.
מול הים
כאשר שחררתי את דג הזהב צחק הים ואימץ אותי אל ליבו החופשי, אל ליבו הזורם. אז שרנו יחד (אני והוא): לא תמות נפשי.
הישלוט רקב בזרם חי? הוא שר כך על נפשו הסואנת, ואנוכי שרתי על נפשי הכואבת
(מילים: זלדה מישקובסקי)