| כל שבת לבית הכנסת ולא אפספס אף שבת.. אני,עם האופי הסוער שלי, הייתי מצפה מעצמי להגיב בטרוניה אולם להפתעתי ולהפתעתו עניתי: אם זה מה שאתה מרגיש יקירי,זה בסדר מבחינתי.. רק אחר כך, לאחר ניתוח מעמיק של שבועות וחודשים אחרי מותו,הבנתי מה קרה שם, ביננו, באותה שבת.. אבל אל נקדים את המאוחר..במוצ"ש,כמו כל שבוע קבענו עם חברים לצאת למנהטן.באותו ערב היתה הופעה של ציפי שביט ואני ידועה בקרב חברי כאדם שלא מתלהב מהופעות מסוג זה, אולם שוכנעתי להגיע. אדי,בגלל שלא היה דובר עברית רהוטה אמר שישב במסעדה וימתין לנו עד שנגיע כולנו. אני צחקתי באותה הצגה כמו שלא צחקתי מימיי. ציפי היתה מדהימה ומאוד נהניתי. המשפט האחרון של ההצגה היה: ועכשיו נשים, חיזרו הביתה ותגידו לגבר שלכן כמה אתן אוהבות אותו.. הגענו למסעדה אחרי שאדי המתין לנו יותר משעתיים, והוא היה קול ושאל אם נהניתי ואני רק אמרתי לו: אוהבת אותך בעלי היקר ונישקתי אותו.למחרת בבוקר (יום א') הוא לקח את שלושת הילדים הגדולים למוזיאון הטבע בניו יורק ואני נשארתי בבית עם השלישיה שלנו שיר,אופיר ותמיר שהיו אז בני שנה וחצי. כשהם חזרו ,אדי הלך עם חברינו אלי לשחק רוקטבול וחזר הביתה לארוחת ערב.אז הוא טען לכאב ראש וביקש |