כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים שלי עם פיברומיאלגיה

    אני כותבת כאן כבר כמעט שלוש שנים ולאחרונה גם מפרסמת סרטונים. הגורם שהניע אותי לכתוב היה כאב. הרבה כאב לפני כמה שנים עברתי תקופה של כמה חודשים שכללו אשפוז של 8 ימים עד שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה. כמו שהראומטולוג שלי הסביר לי במשפט אחד מה זה פיברו': "ירידה בסף הכאב" אצלי זה מתבטא בעיקר בכאבים במפרקים (מרפקים, מפרק כף היד, מפרקי הירך והברכיים). לאחרונה הבנתי שאני חושבת הרבה על פיברו' ואיך היא משפיעה לי החיים ואיך אני לומדת לחיות איתה. לכן, בלוג זה הומר לסיפור החיים שלי עם פיברומיאלגיה. אני תמיד שמחה לשמוע תגובות ולצרף חברים חדשים.

    המשך הסאגה ואירועים חדשים :)

    3 תגובות   יום רביעי, 9/4/08, 10:03

    שוב אוף.

     

    כשהמוסך (שדוקא עם אנשים אמינים, המנהל חבר של אבא מהגרעין...וכו וכו) התחייב שביום רביעי בבוקר יהיה הכל מוכן. לא הייתי חושבת שרק בבוקר רבע שעה לפני שמגיעים עושים נסיעת בדיקה...

     

    פתאום מצאו תקלה ויתקנו עד 4 מקווים...כמו שאומרים "בעזרת השם"

     

    זה מבעס.

    אני יודעת שהרבה יגידו (או לעצמם או יגיבו) שאני תמימה ותמיד זה ככה עם מוסכים...

     

    אבל דוקא עד כה, אמנם אני אישית לא התעסקתי הרבה עם מוסכים אבל עם ההורים שלי הם היו בסדר...

    בקיצ שוב, בעסה, פיספסתי יום עבודה שדוקא נהיה חשוב. ואין לי הרבה מה לעשות בבית.

     

    לפחות הצלחתי לדאוג שהחיבור לאינטרנט יעבוד.

     

    למה הייתי צריכה שאחי איש המחשבים יסביר לי משהו שהייתי צריכה לדעת בעצמי. לנסות לנתק ולחבר את הrouter והמודם.

    סתם מאוכזבת מעצמי אבל מרוצה מאחי...גאון ואיש אשכולות, זה משהו!

     

    ועכשיו לאירועים חדשים שדוקא יותר נחמדים.

    אתמול אחרי 8 חודשים בערך שלא היה לי כח "לצאת", בעיקר בירושלים, הייתי רק רוצה לנוח..

    אז יצאתי.

    יצאתי עם חברה אחת מההכי טובות שאני מכירה כבר 12 שנה (עשינו לחיים לבת מצוה של החברות שלנו).

     

    היחידה שעוד נותרה בירושלים, מקוה שגם היא תצא בקרוב (אני עדיין ירושלמית גאה, פשוט בשבילה אני רוצה שתצא קצת)

     

    היה קטעים, היא לקחה אותי ליהושוע, שהיא מבקרת בו לעיתים קרובות.

    בר חביב למדיי.

    אחרי כמה דקות היא הסבירה לי שזה ה-"פיק אפ בר" של ירושלים כרגע...

    לא שלא יכולתי להבין לבד...היו הרבה בהיות במחשופינו..והרבה נסיונות לתחילת שיחה. הבעיה היא שלא דיברנו הרבה אז בעיקר היינו אחת עם השניה.

     

    ראינו שם שני שחקני הפועל ירושלים. אחד עם בחורה/חברה והשני גלגל שלישי שבקושי בסוף הערב קנה למישהי צ'ייסר והשיג טלפון....כל הכבוד גוגל.

     

    מעניין אם מישהו יבין למה קראתי לאחד מהם גוגל...

     

    אפילו ראיתי בחור שפגשתי בהודו, ישר זיהיתי, לא זכרתי בדיוק מאיפה או את השם.

    מסתבר שהוא חגג יומולדת (כנראה ששם בבר ניסו להביא בנות למשוואת היומולדת אבל לא לגמרי הלך, גם הגיעו מאוחר)... והאמת שהזמינו את חברתי ואותי להצטרף, חבר'ה נחמדים, לא sleezy מידיי...

    וכך גילינו שלי לחברה יש תפיסה שונה לגמרי של המושג חתיך / חמוד וכו..

    אפילו על בנות לא לגמרי הסכמנו (אני חשבתי שזאת שהיתה עם שחקן הכדורסל היתה דוקא די יפה והיא אמרה "היא לא עושה לי את זה")

    אני בקיצ, הייתי ממשיכה את החגיגה עם היומולדת (בדיעבד לא היה לי למה לקום מוקדם כי הרכב לא מוכן). אבל בגלל חוסר ההסכמה על המשיכה לבחורים, וגם כי אני יותר אוהבת וקל לי (על אף שלאחרונה הרבה פחות) לזרום ככה ולפגוש אנשים חדשים, לתת הזדמנות, לראות מה יקרה.

    הכל אפשרי, וברוח הודו...זורמים כמו הגנגס...

     

    אם היה לי רכב אולי הייתי נוסעת אבל היא היתה הנהגת, וגם קצת הזוי ללכת לבית של כמה בחורים לבד...

     

    בקיצור, שיעבור היום מהר...ושהאוטו יהיה מוכן :(

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/4/08 13:51:

      "זורמים כמו הגנגס...." אהבתי!

      בהצלחה עם האוטו.

        9/4/08 10:20:

       

      צטט: בונבנירה 2008-04-09 10:14:58

      את צריכה שיחליפו לך שמן לא לאוטו

      ? אולי לא הבנתי כי אני איטית בבוקר...

        9/4/08 10:14:
      את צריכה שיחליפו לך שמן לא לאוטו

      ארכיון

      פרופיל

      שירה_דנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין