עודכן בתאריך 10/3/09
כיצד תוכלו לשנות את מה שרובנו חושבים כבלתי אפשרי?
יש הנהנים ממצב זה ואף מנצלים אותו לתועלת הציבור וגם לתועלתם הפרטית.
ארגונים (כגון מפלגות ועמותות) מוקמים לעתים ב-"
התנדבות" ע"י אנשים בד"כ בעלי אגו מעל לממוצע, כדי שיוכלו לממש לאחר מכן את המטרות החשובות להם. העומדים בראש הארגונים הללו שומרים בקנאות יתרה גם על האגו של הארגון, כי נח להם לעשות מעשים בשם הארגון, שהם לא היו מעזים לעשות ללא הארגון, המספק להם משאבים וכסות חוקית, לפעול בחוסר
אחריות. כפועל יוצא, רב
ארגוני המגזר השלישי פועלים בצורה מדרגית (היררכית). שכבה דקיקה של אנשים נמצאים במעמד של מקבלי החלטות (לפעמים מדובר במחליט יחיד) ואילו שאר חברי הארגון מבצעים את החלטות המונחתות עליהם ללא קבלת
אחריות וללא יכולת של מתן ביקורת כאשר זו נדרשת.
זהו המצב המצוי, אך בלתי רצוי.
כיצד משנים זאת?
להלן אתמקד בשורש הבעייה ובהמשך אציג הצעה לפתרון, שיש בה כדי
לאזן ו/או
לנטרל אינטרסים זרים.
נבחרי הציבור עושים קודם כל לביתם ורק אחר כך למען החברה. התחרות האישית והפרועה בין הנבחרים גורמת בין היתר גם לחיכוכים ולאי הסכמות בגרעין השלטוני. אפילו השרים הבכירים (שר הביטחון, שר החוץ או שר האוצר) עויינים במידה זו או אחרת את ראש הממשלה דבר המביא בסופו של דבר לפירוק ממשלות, לקדנציות קצרות ומאד לא יציבות. מאבקי הכח האישיים הם תופעה נפוצה גם בתוך הסיעות בכנסת. מעל לכל זה קיים משולש סגור, הון-שלטון-תקשורת, אשר פועל בחוסר
אחריות ואשר אינו מתחשב בדעת ציבור הרחב. השלטון רובו ככולו תומך ללא סייג בהון. התקשורת הנשלטת ברובה ע"י בעלי ההון מפרגנת בצורה סלקטיבית לנציגי השלטון, השומרים על האינטרסים של בעלי ההון. "עמך" הממורמר נותר מקטר. ביום פקודה פחות מ-65% באים להצביע.
גם בחיי היום-יום, נציגי עמך המוכנים לתת כתף (ע"י
התנדבות) אינם מקשיבים, אלא נשארים מקובעים בעולמם הצר, אם טוב להם מנסים לשמר את הקיים ואם לא מצליחים, מקטרים.
בעיה זו מוחרפת בעיקר לנוכח העובדה כי בשנים האחרונות המדינה מתנערת בהדרגה מאחריותה. עקב כך הולך וגדל מספר
ארגוני מלכ"ר (
מוסד
ללא
כוונות
רווח) העושה שימוש לרעה בהפרטה הממשלתית (המיועדת לכאורה לשירות האוכלוסיה), למען קידום האינטרסים הכלכליים והאישיים שלהם, ע"י שליטה בלתי הוגנת בתקציבים הנובעים מההפרטה. במקרים רבים בא הדבר על חשבון איכות השירותים. זאת כתוצאה מאינטרסים כלכליים של מקימי עמותות מסויימות, המתנהגות מאחורי מסך ההתאגדות כישויות עסקיות, על אף שרובן מקבלות אישורי
מלכ"ר. מצב זה יש בו כדי לפגוע בתדמית כלל הארגונים המוכרים כ
מלכ"ר (או אלכ"ר =
ארגון
ללא
כוונת
רווח).
לדאבון לב, מובילי
עמותות רבים מסרבים (לעת עתה) לדון בשורש הבעיה, נמנעים משיתופי פעולה, תוך התעלמות מהצורך ב
אחריות חברתית. כל אחד בא עם הסיפור האישי שלו ולא ממש נוהג להאזין לדברי האחרים. זו, לדעתנו, נורמה חברתית פסולה, אשר מונעת מאיתנו (החברה הישראלית) לבצע שינוי תודעתי, לקבל על עצמנו
אחריות, לשפר ולהשתפר.
הצעה לפתרון
לדעתי ניתן לפתור בעיות אלו על ידי הקמת
קואליציות של עמותות וארגונים, כאשר כל אחד יעשה את תפקידו למען השגת
צדק חברתי. אופן פעולה זה יש בו כדי לנטרל אינטרסים צרים של ישויות כלכליות ו/או אנשים בעלי כח חברתי, המנצלים את העמותות לתועלתם הפרטית, בניגוד למטרות המוצהרות.
לעיון נוסף:
- הצלע השלישית
- מדוע לא תצאו מהייאוש ומהאדישות? פורסם ב-"כותרת אזרחית"
- סוד הכוח שלא תמצאו במפלגות פורסם ב- NFC
- התנדבות בישראל
- קוד האתיקה לעמותות, מלכ"רים וארגונים ללא כוונת רווח
- מבחן הוצאות המנהל והשכר במלכ"ר
- ממצאי מדד הדמוקרטיה 2008
- מה זה ירוק בפנים וסוער בחוץ?
- שינוי קטן עם השפעה גדולה
- התכנית הסודית: כך נילחם בשחיתות
- "תקציב הממשלה" ו"תקציב האזרחים"
- שעתו של המגזר השלישי: עליית החברה האזרחית בעולם ובישראל
- ביצועי המגזר הציבורי בישראל: ניתוח עמדות אזרחים והערכת מצב לאומית
- סוציאליזם ומגזר שלישי
- תפיסת הקיימות: המגזר השלישי
- המבנה התלת מגזרי
- התנדבות ומתנדבים
- מהו צדק חברתי?
- קישורים לאתרים של ארגונים ממסדיים ואזרחיים:
רשויות המדינה + מדריך עמותות / אינדקס ארגוני המגזר השלישי
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!
הי דורון, הדברים שכתבת באפריל 2008 רלוונטים היום יותר מתמיד
ר' פוסט קודם, ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות?
כל זאת ברמת העקרון. אנחנו מגייסים מתנדבים המסכימים עם הרעיון ורוצים לממש אותו. בקרוב נציג מתווה לביצוע.
תומך בשינוי השיטה. לא ברור לי כיצד ניתן להוציא את הרעיון לפועל.
מדינה דמוקרטית חייבת להתנהל לפי דעת הרוב. הרי זו נשמת אפה של הדמוקרטיה.
השאלה באיזה סוגיות צריך לערב את העם כולו
ובאיזה סוגיות יש לתת לנציגים לטפל.
הואיל ומדינתנו סובלת מאי-סדרים חמורים כולל בדרך קבלת ההחלטות,
יש מקום לביקורת בונה מצד העם.
לדעתי הנגע שפשט בכל זרועות השלטון הוא ממאיר.
לכן יש מקום לבצע שינויים בשיטה, ר'
על "השיטה", ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות?
"...קיים משולש סגור, הון-שלטון-תקשורת, אשר אינו מתחשב בדעת ציבור הרחב..."
זה נכון, אבל אני לא חושב שמדינה אמורה להתנהל לפי דעת הקהל או דעת הרוב, למעט במקרה של משאל עם או בחירות.
מעבר לניהול השוטף, חייבים לבאות את הדברים כמכלול ולא דרך דעת הקהל, לקבוע יעדים אסטרטגיים, להתוות טקטיקה וסדרי עדיפויות ולפעול באמונה בהתאם.
המחלות והסיבות למצב הגרוע הן עמוקות יותר ופשוטות הרבה פחות מאי ההתחשבות בדעת הציבור הרחב.