ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
דרושים בארץ חיים בסרט. מה גורם לאדם שפוי בדעתו לעשות את המעשים הטיפשיים ביותר כאשר מדובר בדבר אשר כולנו מדרגים כדבר השני בחשיבותו בחיים: מציאת עבודה? הנה רשימה של חמישה סוגי דרושים : 1. דרושים מזן ה"יהיה בסדר": דורשי עבודה אלה נמנים על הזן הגרוע ביותר של הישראלי הממוצע. בתיכון פיספסו מתכונות, אמרו "יהיה בסדר" וניגשו לבגרות רק אחרי הצבא; בצבא הם איחרו לבסיס, אמרו "יהיה בסדר" ונשארו שבת; באוניברסיטה אמרו "יהיה בסדר" וגררו את התואר הראשון על פני 6 שנים; בתהליך חיפוש העבודה הם גם אומרים "יהיה בסדר" ונשארים להם בבית 6-9 חודשים.
2. דרושים מזן ה"אוטוטו אבא של חבר מסדר לי..." מחפשי עבודה מסוג זה חיים בסרט שבשבוע הקרוב הם יקבלו טלפון ממנכ"ל אמדוקס שיגיד להם: "היי, זוהר? מה שלומך? זה יורם מנכ"ל אמדוקס, בא לך להתחיל השבוע כמנהל השיווק הארצי שלי? נו, מה אכפת לך? אני פעם בשבוע גם אדאג ללקק לך את" תחת קטגוריה זו נמצאים אלפי ישראלים שטוענים כי "הם לא צריכים כלום" וה"קשרים יעשו את שלהם". אהא.
3. דרושים מזן "אני עושה את המקסימום". מחוף הים. עבורם אין כיף יותר מלהיות דורש עבודה. הם מסתובבים מנופחים כטווסים, מסבירים בעיניים רציניות להחריד כיצד הם לא ייקחו כל עבודה שתוצע להם, כי מאוד חשוב למיין ולכן הם לא ממהרים, אבל באמת שהם עושים את המקסימום – הנה רק היום הם שלחו שני קורות חיים. תמיד תהיתי איך יש כ"כ הרבה צעירים בגילאי העשרים המאוחרות שלהם המאכלסים את חוף הים בצהרי יום העבודה.
4. דרושים סיטונאים: דורשי עבודה שעושים את הפעולה העיוורת: קובץ קורות חיים אחיד שנשלח לכל המשרות במקביל. גם אם הכותרת היא: "דרוש מתכנת מומחה בוגר אוניברסיטה" והם הרגע שוחררו מצה"ל – הם שולחים. מה יהיה? מקסימום לא יזמנו אותי... יש לזה שם יותר פשוט: הטיפשות שבסיטונאות. כמות מול איכות. ככה הם שורפים לעצמם זמן יקר וממשיכים להגיע לחזר על פתחים של מעסיקים מהסוג הנחות והלא מתאים להם.
5. דרושים של בינתיים: -"האללו גבר!" -"ממצב?" -"אצלי הכל דבש.. מה אתה עושה היום?" -"סתם, יוצא עם הכלב.. למה? רוצה לקפוץ?" - לא, התכוונתי, במה אתה עובד?" -"מי, אני? אה.. אני.. אה! אני בדיוק בין עבודות..." הם הכי מצחיקים. הם בין עבודות כבר עשר שנים. הם היום ממלצרים באולם שמחות, למחרת אתה פוגש אותם מפזרים חיוכים מרכב של חברת כבלים, ולאחר חודש הם יתקשר ויישבעו לך באימאימאמא שלהם שלהצטרף להרבלייף זה הדבר הכי טוב שקרה להם. נו, למה אתה מחכה? אתה לא רואה את השינוי שחל בי? סופסוף אני עובד בעסק משלי. אגב, לא התפנתה משרה אצלכם לאחרונה? נמאס לי להיות עצמאי.
יאללה, תספרו לי על עוד סוגים, אני רוצה רשימה של עשרה לפחות! |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ענק....
את גדולה...
שכחתי:
דרושים, שלא מוכנים לעבוד כמו עבדים: ללא תנאים סוציאליים בסיסיים כמו פנסיה, ימי חופש, שכר המכבד את בעליו, בעלים המכבדים את העובדים ולא רודים בהם.
1. דרושים נכים שלא רוצים אותם במשרד כי הם "לא ייצוגיים" מספיק.
2. דרושים אתיופיים אקדמאים עם תואר ראשון ו/או שני, שלא רוצים אותם כי יש להם צבע לא מתאים.
3. דרושים בני 50 +, בעלי תואר שני + נסיון של 25 שנה, שמחפשים עבודה באינטנסיביות מריאיון מלריאיון כבר שנה ומקבלים סירובים, או שאפילו גם זה לא.
4. דרושים מלצרים, שמוכנים גם לשכר מינימום עם תלוש אבל מקבלים את הטיפים שלהם עצמם ב-10 לחודש הבא.
5. דרושים בשדרות, דימונה, קרית גת ועוד ועוד שכמותם עולה על מספר מקומות העבודה הפנויים. במקרה הטוב: יש כסאות מוזיקליים.
ויש עוד.
"תמיד תהיתי איך יש כ"כ הרבה צעירים בגילאי העשרים המאוחרות שלהם המאכלסים את חוף הים בצהרי יום העבודה."
איך את יודעת ?... אממ....
היי
שכחת סוג נוסף (די גדול אני חושב):
כאלה שמחפשים עבודה, למרות שהם עובדים באופן מסודר.
יפעת הי,
כל ה "דרושים" החמודים שתארת הם ילדים שטוטניקים כאלה...
כשאתה מגיע לגיל (אצלי זה קרה בערך בגיל +28) לאחר שסיימת תואר ויש לך מקצוע ביד, חברה רצינית, שלא לדבר על אישה ילדים ומשכנתא...
אתה מתייחס קצת יותר ברצינות לחיים ומשחק את המשחק כפי שאת חושבת שנכון לשחק, או ליתר דיוק כפי שאת מצפה שישחקו בפנייך בראיון עבודה...
אך הלוואי והחיים היו קצת יותר ורודים ובאמת היינו יכולים לנהל את העולם מחוף הים...
ובכלל חבל שהמצב לא קצת הפוך ובשביל לגייס אנשים היית צרכה כמנהלת משאבי אנוש להסתובב בחוף הים ולתפוס צעירים (שנראים טוב ובעלי פוטנציאל...) ולשכנע אותם לבלות פחות בשמש ופלורוסנט פחות מזיק לעור שלהם...
בינתיים השוק נמצא אצל המעסיקים ועד אז כולנו נמשיך להיות ילדים טובים...
תדהר צורי
עורך התוכן בפורטל קריירה
www.allcareers.co.il
אל תשכחי את אלו שממתינים לעבודה במקצוע שלהם
הם מומחים לשיחרור סתימות בדיזות של הפרימוס
ותאמיני להם הם יביאו לך המלצות , יש להם קלסר של המלצות מכל שועי העולם
אבל
בעיה קטנה
הפסיקו להשתמש בפרימוס כבר לפני 40 שנה , אבל הם עדיין אופטימים
כן כן בטח ... משלמים להם שנה לפחות משהו כמו 12 אלף שקל בחודש + רכב + מנקה+ כלב...
איפה אתה חיי?
משלמים אולי 4 חודשים שכר מינימום... מצידם יכולת להרוויח 15 אלף שקל.
1. דרושים מזן ה"יהיה בסדר":
דורשי עבודה אלה נמנים על הזן הגרוע ביותר של הישראלי הממוצע. בתיכון פיספסו מתכונות, אמרו "יהיה בסדר" וניגשו לבגרות רק אחרי הצבא; בצבא הם איחרו לבסיס, אמרו "יהיה בסדר" ונשארו שבת; באוניברסיטה אמרו "יהיה בסדר" וגררו את התואר הראשון על פני 6 שנים; בתהליך חיפוש העבודה הם גם אומרים "יהיה בסדר" ונשארים להם בבית 6-9 חודשים
וכי למה לא ישבו בבית 6-9 חודשים הרי מישהו משלם להם...אני ,את ,כולם
וסביר שיש להם איזה שהי עבודה ככה מהצד ששששששש