אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !
♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►
פוסטים פופולאריים
-
סיפור אישי של חושף שחיתות עם מוסר השכל
4/4/08 | 33935 צפיות
-
האם התחממות גלובלית מעשה ידי אדם?
10/12/09 | 39263 צפיות
-
קוסנם בזק - הגנה לקויה של Bcyber
21/4/20 | 2505 צפיות
-
מיהו אופטימיסט?
3/6/08 | 4393 צפיות
-
גימטריה - שהכל נהיה בדברה
17/3/12 | 9382 צפיות
-
הכנסת דנה בזיהום אוויר ואחוזי תחלואה גבוהים באזור חיפה
17/10/09 | 12074 צפיות
פוסטים אחרונים
0
מעורבות הציבור - איזון למען צדק חברתי (שינוי חברתי-כלכלי)
עודכן בתאריך 23/4/18 כיצד תוכלו לשנות את מה שרובנו חושבים כבלתי אפשרי? איזון חברתי-כלכלי
נכתב ע"י דורון א. טל (טירקל) - מרץ 2007 , עודכן 10/3/10 בזכות קיומו של מרחב ציבורי ללא כפיה, יש לחברה האזרחית תפקיד חשוב בשינוי דפוסי החשיבה והפעולה של החברה הדמוקרטית. בשנים האחרונות הזרימה המדינה כספים רבים לעשרות אלפי ארגונים, אגודות, עמותות ותנועות חברתיות, המכונים גם ארגוני המגזר השלישי. יש הרואים זאת כבריחה של המגזרים - הראשון (ההון) והשני (שלטון) - מאחריותם וממחויבותם לשרת את כלל התושבים (המגזר השלישי). 
יש הנהנים ממצב זה ואף מנצלים אותו לתועלת הציבור וגם לתועלתם הפרטית.
ארגונים (כגון מפלגות ועמותות) מוקמים לעתים ב-"התנדבות" ע"י אנשים בד"כ בעלי אגו מעל לממוצע, כדי שיוכלו לממש לאחר מכן את המטרות החשובות להם. העומדים בראש הארגונים הללו שומרים בקנאות יתרה גם על האגו של הארגון, כי נח להם לעשות מעשים בשם הארגון, שהם לא היו מעזים לעשות ללא הארגון, המספק להם משאבים וכסות חוקית, לפעול בחוסר אחריות. כפועל יוצא, רב ארגוני המגזר השלישי פועלים בצורה מדרגית (היררכית). שכבה דקיקה של אנשים נמצאים במעמד של מקבלי החלטות (לפעמים מדובר במחליט יחיד) ואילו שאר חברי הארגון מבצעים את החלטות המונחתות עליהם ללא קבלת אחריות וללא יכולת של מתן ביקורת כאשר זו נדרשת. זהו המצב המצוי, אך בלתי רצוי. כיצד משנים זאת? להלן אתמקד בשורש הבעייה ובהמשך אציג הצעה לפתרון, שיש בה כדי לאזן ו/או לנטרל אינטרסים זרים.
שורש הבעייה ניצול לרעה
נבחרי הציבור עושים קודם כל לביתם ורק אחר כך למען החברה. התחרות האישית והפרועה בין הנבחרים גורמת בין היתר גם לחיכוכים ולאי הסכמות בגרעין השלטוני. אפילו השרים הבכירים (שר הביטחון, שר החוץ או שר האוצר) עויינים במידה זו או אחרת את ראש הממשלה דבר המביא בסופו של דבר לפירוק ממשלות, לקדנציות קצרות ומאד לא יציבות. מאבקי הכח האישיים הם תופעה נפוצה גם בתוך הסיעות בכנסת. מעל לכל זה קיים משולש סגור, הון-שלטון-תקשורת, אשר פועל בחוסר אחריות ואשר אינו מתחשב בדעת ציבור הרחב. השלטון רובו ככולו תומך ללא סייג בהון. התקשורת הנשלטת ברובה ע"י בעלי ההון מפרגנת בצורה סלקטיבית לנציגי השלטון, השומרים על האינטרסים של בעלי ההון. "עמך" הממורמר נותר מקטר. ביום פקודה פחות מ-70% באים להצביע.
גם בחיי היום-יום, נציגי עמך המוכנים לתת כתף (ע"י התנדבות) אינם מקשיבים, אלא נשארים מקובעים בעולמם הצר, אם טוב להם מנסים לשמר את הקיים ואם לא מצליחים רק מקטרים.
בעיה זו מוחרפת בעיקר לנוכח העובדה כי בשנים האחרונות המדינה מתנערת בהדרגה מאחריותה. עקב כך הולך וגדל מספר ארגוני מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח) העושה שימוש לרעה בהפרטה הממשלתית (המיועדת לכאורה לשירות האוכלוסיה), למען קידום האינטרסים הכלכליים והאישיים שלהם, ע"י שליטה בלתי הוגנת בתקציבים הנובעים מההפרטה. במקרים רבים בא הדבר על חשבון איכות השירותים. זאת כתוצאה מאינטרסים כלכליים של מקימי עמותות מסויימות, המתנהגות מאחורי מסך ההתאגדות כישויות עסקיות, על אף שרובן מקבלות אישורי מלכ"ר. מצב זה יש בו כדי לפגוע בתדמית כלל הארגונים המוכרים כמלכ"ר (או אלכ"ר = ארגון ללא כוונת רווח).
לדאבון לב, מובילי עמותות רבים מסרבים (לעת עתה) לדון בשורש הבעיה, נמנעים משיתופי פעולה, תוך התעלמות מהצורך באחריות חברתית. כל אחד בא עם הסיפור האישי שלו ולא ממש נוהג להאזין לדברי האחרים. זו, לדעתנו, נורמה חברתית פסולה, אשר מונעת מאיתנו (החברה הישראלית) לבצע שינוי תודעתי, לקבל על עצמנו אחריות, לשפר ולהשתפר.
הצעה לפתרון
לדעתי ניתן לפתור בעיות אלו על ידי הקמת קואליציות של עמותות וארגונים, כאשר כל אחד יעשה את תפקידו למען השגת צדק חברתי. אופן פעולה זה יש בו כדי לנטרל אינטרסים צרים של ישויות כלכליות ו/או אנשים בעלי כח חברתי, המנצלים את העמותות לתועלתם הפרטית, בניגוד למטרות המוצהרות.
ר' פיתוח הרעיון בפוסט מאוחר יותר בבלוג זה, "הצלע השלישית".
את הרעיונות הללו גיבשתי בשנים 2004-2007 בטרם התוודעתי בסוף חודש נובמבר 2008 לתנועת לאו"ר, הדוגלת בשיתוף קהילות בניהול חיי העם ולקיחת אחריות על מעשינו.
לעיון נוסף:
________________________________________________________ שינוי הגישה בפוליטיקה, שינוי גישה פוליטיקה, שינוי השיטה הפוליטית, שינוי שיטה פוליטיקה
________________________________________________________ הפוסט הקודם: שחיתות שלטונית - דוגמאות הפוסט הבא: גורמי האכיפה בישראל מזייפים |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
דורון טל
בתגובה על אילו כולם היו כמוהם / כמותם
-
דורון טל
בתגובה על כולנו בסירה אחת > אילו כולם היו כמוהם
-
ציני_כאן
בתגובה על איך מתקנים מערכת רקובה מהיסוד?
-
ציני_כאן
בתגובה על מלחמת יום כיפור - חשיפה או עוד סיפור?
-
ציני_כאן
בתגובה על קוסנם בזק - הגנה לקויה של Bcyber
-
אfי
בתגובה על אם לא תהיה אחדות לאומית וסולידריות גלובלית, הרע מכל עוד לפנינו
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!
הי דורון, הדברים שכתבת באפריל 2008 רלוונטים היום יותר מתמיד
ר' פוסט קודם, ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות?
כל זאת ברמת העקרון. אנחנו מגייסים מתנדבים המסכימים עם הרעיון ורוצים לממש אותו. בקרוב נציג מתווה לביצוע.
תומך בשינוי השיטה. לא ברור לי כיצד ניתן להוציא את הרעיון לפועל.
מדינה דמוקרטית חייבת להתנהל לפי דעת הרוב. הרי זו נשמת אפה של הדמוקרטיה.
השאלה באיזה סוגיות צריך לערב את העם כולו
ובאיזה סוגיות יש לתת לנציגים לטפל.
הואיל ומדינתנו סובלת מאי-סדרים חמורים כולל בדרך קבלת ההחלטות,
יש מקום לביקורת בונה מצד העם.
לדעתי הנגע שפשט בכל זרועות השלטון הוא ממאיר.
לכן יש מקום לבצע שינויים בשיטה, ר'
על "השיטה", ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות?
"...קיים משולש סגור, הון-שלטון-תקשורת, אשר אינו מתחשב בדעת ציבור הרחב..."
זה נכון, אבל אני לא חושב שמדינה אמורה להתנהל לפי דעת הקהל או דעת הרוב, למעט במקרה של משאל עם או בחירות.
מעבר לניהול השוטף, חייבים לבאות את הדברים כמכלול ולא דרך דעת הקהל, לקבוע יעדים אסטרטגיים, להתוות טקטיקה וסדרי עדיפויות ולפעול באמונה בהתאם.
המחלות והסיבות למצב הגרוע הן עמוקות יותר ופשוטות הרבה פחות מאי ההתחשבות בדעת הציבור הרחב.