוש) ומלחמות נגד אויבים קשורות לקטגוריה זו.

ביום כיפורים מלמדים אותנו לסלוח ולמחול.בפורים לשמוח ובפסח לנקות ולסדר ....אולם אילו פעולות שנעשות על פני השטח ברובדים רדודים.ולכן השינוי בחיים הוא בהתאם ושואף לאפס.כי הסליחה השמחה הסדר והניקיון האמיתיים חייבים לבוא מבפנים החוצה... .
התגובה החיצונית היא פועל יוצא למרחק שממנו הפעולה נעשית.
בתוכנו בביתנו הפנימי ישנו רובד שבא לידי ביטוי בהשתקפות במציאות היום יומית. גם שם אין סדר , אין שימחה אין אהבה ואור יש בו רק כאב וצער.

אם נזהה את הסיבות והגורמים לכאב הוא ישמש לנו כאב אשר יורה לנו את הדרך לרובד פנימי עמוק ומהותי יותר שבו יש סדר שמחה ,אהבה, סליחה וכוחות ריפוי רובד האביב שממנו רק נצמח ונפרח.

אם נזהה ונקשיב לכאב ולצער הם ישמשו לנו כמו משה רבינו כמורה דרך שיורה לנו איך לצאת מהמייצרים האישיים שלנו מהצער מהצרות והצרות- עין איובים פנימיים ועוד . ועל ידי חצית ים סוף האישי שלנו נצא אל מרחבי המדבר היקומי האין סופי ששם יש אין סוף אפשריות ושם נוכל לחיות בשמחה ,אהבה, זרימה והרמוניה.

בעזרת טכניקה מיוחדת של הרפיה ודמיון מודרך נוכל להיכנס פנימה אל הבית הפנימי שם נמצא את הסיבות ואת שורש הבעיות של החיים הנוכחיים באירועים הטראומטיים שעברנו בגלגולים קודמים. אנו ניזכר בהם על ידי זה שנחווה אותם. ושם במקום העמוק והמשמעותי נעשה שינוי על ידי בדק בית ונקיון אנרגטי - ומשם נזרום את זרימת החיים בשמחה ואהבה.