מה שאנחנו חושבים זה מה שמלמדים אותנו, ואחר כך nמנערים ושוטפים לנו תמוח, ברעש התקשורת הגדול . מרוב קלישאות לא רואה את היער, ומצליח להתחבר רק לחוסר הדיוק ,לזיוף שבביטוי השגור . כל כך נוח לברוח למוכר, ותמיד יש פיתוי לחרוז , להדק , לזייף להפוך כל אמת , לקלישאה במגע של מידאס שהופל כל זהב לפואטיקה זולה .
2-אני בדידות עטופה באיש הולך ומתמעט. והיא עוטפת , מלטפת בחום קר ומוכר . מטביעה אותי בשפע של רחמים עצמיים -קוראים לזה חיים . |
אמיר איש אברהם
בתגובה על עידן המשורר
ליריK
בתגובה על קרקס הבדידות הגדולה
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על ))
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כרגע כוכב
עריכה
יותר מאוחר