להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1002 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3017 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2478 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1339 צפיות
פוסטים אחרונים
מהלכת בין מסדרונות נפשי
| נכנסת לחיי ביום הקר ביותר של השנה, לבשת שמלה ארוכה עם עלים שהזכירו שושנה, התמסרת לחיוכי, למגע העדין בו ליטפה ידי את ידך, התמכרתי לנשמתך, לקסם שנשקף מבעד חלונות נפשך.
לימדת אותי את רזיה הכמוסים של האהבה, הבאת לי לוטוס, שלך הוא לחשת, סמל התשוקה, היית חורזת מילים, שובה את תשומת לבי, מלטפת לי שיר, מהלכת בין מסדרונות נפשי.
היינו שלושה כך סיפרת, מסיבה תמימה בצפון תל אביב, רקדנו, צחקנו, הרמנו כוסית לתחילתו של אביב, לגמנו לחיים, הרווינו נפשנו לשוכרה, סם אל כוסך הזליפו, השחיתו מוסר, אנסו נפש בסררה.
בזה אחר זה, הם פלשו אל תוכך, את רק תיהני, זה וודאי יהיה כיף, סדינים מוכתמים, מתבוססים בדמך, מפורקת לרסיסים, מנוחמת בזרועות אמך.
רציתי לגעת, את נפשך ללטף, האמנתי בתמימות, שאצליח לרכך, להדוף כאב בחיוך, להכיל דמעות עצובות, לחבוש צלקות בליפוף, לחדש חלומות וכמיהות.
ביקשתי לדעת, לגלות את שהיטבת להסתיר, אל סודות נפשך שוועתי, להצילם בכל מחיר, קוששתי רפסודה, להשיטך אל חוף מבטחים, להיאחז בה בימי סערה, להלום חרדות ופחדים.
לתקן סדרי עולם ביקשתי, להעניק ביטחון והגנה, למחוק פצעי עבר השתוקקתי, לפרוש את כנפי השכינה.
עזבתי כי לא נותר בי כוח, את עצמי לא ידעתי, ביקשתי רק מנוח, אילו מסוגל הייתי, להילחם את מלחמת חייך, היית שוב פורחת, מלבלבת אליי מתוך מילותייך.
שנים כבר עברו, את חובקת לך בן, אישך שוב עזב, אינו מוצא מקום בקן, יש אישה אחרת אמרת, את נפשה בפניך תפתח, האחת והיחידה כך לחשת, הראויה את לבה שתיקח.
------------------------------------------------------------------------------
(הפוסט נוצר מתוך הזדהות עם נפש אצילה. תודה "סתיו5", את מקור השראה לי, דמות ראויה להערצה)
|
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הייתי רוצה לסגור לך את הערב עם אותו החיוך של הבוקר, אבל את יודעת איך זה....כאלו הם החיים...
עצב לצד צחוק,
מר לצד מתוק,
כאב לצד חיוך,
אכזבה לצד תקווה.
רק היא יכולה לגאול את עצמה.
תודה על מילותייך הטובות.
לעיתים הליכה במסדרונות הנפש גורמת לדריכה על מוקשים.
כל עוד הכאב בתוכה אף אחד לא יקח אותו ממנה, רק היא.
צריך להתרוקן מהכל כדי להיטען מחדש.
כתבת כל כך רגיש ומרגש, צערך בכל תו ואות
כל כך רצית, להיות המציל, הגואל מאותם יסורים
אך היא שמרה אותם בתוכה בלי אפשרות להשתחרר.
עצוב ומרגש.
תודה יקירה שלי. עוד יותר תודה לסתיו5 המדהימה.
גאה בך ובסתיו5 השראתך,
נ ג ע ת ...
מקסים אייל.
תודה יקירה, על מילותייך הטובות.
רק את יכולה, לא אף אחד אחר.
הקליפ של הפוסט מוקדש לך באופן אישי.
אתה יודע,
לא פעם חיכיתי לזה שיבוא להציל אותי, עד שהבנתי שרק אני יכולה להציל אותי.
אתה כל כך מרגש .
והכתיבה שלך נפלאה
תודה יקירה שלי.
צריך לזכור שהקשר שלנו היה לפני לא מעט שנים. הפוסט נכתב בהשראתה של חברה יקרה לקפה. אבל את צודקת דארלינג....הכאב שייך לה והיא זו שצריכה להיות מוכנה לחלוק אותו עם בן זוגה.
עצוב.
אייל יקר,
כתבת לה מילים מרגשות
הצער הוא, שהכאב שייך לה
אי אפשר לקחת אותו ממנה
אפשר להיות ולתמוך
אבל אם היא לא מאפשרת זה יכול להיות הרסני
נורא עצוב!! נורא.
תודה נירית.
נוכחותך בין מילותיי נפלאה לא פחות.
נפלאה כתיבתך ושואבת עד מאוד.
אין מילים לתאר את האור שאת מביאה הנה.
תודה אוריתי.
תודה נשמה.
שמח על שאת רואה במילותיי מתנה.
אין מילים לתאר את מסדרונות נפשך ..
היי אייל
אין עליך איך המילים קולחות ממך
פשוט כשרון, מתנה.
אהבתי.
תודה במבי. כיף לי שאת איתי...בין מילותיי.
תודה בייבי יקרה. על מי שאת בעיקר.
נרגש על שריגשתי.
תמיד איתך....אין לי מילים....
תודה קסם שלי.
ריגשת אותי כמו שהמון זמן לא התרגשתי. ידי הושטה יותר מפעם, כך גם לבי, אך כנראה שכוחי לא יכל לי ... ואני בספק אם הוא אי פעם יוכל ... לפחות לא במקרה הנוכחי.
תמיד שמח שאת באה להאיר באורך ולפזר את קסמייך בבית התה של מילותיי.
תודה יקרה שלי. שמח לראות אותך בין מילותיי.
ולחיי האביב שבפתח, אחרי הכל, כבר שבעה נפשינו ממלחמות. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחנות רוח.
כמה חוזק עוצמה והמון רגש בין מילותיך, כתיבה מדהימה
גם אני שותפה לדעה שמלחמות חיים של אחרים
לא ניתן להילחם בטח לא מלחמות מהסוג הזה....
אפשר לתמוך... להגיש עזרה:)... לחזק...
נושא קשה
ריגשת...
אשוב*
התודה היא לך יקרה שלי. על מילותייך, שורותייך, והאצילות המדהימה שאת מביאה הנה.
לכבוד הוא לי להשתקף בדמותך.
אוף......
כמה חזק הרעדת בי ונגעת
מעבר ליד המושטת וללב הפתוח לרווחה
לא תוכל לעשות עוד למענה
היא צריכה להיות מוכנה
להושיט את ידה אליך, להתכסות בחום ליבך
ולרפות את נפשה הפצועה
היה בטוח שאתה עשית המון בהיותך
אל תרגיש עם עצמך כבד או חלש כי לא הצלחת
השארתי אור להאיר מילותיך הנפלאות
ואת דרכה אל שפיות החיים
איזו כתיבה.
מרגשת !
"מלחמות כבר לא קורות בחורף..
אפילו לנו קצת קר בשביל ללחום..."
לחיי האביב,
ההתחדשות,
הפריחה.
משתקפת דמותי בדמותך.
זולגות הדמעות מעצמן.
תודה איילי.
****************************************
מי כמוני יודע....והלוואי שהיא תצליח.
תודה יפית.
תודה בייבי.
יכולתי להרגיש אותך מתרגשת איתי.
אייל יקר
הפגיעה שחוותה היא אחת האיומות מכל. יוצרת נכות רגשיתאני משערת אצל כל מי שחווה אותה.
זו נכות רודפת, פנימית, לפעמים קשה יותר להתמודד איתה מאשר נכות שניתן לראות על פני השטח. כי לא יודעים תמיד איך להתיחס אליה.
מי כמוך יודע שההתמודדות עם נכות מזמינה הרבה כעסים, פחדים, בושה. רק כוח רצון עצום של אותה אישה יכול להביא לה מזור...
כל הכבוד שניסית, הלוואי שהיא תצליח!
הייתי. קראתי. ריגשת, כמו תמיד..
קשה לחיות ולהלחם בשביל משהו אחר, כמעט בלתי אפשי.
שרית יקרה,
היו מלחמות שניצחתי בהן,
היו מלחמות שבהן נוצחתי,
המלחמה הזו מסתבר....פשוט לא היתה שלי. והיא אכן ויתרה.
תודה על מילותייך וברוכה הבאה לבית הקפה האינטימי שלי.
לעיתים כבד להכיל כאב של אחר, אבל לעיתים זה משתלם...רק לעיתים.
נרגש על שאת נרגשת בין מילותיי.
מאי אהובה,
יודע שאפשר. ידעתי גם להשיט. ניסיתי להיות אותו "בלתי אנושי", אבל האנושיות, היא זו שהכריעה אותי למרבה הצער.
את השיר "תישאר" מבצעת הילה זיתון. שמעתי אותו היום בדרך למרכז הארץ, הצמרמורת שעברה בי הבהירה לי שזה השיר שאני הולך לצרף.
תודה על מילותייך חברה יקרה שלי.
תודה על מילותייך עופרה'לה.
אולי ניתן לחיות חיים אחרים אבל התנאי לכך הוא שהאחר רוצה שנחיה אותם. במקרה הזה, היא לא רצתה.
תודה על מילותייך יקרה שלי.
רק האל יעיד שעשיתי ככל שיכולתי. כנראה שאני לא יכול לגעת בכולם, גם לא כאשר מדובר בקרובים אליי.
"אילו מסוגל הייתי, להילחם את מלחמת חייך,
היית שוב פורחת, מלבלבת אליי מתוך מילותייך."
לפעמים זה שווה להלחם על אחר ובשביל אחר..אבל רק אם הוא רוצה
והיא נדמה שויתרה...
מגיעה לך אחרת..שרוצה!!!
באהבה אין חוקים.
מילים ארוכות ועמוקות שזרת...*
וואו, איזה עוצמתי דארלניג
כמה כאב בכמה שורות , איך אתה נוגע עמוק בפנים
לפעמים כבד להכיל כאב של אחר
ולפעמים זה אלוהי לקחת כאב של אחר, לפרוס אותו על כתב, כאילו לשאת אותו על גבך עבורו
אכן נגעת.
צמרמורת העברת בי..
ואני, בניגוד למה שנכתב כאן, יודעת שאפשר.
לפעמים, יד מושטת עוזרת מאוד.
לא תמיד. נדרש הרבה מאוד כוח להיות שם עבור מישהי שעוברת חוויה כזאת.
כוח שאין בו פשרות. כנראה שלא היה בך את הכוח הזה בנקודת הזמן ההיא.
היא לבטח הרגישה. וזה בסדר. כוח כזה הוא כמעט בלתי- אנושי.
כמעט כמו להיאנס.
כתבת מדהים. והשיר שצירפת..
צמרמורת.
אייל כתבת מאוד יפה.
מסכימה עם לבנה.
איננו יכולים לחיות חיים של אחרים.
מתוך אמפטיה אפשר לתמוך.
באהבה
עופרה
אייל
אין אפשרות להלחם את מלחמת חייה.
היא שם לבד ! בודדה !
עצוב.
כתיבה יפה ונוגעת ללב.
והקליפ מעולה.
תודה.