לשדים בחייו של אדם יש תפקיד אחד מרכזי - למנוע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, להפחית מערכו, להרחיק אותו מעצמו, מהאינטואיציה שלו ומהגשמת ייעדו הבסיסי - להיות אדם מאושר.
אתם מכירים כשלפעמים הקריינית בחדשות מדווחת על פקק תנועה במקום מסוים והיא אומרת: בגלל מופע רמזור קצר....
אני בדמיוני ישר רואה כמה שדונים עומדים מעל הרמזור ועושים הצגה וכולם עומדים ומסתכלים עליהם... זה מופע רמזור קצר...
ככה אני רואה את נושא השדונים היום כמו משחק אסטרטגי וזה הולך ככה:
אדם קם בבוקר, יש שמש בשמיים והוא אומר לעצמו... איזה יום יפה לטיול, בא לי לקחת את עצמי, להכנס לאוטו ולצאת לדרך.
יהיו כאלה שאכן יעשו זאת, יהיו כאלה שישר יעלה להם באוטומט הקול הבא שיגיד: "הנה הם באים השדונים הממזרים.."
ישנו השדון המפחיד: הוא לוקח כל חשש קל והופך אותו לסכנה ממשית. "מה איך אני אסע, איך אדע את הדרך? ואם אלך לאיבוד איך אדע לחזור? ואם יגמר לי הדלק?"
ישנו השדון המאיים: תראי מה יקרה לך בדרך... גם יהיה לך פנצ'ר, גם תלכי לאיבוד... מה את צריכה את כל הצרות האלה?
ישנו השדון הריגשי המתחבר: איך תסעי ואת לבד? איזו בדידות. את רואה שאין לך בן זוג? מה תיסעי עם חברה זה רק יעשה לך יותר עצוב שאין לך בן זוג. את זוכרת שאת לבד?
ישנו השדון ההגיוני: אף אחד מהחברים שלך לא פנוי עכשיו לנסוע איתך, כולם עם המשפחות שלהם. בטח הם עסוקים... וסתם יעלה לך מלא דלק ואחר כך תתחרטי..."
בטח כל אחד יכול להביא דוגמאות ועוד דוגמאות על סוגים שונים של שדונים.
בפואנטה... רק להקשיב לכל הקולות האלה שעולים באופן אוטומטי הופך את המחשבה לצאת לטיול למחשבה מעייפת ואחרי ה"דיון" הזה של השדונים כבר אתה מותש והאופציה לצאת מהבית יורדת מהפרק.
כך זה בכל נושא בו אנו מרגישים לא שלמים, לא רגועים, מתפשרים על דברים חשובים. מקטינים את עצמנו.
בין אם זה החלפת מקצוע, יציאה לדייטים הקמת עסק או התמודדות עם הילדים ברגעים קשים.
ובסך הכל מה השדונים עושים?
מונעים מאיתנו את האופציה לבדוק את הנושא, מרחיקים אותנו מהיכולת לבחור, כי אם הייתי מרימה טלפון לחבר או חברה, יש מצב שהם היו פנויים ואפילו מודים לי על שחשבתי עליהם, אבל מראש לא בדקתי...
כל אופציה לשינוי מפעילה את השדונים למלחמה וכמה שיותר משתמשים במילה "אבל", יותר מתרצים תרוצים, יותר מתנגדים, זה אומר שהשדונים נורא עסוקים בלהרתיע אותנו מלנסות, מלבדוק, מלבנות עוד אפשרויות פעולה.
אנחנו יכולים במצב בריא לבדוק ולהחליט שאנחנו לא פועלים, שאנחנו לא משתנים או משנים, אבל אז זה מתוך בחירה, מתוך החלטה שלנו ולא מתוך פעולות עויינות שמתרחשות לנו בתוך הנשמה ומחליטות עבורנו.
איך מתיידדים עם השדים?
קודם כל נושמים עמוק (אנחנו בעניני נשימות השבוע...), אחר כך מאירים עליהם אור גדול, כי שדים חיים רק בחושך ואחר כך עושים את מה שרצינו לעשות, את מה שהאינטואיציה שלנו אומרת לנו. מקשיבים לעצמנו.
צעד קטן לאדם - צעד גדול לחיים שלנו.
לפעמים נתחבר עם אנשים שידברו בקול של אחד השדונים שלנו וזה יראה לנו שהנה זה נכון ונתקע יותר, לפעמים נחבור לאנשים שלא יבינו מה אנחנו רוצים כי אין להם שדון שמדבר ככה
לפעמים נחבור עם אלה שיבינו שמה שעוצר אותנו הוא רק שדון וידעו להאיר עליו את האור - אלה יהיו האנשים שיעצימו אותנו.
ככל שנחווה יותר הצלחות, כך השדונים יחוו יותר כשלונות ובתוך שכך, אנחנו נחווה עוד הצלחות, עד שנקח מהם לגמרי את כוחם ונשבור את מעגל האימה...
גילה יועצת לעניני שדונים:)))
ספרים מומלצים לקריאה: להעיר את הענק שבפנים - אנתוני רובינס לאלף את השדון - ריצ'רד ד. קרסון
|