פחות קוצים... יותר קריאייטיב!

ביום חמישי הקרוב תיערך תחרות "קקטוס הזהב" בפעם המי יודע כמה. 

למרות שכבר קטפתי קרוב לחמישים קקטוסים, אני עדיין מתרגש בכל פעם מחדש.

כמוכם, גם אני לא יודע מה הולך להיות השנה, אני רק יודע מה הייתי רוצה שיהיה:

פחות קוצים:

- שנדע לפרגן לאלה שזכו, גם אם אנחנו חושבים שהעבודה שלנו היתה יותר טובה.

- שנפסיק ללכלך על אנשים שלפני רגע חיבקנו.

- שלא נצא מהאולם באמצע הטקס.

 - שנבוא לאירוע כדי לעודד קריאייטיב מנצח ולא כדי לשתות אלכוהול חינם.

- שלא נצא שוב בהרגשה שהכל היה תפור מראש.

- שסוף סוף תימצא הנוסחה המנצחת לנהל את התחרות הזאת.

- שלא נשנה את שיטת השיפוט כל שנה.

- שנבין שאם נתייחס למקצוע שלנו בכבוד, גם הלקוחות שלנו יתייחסו אליו ככה. - שנפסיק לפתח תיאוריות קונספירציה ע כל עבודה שלנו שלא זוכה

- שנפסיק עם ההכפשות הילדותיות האלה למחרת בבוקר. 

יותר קריאייטיב:

- שבסוף התחרות אנשי קריאייטיב ירגישו שהם גאים לעבוד בענף הזה.

 - שנרגיש שלעבודות שזכו באמת הגיע.

 - שהרמה תהיה כל כך גבוהה שבאמת יהיה קשה לזכות.

 - שנייצר קריאייטיב מדהים אפילו לפסי מדף.

- שנפסיק לחשוב שזכייה על קמפיין, פחות נחשבת מזכייה על רדיו או מודעה.

- שהתחרות תשפוט קריאייטיב בלבד ולא את היקף ההשקעה במדיה.

- שרק אנשי קריאייטיב בכירים ישפטו

- שהשיפוט ייערך בצורה גלויה ובלי פוליטיקה.

- שנרגיש שבכל שנה הפרסום בישראל השתפר.

- שאף אחד מאיתנו לא יקח את הזכיות שלו כמובנות מאליהן.

- שבתחרויות פרסום בעולם ידברו על רמת הקריאייטיב הגבוהה בישראל – כמו שאנחנו, בתל אביב, מדברים על ברזיל, ארגנטינה ודרום אפריקה.

- שנפסיק לחשוב שכל "פיינליסט" בתחרות פרסום נידחת במזרח אירופה "שווה" יותר מהקקטוס שלנו.

- שכמו בתחרויות מובילות בחו"ל, כמה עבודות יוכלו לזכות בזהב, בכסף או בארד בו זמנית - בתנאי שמגיע להן כמובן.

- שיצא ספר מכובד בסוף התחרות עם העבודות הזוכות ועם קרדיטים ליוצרים – כמו בתחרויות בינלאומיות.